פרשת השבוע ואתחנן | אין יאוש בעולם כלל

בס"ד, ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א, יום ו' עש"ק לסדר פרשת השבוע ואתחנן *קישור לפרשת השבוע משנים קודמות.

לכבוד… אחדשה"ט ! בעזרת השי"ת אכתוב לך משהו, הקשור לפרשת השבוע ואתחנן *קישור אחר כנ"ל,

עלון שבועי להדפסה וקריאה בקבצי PDF ואתחנן | אין יאוש, פרשת השבוע בלק , פרשת השבוע דברים

וזהו (דברים ג-כג) "ואתחנן אל ה', בעת ההיא לאמור". אמרו חז"ל (דברים רבה ב-ו) אמר רבי עזריה לאמור לדורות שיהיו מתפללים בעת צרה [ואע"פ שנראה שהמצב קשה מאד – אל יאוש!] שהרי משה אע"פ שנאמר לו (להלן פסוק כז) לא תעבור את הירדן, התחיל מתחנן.

עוד אמרו חז"ל (מדרש תהלים פי"ח-כב) מהו "ואתחנן" מלמד שהרבה תחנונים כנגד מלאכי השרת, כתיב הכא 'ואתחנן', וכתיב התם (יחזקאל א-ז) ורגליהם רגל ישרה ['ואתחנן' גימטריא חמש מאות וחמש עשרה, וכן 'ישרה' גימטריא חמש מאות חמש עשרה.] וכן איתא כאן בילקוט ראובני בשם מדרש פליאה שהמלאכים מתפללים בכל יום תקט"ו תפילות כמנין 'ישרה', ומהם למד משה. וכיוצא בזה איתא במדרש [רבא, פ' וזאת הברכה, פי"א-י] ומנין שהתפלל משה באותו הפרק תקט"ו פעמים? שנאמר ואתחנן אל ה' בעת ההיא, 'ואתחנן' בגימטריא הכי הוי. [וראה בבעל הטורים ששיר"ה בגימטריא תקטו, ואמר לפניו שירה שישמע תפילתו].

והנה איתא שאילו משה רבינו היה מוסיף ומתפלל עוד תפילה אחת בודדת, על דבר בקשתו, אכן היה פועל בתפילתו. ואע"פ שהדברים נראים כסותרים, יש לומר שהווה שאע"פ שהמצב קשה וקרוב ליאוש, הרבה מתחזקים לא להתיאש ומתפללים בכל לבם ובכל כוחם, וכ"ז הוא בהתחזקותם בההתחלה, אבל במשך הזמן ועם ריבוי התפילות שלא פעלו כרצונו (אע"פ שמסתמא הועילו לדברים אחרים שהרי כל תפילה פועלת את פעולתה הטובה) אזי רוחו נופל ומרפה מלהמשיך לבקש, כי אומר בלבו "הרי התפללתי עם כל הכוונה וכל הכוחות וכו' ולא פעלתי!" ,

אבל באמת הכריז רבינו הקדוש (רבי נחמן מברסלב) ז"ל בקול גדול שאסור להתייאש, ואין שום יאוש בעולם כלל (לקו"מ ח"ב כד. חיי"מ), כי אצל השי"ת הכל אפשרי, והכל תלוי ברצונו.

וזה לא חכמה להתייאש ולהיות מתוסכל ובחלישות הדעת ובעצבות ובדכאון תוהה ובוהה, אלא כל זמן שאפשר לפעול פועלים, ומנסים בכל דרך אפשרית, ובכל הכוחות, ובתקוה

(ואם ח"ו נגזרה הגזירה סופית בפועל, אזי מקבלים מיד את הדין באמונה ובשמחה [כן כן בשמחה זה לא טעות, וכן נפסק בשולחן ערוך אורח חיים סי' רכב ס"ג וזה לשונו : חייב אדם לברך על הרעה בדעת שלימה (כלומר ביישוב הדעת) ובנפש חפיצה (היינו להתרצות ולהתבטל לרצון ה', ולקבל רצון ה' באהבה) כדרך שמברך על הטובה, כי [קבלת] הרעה לעובדי ה' [היא עבודת ה'] היא שמחתם!!! וטובתם, כיון שמקבל מאהבה מה שגזר עליו השם.

נמצא: שבקבל רעה זו – הוא עובד את ה', שהיא שמחה לו!!!.

והנה מה שמשה רבינו לא התפלל עוד תפילה – הוא מסוד ה' ליראיו (ע' תהלים כה, יד), אבל מה שנוגע לנו הוא שבאמת יש להתחזק בתפילה שוב ושוב בבחי' (שם כז-יד) קוה אל ה', חזק ויאמץ לבך, וקוה אל ה' היינו אע"פ שעדיין לא צמחה ולא נעשית בפועל הישועה – יש להתחזק באמונה ובטחון ותפילה.

ואכן כל אחד צריך להתחזק בכל הכוחות להיות בר הכי, אבל אם ח"ו בפועל זה לא קורה, אזי לפעמים עדיף להפסיק להתפלל [ולא להישבר לגמרי, ולהתרסק וליפול ל..,

וכן בכמה הזדמנויות אמרתי לאנשים "לעת עתה תפסיק להתפלל יותר על ענין זה, כבר התפללת מספיק!" והוא מהסיבה הנ"ל].

וזה לשון השולחן ערוך (או"ח סי' תקעו, סט"ז) בכל יום תענית שגוזרים על הצבור מפני הצרות, בי"ד והזקנים יושבים בבית הכנסת ובודקים על מעשה אנשי העיר ומסירים המכשולים של עבירות.. ומתוודים וזועקים כפי כוחם עכ"ל.

וכן כל אחד צריך לבדוק ולפשפש במעשיו ולחזור בתשובה ולהתחזק ולהתקרב לה'. וה' לא ימנע טוב להולכים בתמים. (תהלים פד, יב).

בברכת התורה וכטו"ס

ראש ישיבת ברסלב

שמעון יוסף הכהן ויזנפלד.