ואל תביאני לידי ניסיון. שהפשט הוא לידי ניסיון גדול, כי נסיונות קיימים כל הזמן ואין רגע בלא נסיון בבחינת (איוב ז-יח) לרגעים תבחננו, ולא שייך שלא יהיו.., אבל נסיונות גדולים וקשים, עליהם מתפללים "אל תביאני לידי נסיון", אבל גם על נסיונות "קלים" צריכים להתפלל שלא נכשל. ואדם מצד עצמו צריך לרעוד מפחד הנסיונות ולהתרחק מהם, וכמ"ש חז"ל (סנהדרין קז.) לעולם אל יביא אדם עצמו לידי נסיון שהרי דוד מלך ישראל הביא עצמו לידי נסיון ונכשל.
בס"ד, ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א. יום ו' עש"ק לסדר פרשת השבוע ויקרא
לכבוד…אחדשה"ט!
בעזהי"ת אכתוב לך משהו הקשור לפרשת השבוע.
וזהו (ויקרא א א,ב)"ויקרא אל משה אדם כי יקריב מכם קרבן לה'". גם בזמן הזה שבעוונותינו הרבים אין בית המקדש ואין הקרבת קרבנות, יכול כל אחד להקריב קרבן יקר לה' על ידי שהוא מוכן לעשות הקרבה כל שהיא למען השי"ת, דהיינו על ידי שהוא מוותר מרצונו, ותאוותו, ומהאגואיזם (שקורים "אגו") למען שמו (ובפרט כשעושה כן מאהבת ה'). ולמען עשיית רצונו יתברך (ובפרט כרוצה לעשות נחת רוח לבורא יתברך שמו).
וכל הכנעה לפני ה' וכל עשיית רצונו יתברך וביטול דעתו מפני רצון ה' ודעת תורתו הקדושה, בכלל זה.
וזה בחי' מש"כ (שמואל א, טו-כב) ויאמר שמואל החפץ לה' בעולות וזבח כשמוע בקול ה', הנה שמוע מזבח טוב, להקשיב מחלב אילים.
וכתיב (משלי כא-ג) עשה צדקה ומשפט, נבחר לה' מזבח. וכל זה נאמר על כל ניסיון קטן שיהודי עומד בהצלחה בו, ומכניע ומבטל דעתו מפני רצון ה', קל וחומר על נסיונות יותר גדולים, ולדוגמא הנסיון התמידי של שמירת העיניים הוא נסיון קטן לעומת ניסיון ממש של אישה יפה ובמקום סתר. שזה בחי' מה שמתפללים (סידור. ברכות ס.) ואל תביאני לידי ניסיון. שהפשט הוא לידי ניסיון גדול, כי נסיונות קיימים כל הזמן ואין רגע בלא נסיון בבחינת (איוב ז-יח) לרגעים תבחננו, ולא שייך שלא יהיו.., אבל נסיונות גדולים וקשים, עליהם מתפללים "אל תביאני לידי נסיון", אבל גם על נסיונות "קלים" צריכים להתפלל שלא נכשל.
ואדם מצד עצמו צריך לרעוד מפחד הנסיונות ולהתרחק מהם, וכמ"ש חז"ל (סנהדרין קז.) לעולם אל יביא אדם עצמו לידי נסיון שהרי דוד מלך ישראל הביא עצמו לידי נסיון ונכשל.
ואמרו (בבא בתרא נז:) אי איכא דרכא אחרינא – 'רשע' הוא !!! ואפילו בימי האמוראים הקדושים שהיו במדרגות רוחניות עצומות אדירות ונפלאות, לא כל אחד הי' יכול לומר (ע' ע"ז יז:) ניזיל אפיתחא דבי ז' וניכפיה ליצרן ונקבל איגרא, ולא כל אחד הי' יכול להתפאר (ע' ברכות כ:) דמיין באפאי כי קקי חיוורי.
ואוי להם למדומיינים ובעלי גאוה שהם בעצם פורקי עול שיורדים לבאר שחת בור שאין לו תחתית. אבל אם האדם שומר את עצמו ועצמיו, ומצד עצמו בורח מן הניסיון, ואעפ"כ מן השמים מגלגלים עליו ניסיונות, בודאי שיוכל לעמוד בהם, כי בודאי אין השי"ת מביא שום נסיון למי שאינו יכול לעמוד בהם, וכל ניסיון הוא לטובתו אם יבחר בטוב ויעמוד בגבורה בו, וכמ"ש חז"ל (בראשית רבא זה-א) ע"פ (בראשית כב-א) והאלקים נסה את אברהם, נסיון אחר נסיון, וגידולין אחר גידולין. בשביל לנסותן בעולם בשביל לגדלן בעולם, כנס הזה של ספינה.
שזה בחי' משחז"ל (שמו"ר ב- ) אין הקב"ה נותן גדולה לאדם, עד שבודקהו בדבר קטן, ואח"כ מעלהו לגדולה, הרי לך שני גדולי עולם שבדקן הקב"ה בדבר קטן ונמצאו נאמנים והעלן לגדולה, בדק לדוד בצאן וכו' וכן במשה. ע"ש.
והרי לא ברא הקב"ה ליצר הרע, אלא לנסות בו בני אדם (זוה"ק בראשית קו.). ואשרי העוסק בתורה במסירות נפש בבחי' (במדבר יט-יד) זאת התורה כי ימות באוהל, וכמ"ש ריש לקיש (ברכות סג:) אין דברי תורה מתקיימים אלא במי שממית עצמו עליה, וזה גדול מכל הקרבנות כמ"ש חז"ל (יבמות קה.) ע"פ (שמואל א-ג-יד) ולכן נשבעתי לבית עלי אם יתכפר עוון בית עלי בזבח ובמנחה, אמר רבה בזבח ובמנחה-אינו מתכפר, אבל מתכפר הוא בדברי תורה.
בברכת התורה
וכטו"ס שמעון יוסף ויזנפלד הכהן
-
-
-
-
-
-
-
-
