פרשת השבוע בלק | כוח הדיבור

כוח הדיבור | פרשת השבוע בלק

בס"ד. ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א, יום ו' עש"ק לסדר בלק | לכבוד… אחדשה"ט! בעזרת השי"ת אכתוב לך משהו הקשור לפרשת השבוע

(במדבר כב – ב, ג) "וירא בלק.. את כל אשר ישראל לאמורי. ויגר מואב מפני העם מאד, כי רב הוא".

והנה כח הדיבור הוא נפלא מאד וזהו היתרון שיש לאדם לעומת ומעל כל שאר בעלי חיים, כי האדם הוא היחיד מכל הנבראים שיש בידו לבטא את רצונו ומחשבותיו וכו' בדיבור, וכמ"ש ויהי האדם לנפש חיה (בראשית ב-ז), ותרגם אונקלוס לרוח ממללא.

והדיבור רב תועלתו לכל תחומי החיים, וליצור קשר עניף מאד עם שאר בני אדם, ומועיל גם למשא ומתן, ולקשר בינאישי, ולחינוך, ולהחלפת דעות וכו' וכו', וכידוע ומפורסם לכל.

ובתורתינו הקדושה ישנם הרבה מצוות התלויות בדיבור כגון לכבד הורים, חמיו וחמותו, וכהנים, להזכיר יציאת מצרים, לברך ברכת המזון, ללמוד תורה, לקרוא קריאת שמע, לברך ברכת כהנים, להזכיר מעשה עמלק, להתוודות על עוונותיו, לדבר אמת, להוכיח חבירו, לעורר את אהבת ה', לזכור את יום השבת בפה, לזכור את המועדות, לספור ספירת העומר,

וישנם מצוות לא תעשה התלויות בדיבור כגון לא לישבע בשקר, לא לישבע שבועת שוא, ובחינם, לא לקלל שום יהודי, ואת השם, ורבו וראש ישיבה ודיין, ולא לקלל את עצמו, ואביו ואמו, לא לצער יתום ואלמנה, ושום יהודי בדיבור, לא להלבין פני חבירו, לא לכנות שם רע לחבירו, לא לייעץ עצה שאינה הגונה, לא לדבר לשון הרע, ומוציא שם רע, לא להזכיר שם עבודה זרה. לא להחזיק במחלוקת, לא להסית ולהדיח, לא להחניף, לא לנבל את הפה, לא לומר דברים שבקדושה בעודו ערום או נגד צואה וריח רע,

עוד יש להוסיף רובם מחז"ל, שמצוה לדון לכף זכות בפה, ואסור לדבר רע על כלל ישראל, ואסור לדבר גניבת דעת, ולהתכבד בקלון חבירו, ולגלות סוד חבירו, ולהלשין, ולמסור דין חבירו לשמים, ולהטיח דברים כלפי מעלה, ולהוציא שם שמים לבטלה, ולפתוח פיו לשטן, ולהפחיד תינוק בדבר טמא, ולהזכיר שמות מלאכים,

אסור לספר בשבח גוי, אסור לנחש, ולעונן, ולדרוש אל המתים, ולסרב לגדול, ולהפחיד את חבירו,

ומצוה להרבות בשלום, ואסור להרבות שיחה עם האישה, ומצוה להזכיר בכל יום שישה זכירות, וי"א עשר זכרונות, לברך את הצדיק ולקלל את הרשע, ולהזכיר בדיבורו "אם ירצה ה'",

ומצוה לפייס את העני בדיבורים, ולדבר במענה רך, וחכם אינו מדבר בפני מי שגדול ממנו בחכמה ובמנין, ולהוכיח הוראה בפני רבו, ובחייו, לבזות ת"ח. ואסור לדבר בסעודה, וכו' וכו'.

והנה בעולם הגדול, עולם הגוים והמתדמים להם, גדולת הדיבור ניכרת, כשמדברים באופן ברור עם ריטוריקה ורהוט ויודעים להשתמש בו למכור סחורה (אף שלג לאסקימוסים) או למכור ולשווק דעות, ובפרט בפוליטיקה, ולהביא אנשים לקלפי, ולהסית ולהדיח ולבלבל ולסחוף את ההמונים לצרכיו ולרצונותיו, ושל מפלגתו וקבוצתו (כולל קבוצת כדורגל וכו'), ולשקר באופן שלא יתפסו אותו ולא יורגש עכ"פ בשעת הדיבור, ולעשות פעלולים ותחכומים וקומבינות וכו' וכו'

ובזה משקיעים הגוים והמתחמדים להם כוחות רבים ומחשבה רבתי מה שאין כן עם ישראל הקדוש, משתמש עם הדיבור לתורה ותפילה ומצוות ומעשים טובים וכל דבר שהוא רצון ה'.

ויכולים לפעול בדיבורים גדולות ונצורות בקדושת רוחניות הדיבור בתפילה ותחנונים עד שאפשר לשנות את הטבע ולפעול ניסים ונפלאות וישועות עצומות ליחיד ולכלל ישראל.

וזהו "וירא בלק.. את כל אשר ישראל לאמורי". היינו ראה ניסים ונפלאות וישועות שפעלו ישראל ע"י האמורי, כלומר תיקון הדיבור וקדושת הדיבור שלהם,

ולכן ויגר מואב מפני העם, כי רב הוא" שראה שכח הדיבור של ישראל רב ועצום הוא,

וזה בחי' מה שפרש"י אמרו מנהיגם במדין נתגדל, ושאל מה מידתו, אמרו להם "אין כוחו אלא בפיו".

ויהי רצון שנפנים גודל כח הדיבור, ובפרט בתפילה, ונשתמש עם הכח הזה.

 בברכת התורה וכטו"ס שמעון יוסף הכהן ויזנפלד – ישיבת נצח מאיר