רחמים

 ובמדרש שמואל (כח) איתא בזה הלשון: ג' מתנות נתן הקב"ה לישראל, רחמנים ביישנים גומלי חסדים. ואמרו (שבת קנא:) כל המרחם על הבריות מרחמים עליו מן השמים, וכל שאינו מרחם על הבריות – אין מרחמים עליו מן השמים. ואמרו (פסיקתא רבתי לט) סימן זה יהיה בידך, כל זמן שאתה מרחם על חבריך, המקום מרחם עליך.

רחמים

בס"ד. ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א. יום ו' עש"ק לסדר פרשת השבוע וארא  

לכבוד…אחדשה"ט! בעזרת השי"ת אכתוב לך משהו הקשור לפרשת השבוע,

וזהו (שמות ו-ב) "וידבר אלקים אל משה ויאמר אליו, אני הוי"ה".

כי צריך כל אחד להיות רחמן ולהתנהג תמיד במידת הרחמים, כמו שהשי"ת רחמן, וכמ"ש (שמות לד, ו) ה' ה' א-ל רחום וחנון.

וכתיב  (דברים ד-לא) כי קל רחום ה' אלוקיך, וכתיב (ישעיה נד-י) אמר מרחמיך ה', ונאמר (תהלים קג-ח) רחום וחנון ה', וכתיב (שם קמה-ט) ורחמיו על כל מעשיו.

וכמ"ש חז"ל (ברכות ז.) הקב"ה מצלי "יהי רצון מלפני שיכבשו רחמי את כעסי ויגולו רחמי על מדותי".

ואמרו (ירושלמי שבת פי"ד-ה"א) הרואה נחש ועקרב בתוך ד' אמות, ראוי היה שימות בהם, אלא שרחמיו של מקום מרובים.

ואמרו (פסחים פז:) אפילו בשעת כעסו של הקב"ה – זוכר את הרחמים. ואמרו (ירושלמי תענית פ"ד ה"ה) מיד נתמלא הקב"ה רחמים ואומר: מה אם זה שהוא בשר ודם ואכזרי – נתמלא רחמים על בני, אני שכתוב בי (דברים ד-לא) כי קל רחום ה' אלוקיך, על אחת כמה וכמה. ואיתא (במדב"ר כא-יז) י"ג מידות רחמים כתוב בי. ואמרו (תנחומא נח-ו) הקב"ה כשם שרחמיו על האדם, כך רחמיו על הבהמה שנאמר (תהלים קמה-ט) ורחמיו על כל מעשיו.

ואמרו (מכילתא בשלח-יג) ה' איש מלחמה (שמות טו-ג) שהוא נלחם עם המצריים, ה' שמו (שם) שהוא מרחם על בריותיו,

ואמרו (אותיות דרבי עקיבא ה"א) אמר הקב"ה במידת הרחמים בראתי את העולם, ובמידת הרחמים אני מנהיגו, ועתיד אני לחדשו במידת הרחמים.

וכמו שהשי"ת רחמן כן שומה עלינו להתדבק במידותיו ולהיות רחמנים, ואמרו חז"ל (ירושלמי ברכות פ"ה ה"ג) שאומר הקב"ה: כמה דאנא רחמן בשמים, כך תהוון רחמנין בארעא.

ואמרו (שבת קלג:) זה קלי ואנוהו (שמות טו-ב) אבא שאול אומר "ואנוהו"- הוה דומה לו. מה הוא חנון ורחום, אף אתה, היה חנון ורחום,

ואמרו (ירושלמי ב"ק פ"ח ה"ז) בזמן שאתה רחמן, המקום ירחם עליך.

ואמרו (ספרי עקב-מט) ללכת בכל דרכיו (דברים י-יב) – אלו דרכי הקב"ה, א-ל רחום וחנון, מה המקום נקרא רחום וחנון, אף אתה הוי רחום וחנון.

ואכן צריכים אנחנו להתנהג במידת הרחמים, וכמ"ש חז"ל (ברכות. תוספתא פ"ד) מה בשעת כעסם של צדיקים מרחמים, בשעת הרחמים – על אחת כמה וכמה.

ואמרו (ביצה לב:) כל המרחם על הבריות – בידוע שהוא מזרעו של אברהם אבינו, וכל מי שאינו מרחם על הבריות בידוע שאינו מזרעו של אברהם אבינו.

ואמרו (יבמות עט.) שלושה סימנים יש באומה זו, רחמנים, ביישנים, גומלי חסדים,

ואמרו (סיפרי ראה-קיז) הוי זהיר שלא תמנע רחמים, שכל המונע רחמים מחבירו, מקיש לעובדי ע"ז.

ואמרו (ספרי זוטא, פ' נשא) ויחונך (במדבר ו-כה), יתן בכם דעת, שתיהיו מרחמים זה את זה, ובמדרש שמואל (כח) איתא בזה הלשון: ג' מתנות נתן הקב"ה לישראל, רחמנים ביישנים גומלי חסדים. ואמרו (שבת קנא:) כל המרחם על הבריות מרחמים עליו מן השמים, וכל שאינו מרחם על הבריות – אין מרחמים עליו מן השמים.

ואמרו (פסיקתא רבתי לט) סימן זה יהיה בידך, כל זמן שאתה מרחם על חבריך, המקום מרחם עליך.

וזה בחי' "וידבר אלקים אל משה" ופרש"י (משמו"ר ו-א) דיבר איתו משפט, על שהקשה לדבר ולומר (לעיל ה – כב) למה הרעותה לעם הזה.., ואעפ"כ "ויאמר אליו, אני הוי"ה", הוי"ה – מידת הרחמים,וכמ"ש חז"ל (סיפרי ואתחנן כז) כל מקום שנאמר הוי"ה זומידת רחמים. וכנ"ל שאפי' בשעת כעסו כביכול, מתנהג וזוכר ה' מידת הרחמים ! וכן צריכים אנחנו להתנהג וכנ"ל שהצדיקים אפילו בשעת כעסם מתנהגים במידת הרחמים. ובפרט נשים שמטבעם הן רחמניות כמ"ש חז"ל (מגילה יד:) שצריכות להתגבר ולהתנהג כך ובפרט בענייני החינוך עם הילדים שחוזרים מיום לימודים התמודדויות בחיידר עם חברים ומבחנים, ובנות עם החברה.., וכן בשלום בית עם הבעל שחוזר עייף ומותש מיום עבודה ולחץ הפרנסה – צריכה שתפעיל את מידת הרחמנות לרחם ולספק להם צרכם הגשמי אוכל חם וטעים, המרגיע ומחמם ומילה טובה ואוזן קשבת המחמם ומרגיע ומיישב את הנפש !

בברכת התורה וכל טוב סלע

ראש ישיבת ברסלב מאיר

שמעון יוסף הכהן ויזנפלד