פרשת השבוע דברים

והנה בענין התוכחה, אע"פ שהאדם מאד מאד לא אוהב לשמוע ביקורת ותוכחה, מ"מ זהו מצד חסרונו ומידותיו הרעות והלא מתוקנות'. אבל מצד האמת צריך לקיים בעצמו "קבל את האמת מפי אמרו" יהיה מי שיהי', אפילו המבקר והמוכיח הוא פי אלף גרוע ממך בכל התחומים, מ"מ אם הוא צודק בנקודה שמבקר אותך, הרי הוא צודק, ויש להקשיב ולתקן נקודה זו ובפרט זה, כי הרי זה אמת.

תוכחה

ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א. יום ו' עש"ק לסדר פרשת השבוע דברים.

לכבוד…אחדשה"ט! בעזהי"ת אכתוב לך משהו הקשור לפרשת השבוע.

להורדה עלון השבועי של ישיבת ברסלב, ולהדפסה לחץ כאן >> פרשת השבוע דברים

וזהו (דברים א, א – ד) "אלה הדברים אשר דיבר משה אל כל ישראל. אחרי הכותו את סיחון מלך האמורי ואת עוג מלך הבשן".

ופרש"י שאלה הדברים – הם דברי תוכחות.

והנה בענין התוכחה, אע"פ שהאדם מאד מאד לא אוהב לשמוע ביקורת ותוכחה, מ"מ זהו מצד חסרונו ומידותיו הרעות והלא מתוקנות'.

אבל מצד האמת צריך לקיים בעצמו "קבל את האמת מפי אמרו" יהיה מי שיהי', אפילו המבקר והמוכיח הוא פי אלף גרוע ממך בכל התחומים,

מ"מ אם הוא צודק בנקודה שמבקר אותך, הרי הוא צודק, ויש להקשיב ולתקן נקודה זו ובפרט זה, כי הרי זה אמת.

ומאידך מי שהוא בעצמו בעל מום ובעל חסרון, ומקולקל במעשיו, איך יקום ויעמוד על תקן מוכיח ומבקר!! וכמ"ש חז"ל (ב"מ, קז:) על פסוק (צפניה ב-א) התקוששו וקושו – אמר ריש לקיש: קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים. [ופירש המהרש"א וז"ל בס"פ חזקת הבתים פירש רשב"ם, כלומר הסר קש מבין עיניך תחילה כמו (שמות ה-יב) לקושש קש, כלומר קשוט עצמך תחילה.

ועוד יש לומר כדברי המפרשים אותו בלשון חיפוש ופשפוש על מעשיו, וכמוהו (ישעיה כט-כא) ולמוכיח בשער יקושון, ר"ל התקוששו, תפשפשו על מעשיכם, ואח"כ תהיה מפשפש על מעשה אחרים כלומר קשוט עצמך תחילה].

ואמר הבעש"ט הקדוש זצ"ל דכשאדם רואה איזה עבירה או מידה רעה בחבירו, צריך לדעת שאותה מידה עצמה יש בו גם כן, וחבירו כעין מראה, שכשאחד מסתכל בחבירו רואה עצמו.

והוסיף ע"ז הגאון הק' רבי מאיר יחיאל הלוי מאוסטרובצא זצ"ל שזהו מ"ש חז"ל במס' ב"מ עה"פ התקוששו וקושו – קשוט עצמך תחילה, ואחר כך קשוט אחרים, דלכאורה אינו מובן דאטו אם אינו רוצה להוכיח את אחרים, וכי אינו צריך בעצמו להיטיב דרכו?!

אלא הכוונה בזה הוא דאפילו אדם שאינו רואה בעצמו שום חסרון, אבל רואה איזה חסרון בחבירו – זהו סימן שלא בדק עצמו יפה, וצריך מחדש לפשפש במעשיו, דבודאי ימצא בעצמו אותו חסרון ויקשוט את עצמו, ואח"כ יקשוט אחרים.

וזה בחי' אלא הדברים (דברי תוכחה) "אשר דיבר משה אחר הכותו את סיחון מלך האמורי, ואת עוג מלך הבשן".

כי "סיחון מלך האמורי", היינו עניני הדיבור לשון שיחון ושיח, ולשון אמירה ודיבור, שבהם מתגלים רוב המידות הרעות שבאדם, וכמ"ש רבינו (רבי נחמן מברסלב) ז"ל בשם ס' משנת חסידים, שגאוה ותולדותיהם נמשכים מהדיבור (ליקו"מ ח"א סי' ד-ח), ורכילות ולשון הרע ומוציא שם רע, ושקר, וחנופה, ואונאת דברים, ודברים בטלים, ולדון לכף חובה, ודיבור רע על כלל ישראל, וניבול פה, וביקורת מחריב, וליצנות, וכינוי שם לחבירו, ומלבין פני חבירו, ומתכבד בקלון חבירו, וקללות, והטחת דברים כלפי מעלה, ועוון שבועות נדרים, ושבח הגוים והאפיקורסים וכל הטועים, ודיבורי נקימה ונטירה וכו' וכו'.

ועוג מלך הבשן רמז לתאוות, הרמוזים בתאוות אכילה, בחי' "עוג מלך הבשן", בחי' עוגה, עוגיה ועוגל'ה, ופיטום הבטן שלא לצורך, בחינת (עמוס ד-א, וע' יחזקאל) פרות הבשן דהיינו שרק אחרי "הכותו את סיחון" וכו', דהיינו רק אחרי שהכה והכניע המידות והתאוות לגמרי וקישט את עצמו. אזי אמר תוכחה ועסק בקישוט אחרים.

יהי רצון שנזכה לקבל תוכחה מכל אחד, ונתנהג בענין תוכחה באופן שיהי' על פי רצון ה'.

בברכת התורה וכטו"ס

ראש ישיבת ברסלב

שמעון יוסף הכהן  ויזנפלד