כתוב בפרשת השבוע : "אם בחוקותי תלכו…וישבתם לבטח בארצכם. ונתתי שלום בארץ, ושכבתם ואין מחריד, ורדפתם את אויביכם וגו'" (ויקרא כו, ג-ז)
העלון השבועי פרשת השבוע בחוקותי להדפסה בקבצי PDF >> פרשת השבוע בחוקותי
זה לא קשה, מה שכתוב אם בחוקותי תלכו ונתתי שלום בארץ, ואח"כ בהמשך ההבטחה כתוב, ורדפתם את אויביכם, שלכאורה קשה אם יש שלום, הרי שאין אויבים, ואם כן מה צריך לרדוף את האויבים.
די"ל שמאחר דקיי"ל שהמציאות התמידית היא שעשו [וְחתנו ישמעאל] שונאים את יעקב, ובוער בעצמותם, קשה לומר שיש מציאות לעם ישראל בלי אויבים, אבל מכל מקום אין זה נוגע ל"שלום בארץ", וכמו שרואים בחוש בימינו שאע"פ שתושבי הארץ לפעמים לא מרגישים את האויבים בעריהם, מ"מ הם קיימים וחורשים ומשתדלים להחריב א"ע, ואין סתירה בין "רדפתם את אויביכם" ל- "נתתי שלום בארץ".
ועכ"פ ישנה הבטחה בתורה ש"אם בחוקותי תלכו וישבתם לבטח בארצכם ושכבתם ואין מחריד", בלי דאגות כלל על סכנות בטחוניות. ומזה משתמע שאם המצב הוא לא כזה, ויש על מה לדאוג – משמע שהוא משום שאין הולכים בחוקות ה' ולא שומרים ומקיימים כמו שצריך את מצוותיו.
כי באמת הכל בכל מכל כל בהשגחה פרטית, ואין אדם נוקף אצבעו מלמטה, אלא אם כן מכריזים עליו מלמעלה (חולין), ואיתא בספר חסידים (סי' תשנא) וז"ל אם חלה שוּם אדם – אל יתלה חולי זו, שמחמת שום מאכל או שום משקה בא חליו, ולא ה' פועל כל זאת. ואפילו חיבלוהו בני אדם רעים, אלא יאומר, עוונותיו גרמו לו שהרי כתיב (זכריה ח-י) ואשלח את כל האדם איש ברעהו, וכתיב (עמוס ג-ו) אם תהי' רעה בעיר וה' לא עשה, אלא ודאי עשה ואומר (בראשית מב,כח) מה זאת עשה אלקים לנו.
לכן יתפלל אדם על מיני פגעים מנגעי אדם ונגעי שמיּם עכ"ל.
(וכמובן שכל זה במה שנוגע לעצמו בלבד, אבל במה שנוגע לאחרים בשום אופן אל יחשוב כן, אלא אדרבא ידון אותם לכף זכות בכל מה שיוכל, ואל יכניס את ראשו ואפו – איפה שלא צריך, וכמ"ש רבינו ז"ל (לקוטי מוהר"ן ח"ב סי' א, אות יד) שכשאדם יושב לדבר בחבירו, זה בחינת ראש השנה, שהוא יומא דדינא שהוא יושב ודן את חבירו. וצריך לזהר מזה מאד, ולהסתכל על עצמו היטב אם הוא ראוי לזה לשפוט את חבירו, כי המשפט לאלקים הוא, עיי"ש היטב דבריו הנפלאים. וע"כ על הציבור ועל כל יחיד להתחזק ולהתעורר בתשובה שלימה בלי התחכמויות ועי"ז יתקיימו בשלימות כל ההבטחות.
ויהי רצון שנזכה לעבדו יתברך בלבב שלם
בברכת התורה וכטו"ס
ראש ישיבת ברסלב
שמעון יוסף הכהן ויזנפלד