פרשת השבוע ויחי

כל מה שהשם עושה הכל לטובה !

כי כל מה דעביד רחמנא לטב עביד, כמ"ש חז"ל (ברכות ס:).

ובאופן קבוע ותמידי צריך יהודי לחיות על פי ידיעה זו ויסוד חשוב זה באמונה טהורה ובהשקפה נכונה, וכנפסק ג"כ בשולחן ערוך (או"ח סי' רל ס"ה) וזה לשונו לעולם יהא אדם רגיל לומר "כל מה דעביד רחמנא לטב עביד"

אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ (ישעיה פרק א)
אומר הנביא לעם ישראל אהובים חביבים לפני ה',
מדוע ולמה תדאגו ותיראו לשוב אל ה',
הלא גם אם יהיו חטאיכם צבועים ואדומים כחוט השני,
מה בכך הלא כשלג [לבן וטהור משמח ומאיר] ילבינו ?!
רחצו והזכו, כדי שיתכבסו הכתמים וטהרתם מכל חטאתיכם !

להורדת את העלון השבועי בקבצי PDF לחץ כאן >> פרשת השבוע ויחי

התחדשות | פרשת השבוע ויחי

בס"ד, ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א. יום ו' עש"ק לסדר פרשת השבוע ויחי.

לכבוד…אחדשה"ט!

בעזהי"ת אכתוב לך משהו הקשור לפרשת השבוע, וזהו (בראשית מז, כח) "ויחי יעקב בארץ מצרים [טו"ב = שבע עשרה שנה]".

כי כל מה דעביד רחמנא לטב עביד, כמ"ש חז"ל (ברכות ס:).

וכדאמרי אינשי "אלעס איז באשערט", כלומר "הכל – נגזר [מלמעלה, לטובה]".

ועל כן אין למדים להצטער על עולם שאינו שלו, שהאדם מגיע לעולם הזה ככה בלי כלום.., כלום.., וכך גם ילך בלי כלום.., כלום.., כי מאומה לא יקח עימו לקבר, רק מצוות ומעשים טובים שחטף והספיק לסגל לעצמו !

וכן נפסק בשולחן ערוך (שם, סי' רכב ס"ג) וז"ל : חייב אדם לברך על הרעה [שח"ו אירע לו] בדעת שלימה [כלומר ביישוב הדעת] ובנפש חפיצה [כלומר בקבלת הדין וגזירת עליון – באהבה], כדרך שמברך על הטובה..,

כי [קבלת] הרעה, לעובדי השם, [הוא עבודת ה' וממילא] היא שמחתם וטובתם, כיון שמקבל באהבה, מה שגזר עליו השם.

ונמצא : שבקבלת רעה זו – הוא עובד את השם, שהיא שמחה לו. ע"כ.

ומי שחי כך, חי חיים טובים בכל המצבים, כי שום מאורע לא מבלבל ועוכר את דעתו, כי יודע ומאמין ש- ישר וצדיק ה' ולא עוולתה בו (תהלים צב, טז), ולא נעשה לו שום עוול, והכל לטובה, והכל יתהפך לטובה..,

[ולא הכל חייבים להבין מיד, או להבין בכלל, שהרי האדם מוגבל בשכלו והבנתו, ובמיוחד ביחס לשכל עליון, והוא כעין ילד קטן ביחס להבנת הוריו המבוגרים].

וזה בחינת פרשת השבוע "ויחי יעקב [טו"ב], בארץ מצרים".

היינו שכל יהודי [צריך לקבל וללמוד מהאבות הקדושים] את הלימוד שצריך להתרגל לחיות בטוב, בכל, אפילו רח"ל [רחמנא ליצלן] במצבים של דינים וצרות, ושאר מצבים לא נעימים.

שזה בחי' "בארץ מצרים", כי "ארץ" מרמזת לספירת המלכות, דינא דמלכותא דינא (זוה"ק ח"ג, רכז. גיטין י:), וכדאיתא בזוה"ק (ח"א נ:) ואת הארץ דא שכינתא דלתתא, היינו המלכות, וכנ"ל.

ו "מצרים" – היא מרמזת לכל המֵצָרִים וצרות, וכמובא בדברי רבינו רבי נחמן מברסלב ז"ל (לקוטי מוהר"ן ח"א ז, א) שכל הגלויות מכונים בשם מצרים, על שם שהם מצירים לישראל (עיין ב"ר טז, ז).

וזה בחי' (דברים ו, ה) ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך, ובכל נפשך, ובכל מאדך. ואמרו חז"ל (סיפרי פ' ואתחנן, פיסקא לב) ובכל נפשך – בן עזאי אומר אהבהו עד מיצוי הנפש. היינו לאהוב את ה' בעת הייסורים, ואפילו בעת המיתה.

ואמרו (ברכות נד.) בכל מאדך – בכל מידה ומידה שהלה מודד לך – הוה מודה לו במאד מאד. כי כך נאה וכך יאה לעם קדוש לנהוג.

ומבואר בדברי רבינו רבי נחמן מברסלב ז"ל (שיחות הר"ן סי' לב) שחיי יהודי כשר – חזקים וטובים מאד ע"י אמונה, כי כשיש לו אמונה, אפילו כשבאים עליו ייסורים ח"ו, אזי יוכל לנחם עצמו, ולהחיות א"ע, כי השי"ת ירחם עליו וייטיב אחריתו, והייסורים הם לטובה ולכפרה, ובסוף ייטיב לו השי"ת בעוה"ז או בעוה"ב.

אבל מי שאין לו אמונה, כשבא עליו איזה צרה – אין לו למי לפנות ואין לו במה להחיות א"ע ולנחם א"ע.