פרשת השבוע ויצא

היוצא לדרך יתפלל תפילת הדרך ויתפלל שיחזור לביתו לשלום.

(מכל הבחינות שלם בגופו שלם בכל ענינים הגשמיים, ובודאי שצריך להתפלל שיחזור בשלום מבחינה רוחנית).

בס"ד' ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א. יום ו' עש"ק לפרשת השבוע ויצא

לכבוד… אחדשה"ט!

בעזרת השי"ת אכתוב לך משהו הקשור לפרשת השבוע.

וזהו (בראשית כח, יא) "ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה, ויפגע במקום".

להורדת הקובץ להדפסה בPDF >> פרשת השבוע ויצא

כל נסיעה שאדם נוסע למרחקים, ולכמה ימים (וק"ו ליותר מכך), ובפרט מחו"ל, ולחוץ לארץ – צריך הכנה רבה וחשיבה ותיכנון, בגשמיות וברוחניות.

וכמ"ש חז"ל (מכילתא פ' בא – סי' יב) (שמות יב– יא) וככה תאכלו אותו – כיוצאי דרכים, בא הכתוב ללמדנו דרך ארץ מה"ת (מהתורה) על יוצאי דרך שיהיו מזורזים,  אמרו חז"ל (ילקוט שמעוני תהלים סי' תשב) (דברים יט, ג) תכין לך הדרך – עשה הכנה לדרך.

ולדוגמא צריך לקחת עמו אוכל, צידה לדרך, וכמו שנפסק (ראה קש"ע [קיצור שולחן ערוך] סי' סח), וז"ל: ויזהר שיהא לו פת עמו, אפילו הולך למקום קרוב. וע"ש בקש"ע סי' הנ"ל הרבה הלכות וידיעות חשובות ליוצא לדרך).

וכן אמרו חז"ל (ב"ר ס-יא) אם יוצא לדרך ואין איצטרכיא (ויש גורסים 'כסותו' כלומר מלבושים או מצעים) עמו – מסתגף הוא.

[ואין זה אומר שכשנוסעים צריכים לקחת כל הבית, בכלים מכלים שונים, ואוכל לחודש אם נוסע לימים בודדים, וכן לא צריך לקחת את כל ארון הבגדים ותכולתו, אבל מ"מ מה שצריך – צריך, ויש לתת הדעת על כך].

כי הרי ידוע מהמציאות ומהמקורות, שנסיעה זה לא דבר פשוט, וכמ"ש חז"ל (ירושלמי ברכות פ"ד הא, קהלת רבא ג) כל הדרכים בחזקת סכנה (גשמית וגם רוחנית) ואמרו (תנחומא וישלח ח) היוצא לדרך יחידי – פנקסו של אדם נפתחת [כלומר מידת הדין, בודקים אותו בשמיים], ואמרו (אבות פ"ג) המהלך בדרך יחידי – ה"ז מתחייב בנפשו. ואמרו (יומא כא.) היוצא לדרך קודם קריאת הגבר [מוקדם בבוקר] – דמו בראשו. [ואמרו "לעולם יכנס אדם בכי טוב, ויצא בכי טוב (פסחים ב. פס"ז מקץ מד-ג וכו').

וביותר יש להזהר במקומות ששורצים שונאי ישראל, וטיפוסים מפוקפקים,

וכמ"ש חז"ל (ע"ז כה:) ת"ר ישראל שנזדמן לו גוי בדרך טופלו לימינו. ר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה אומר: בסייף – טופלו לימינו, במקל – טופלו לשמאלו [ופרש"י אם הגוי חגור סייף – טופלו ישראל לימינו, כדי שיהא יד שמאל של גוי שהסייף חגור בו, לצד ימינו של ישראל, ומזומנת לימין, ישראל יאחוז בה. אבל במקל אם ביד גוי מקל – טופלו ישראל לשמאלו כדי שיהא יד ימין הגוי שהמקל בה סמוכה לישראל, ואם ירים יד ימינו תאחזו שמאל של ישראל במקל הסמוך לה. דאי טופלו לימינו יהא המקל רחוק מידו של ישראל].

היו עולים במעלה או יורדים בירידה – לא יהא ישראל למטה וגוי למעלה, אלא ישראל למעלה וגוי למטה. ואל ישוח (פי' יתכופף) לפניו שמא ירוץ את גולגלתו.

שאלו להיכן הולך – ירחיב לו את הדרך, כדרך שעשה יעקב אבינו לעשו (וכ"ז נפסק להלכה ביו"ד סי' קנג ס' ג).

וכן הדרך ממעטת פו"ר [פריה ורביה], וממעטת את היציאה, וממעטת את השם (ב"ר  לט), וכן הדרך מכחישה כוחו של אדם (גיטין ע.).

ובכלל כשאדם נוסע צריך לשמור מאד את העיניים, גם בשדה התעופה ובמטוס, גם בכל משך דרכו ושהייתו (כי בהיותו בנכר ובמרחקים – הסקרנות והתענינות גוברת, וכן הרבה הרגלים משתנים), ובודאי שצריך להזהר מפריצות הנכריות, ומאד צריך להזהר מכשרות המאכלים, כי המכשלה רבה, והנסיונות רבים, וכן מטילטול בשבת, ומביטול תורה בדרך (ובשהיה), וכמ"ש חז"ל (תענית י:) ב' ת"ח שמהלכין בדרך ואין ביניהם דברי תורה ראוין לישרף, ואמרו (אבות פ"ג מ"ז) המהלך בדרך ושונה ומפסיק ממשנתו… הרי זה מתחייב בנפשו (וע' תנחומא בשלח א).

ויש הרבה שבעמל רב שמרו זמן רב על לימודים וסדרים, וע"י נסיעה ישתבשו הלימודים ואח"כ התייאשו ועזבו הסדרים היקרים.

וצריך להזהר מכל הנ"ל (ויותר מכך)..,

והעצה העיקרית מעל הכל היא – תפילה, בבחי' מ"ש חז"ל (ברכות כט:) כשאתה יוצא לדרך – המלֵך בקונך וצא [כלומר תשאל ותבקש רחמים מה' ורק אז תצא].

ואמרו (זוה"ק בראשית מט:) ת"ח האי מאן דנפיק לארחא יסדר צלותא קמי קב"ה בגין לאמשכא עליה שכינתא דמריה.

ואמרו (שם קרא.) היוצא לדרך יתפלל תפילת הדרך ויתפלל שיחזור לביתו לשלום. (מכל הבחינות שלם בגופו שלם בכל ענינים הגשמיים, ובודאי שצריך להתפלל שיחזור בשלום מבחינה רוחנית).

וזה בחי' פרשת השבוע "ויצא יעקב מבאר שבע ויפגע במקום". היינו שיתפלל להשי"ת שירחם עליו ויעזור לו בכל הבחינות וינצל מכל מה שצריכים להנצל. וכדפרש"י כאן והוא מחז"ל (ברכות כו: ב"ר סח-ט) שאין 'ויפגע' אלא תפילה במקום – היינו להשי"ת שהוא מקומו של עולם (ב"ר סח-י).

כי כן ראוי להתפלל לפני הנסיעה, ובנסיעה ובשהיה, ובחזרה.

בברכת התורה וכטו"ס

ראש מוסדות ברסלב

שמעון יוסף ויזנפלד הכהן