תקציר : א-ל אמונה, ואין עול. אע"פ שיש כמה דרכים לחזק את האמונה, דרך הגבורות והעונשים ועניני גיהנום.., ויש דרך החסד, והיושר, ואהבת השם התרוה והמצוות… וזו הבחינה הנזכרת כאן, מעודדת כאן אמונה דרך חסד (א-ל, הוא שם של חסד כנודע, וכמ"ש חסד א-ל כל היום. וכמ"ש בשיר "ידיד נפש" נפשי חולת.. רפא נא לה בהראות לה נועם זיוך, אז תתחזק ותתרפא.
וכן ע"י נועם ויושר ההליכות, וכמ"ש חז"ל (יומא פו.) ואהבת את ה' אלקיך, שיהא שם שמים מתאהב על ידך.. שיהא משאו ומתנו בנחת עם הבריות, מה הבריות אומרות עליו, אשרי אביו שלמד תורה, אשרי רבו שלמדו תורה, פלוני שלמדו תורה ראו כמה נאים דרכיו, כמה מתוקנים מעשיו.
בס"ד, לכבוד….אחדשה"ט!
אכתוב משהו הקשור לפרשת השבוע האזינו, וזהו :
(א) (דברים לב, א) "האזינו השמים". לשון רבים, אם משום כבוד שמים, שכל המדבר בלשון כבוד מדבר בלשון רבים, אם משום שיש כמה כוחות וספירות ומחלקות ומלאכים ושרפים.
(ב) (שם ב) יערף כמטר לקחי. "בעריפה"- יש לשון זיבה ונטיפה, ולשון מכת עורף, ולשון חיתוך העורף, וב"לקח" דברי מוסר,הכל יש, יש תועלת עצומה כתועלת נטיפת הגשם, אע"פ שבשעת מעשה לא כ"כ נעים, כיום שיורד הגשם, וה"ה כשמטיחים לאדם מוסר, לא מרגיש הכי נעים, מ"מ יכול לקבל תועלת עצומה, כתועלת הגשם שהם ממשיכים חיים לעולם. ויש בחי' מכה, לחנך ולעורר, לאחד זה מועיל מיד, ולאחד זה מעצבן וממריד אותו, ויש אחד שממש הורג אותו והורג אותו ופוסק מקום חיותו. ועיין בלקוטי מוהר"ן (תנינא, סי' ח) בענין אמירת תוכחה ומוסר, שלא כל אדם ראוי להוכיח, כי ע"י התוכחה של מי שאינו ראוי להוכיח לא די שאינו מועיל בתוכחתו, אף גם הוא מבאיש ריח של אלו הנשמות השומעים תוכחתו, ועי"ז מחליש את נשמתם, ומפסיק השפע מכל העולמות התלויים בהם,
(ג) (שם) כשעירים עלי דשא. היינו כרוחות, יש רוח המועילה, ויש רוח סערה העוקרת הכל, ויש להזהר כשאומרים מוסר, לא לייסר יתר על המידה, דהיינו מעבר לכח המקבל:
(ד) (שם ג) כי שם ה' אקרא, [אתם] הבו גודל [פי' גדולה] לאלוקינו. הוא על דרך זכר צדיק לברכה, ושם רשעים ירקב, דהיינו כשמזכירים שם רשע-יש לקללו, וכמ"ש חז"ל אדריינוס שחיק טמיא (פי' ישתחקו עצמותיו). וכמו שאומרים על אותו איש, ימח שמו וזכרו (ר"ת…) וכשמזכירים צדיק -צריך לברכו ולשבחו, וכן בהשי"ת שהוא צדיקו של עולם,
(ה) (שם ד) הצור-תמים פעלו. דוקא מתוך חזקו וצורו, תמים פעלו, כי החלש, תלוי באחרים, ולפי דעתם מכוון פעולותיו, ויש כאן חוסר תמימות. א"נ דרך החזק להתנהג בעריצות, שכפי גודל כוחו א"צ להתחשב באחרים, ואכן כן מתנהג, והשי"ת אע"פ שחזק הוא בתכלית, מ"מ תמים פעלו:
(ו) (שם) א-ל אמונה, ואין עול. אע"פ שיש כמה דרכים לחזק את האמונה, דרך הגבורות והעונשים ועניני גיהנום, ויש דרך החסד, והיושר, וזו הבחינה הנזכרת כאן, מעודדת כאן אמונה דרך חסד (א-ל, הוא שם של חסד כנודע, וכמ"ש חסד א-ל כל היום. וכמ"ש בשיר "ידיד נפש" נפשי חולת.. רפא נא לה בהראות לה נועם זיוך, אז תתחזק ותתרפא.
וכן ע"י נועם ויושר ההליכות, וכמ"ש חז"ל (יומא פו.) ואהבת את ה' אלקיך, שיהא שם שמים מתאהב על ידך.. שיהא משאו ומתנו בנחת עם הבריות, מה הבריות אומרות עליו, אשרי אביו שלמד תורה, אשרי רבו שלמדו תורה, פלוני שלמדו תורה ראו כמה נאים דרכיו, כמה מתוקנים מעשיו. וכמ"ש רבינו ז"ל (ליקו"מ קמא, סי' ר"י) ע"י משא ומתן באמונה-הוא מקיים ואהבת: והיינו, א-ל אמונה, דהיינו חסד- מביא אמונה, ואין עול- מביא אמונה בעולם:
(ז) (שם ה) שחת לו-לא, בניו מומם כי פגם הברית נקרא השחתה, וכמ"ש כי השחית כל בשר את דרכו. והיינו דקאמר שהפוגם בברית חושב בטעות, שהענין הזה והשלכותיו הוא במישור האישי בלבד, ולא כן הדבר, כי פג"ה משפיע על בניו ומומיו, וכמ"ש חז"ל (נדרים כ:) אמר ר' יוחנן בן דהובאי, ארבעה דברים סחו לי מלאכי השרת, חוגרים מפני מה הויין? מפני (כמה סיבות להולדה עם מומים ופגמים) שהופכים את שולחנם (בעת תשמיש), סומין מפני מה הויין? מפני שמסתכלים באותו מקום (ערווה של האישה והבעל), אלמים מפני מה הויין? מפני שנושקים באותו מקום (גברים ונשים). חרשים מפני מה הויין? מפני שנותן דעתו באשה אחרת (בעת שמשמש עם אשתו חושב על אחרת רחמנא ליצלן). וכדאיתא בספרי אמת שכל מחלות וסבל התינוקות בהיותם קטנים הוא מפני פגם ההורים. (ובפרט בקדושה) והבא לטהר-מסייעין אותו.
בברכת התורה וכטו"ס שמעון יוסף הכהן ויזנפלד
תרומות לישיבה יתקבלו בשמחה !
050-4161022
-
-
-
-
-
-
-
-
