פרשת השבוע בא
כשאדם עוסק בתורה ועבודת ה' מתוך מניעות לחץ בילבולים וצער – מקבל הרבה יותר שכר, והשי"ת שמח עמו יותר ויותר !!
וכמ"ש חז"ל (אבות סוף פ"ה) לפום צערא אגרא (השכר לפי גודל הצער)..,
ובכלל זה כל המצבים הלא פשוטים בחיי האדם, המטריפים את יישוב דעתו ומונעים ומסירים חשקו מעבודת ה'.
להורדת העלון השבועי של ישיבת ברסלב "נצח מאיר" בבפורמט PDF להדפסה והפצה לחץ כאן >> פרשת השבוע בא
פרשת השבוע בא
בס"ד, ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א. יום ו' עש"ק לסדר פרשת השבוע בא
לכבוד…אחדשה"ט! בעזהי"ת אכתוב לך משהו הקשור לפרשת השבוע,
וזהו (שמות י-א) "ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה".
כי כל יהודי צריך לעסוק תמיד בעבודת ה' בכל המצבים. בין כשקל בין כשקשה, ובין כשזורם ונחמד ונעים, ובין כשיש מניעות רבות שונות ומשונות, בין כשיש חשק ובין כשאין, בין כשאין טירדות ובין כשיש, בין כשמיושב בדעתו, ובין כשהוא מבולבל מכל סיבה שהיא.
כגון כשאדם בא ללמוד ולעסוק בתורה הקדושה, צריך לקפוץ לתוך הספר וללמוד "כאן ועכשיו", בכל מקום ובכל זמן ומצב, כי אם יתפנק ולא יתחיל ללמוד עד שיהא שבע ורווי ופרנסתו מצויה ומסודרת, ובמזג אויר נוח, ובכסא וסטנדר המתאימים לו ומוצאים חן בעיניו, וכן בגמרא וספר בצבע ודפוס וכו' הנראה לו, ולא ילמד בבית – כי אשתו והילדים ואורחים מפריעים לו, וגם לא בבית המדרש – כי הקולות מפריעים, וכו' וכו', אם כן לעולם יתבטל מעסק התורה ועבודת ה'.
וכל זה כלול במה שאמרו חז"ל (אבות פ"ב מ"ד) אל תאמר לכשאפנה אשנה שמא לא תפנה, אלא יש לצלול בים התלמוד ועבודת ה' בלי תנאים מוקדמים, וכמות שהוא, ואפילו לא מרגיש טוב מבחינה בריאותית, ואפילו הוא חולה..,
וכמו שפסק הרמב"ם (הלכות תלמוד תורה פ"א ה"ח) וז"ל כל איש ישראל – חייב בתלמוד תורה, בין עני בין עשיר, בין שלם בגופו בין בעל יסורים, בין בחור בין שהיה זקן גדול שתשש כוחו, אפילו עני המחזר על הפתחים, ואפילו בעל אשה ובנים חייב לקבוע לו זמן ללמוד תורה ביום ובלילה שנאמר (יהושע א-ח) והגית בו יומם ולילה.
גדולי חכמי ישראל היו מהן חוטבי עצים, ומהן שואבי מים, ומהן סומין, ואעפ"כ היו עוסקים בתורה ביום ובלילה, והן מכלל מעתיקי השמועה איש מפי איש מפי משה רבינו.
עד מתי חייב לעסוק בתורה? עד יום מותו שנאמר (דברים ד-ט) ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך. וכל זמן שלא יעסוק בלימוד – הוא שוכח. ע"כ.
ואדרבא כשאדם עוסק בתורה ועבודת ה' מתוך מניעות לחץ בילבולים וצער מקבל הרבה יותר שכר, והשי"ת שמח עמו יותר ויותר. וכמ"ש חז"ל (אבות סוף פ"ה) לפום צערא אגרא (השכר לפי גודל הצער).., ובכלל זה כל המצבים הלא פשוטים בחיי האדם, המטריפים את יישוב דעתו ומונעים ומסירים חשקו מעבודת ה'.
ויש בענינינו ג"כ בחי' מה שאמרו חז"ל (עירובין נד.) האי עלמא כבי הילולא דמיא, חטוף ואכול, וכמ"ש (אבות פ"א מי"ד) אם לא עכשיו אימתי, שצריכים לחטוף תורה ומצוות ומעשים טובים, ולא לדחות, כי לא תדע מה ילד יום, (משלי כז, א), וכמו שכתוב (קהלת ט, י) כל אשר תמצא ידך לעשות בכוחך עשה, כי אין מעשה וחשבון ודעת וחכמה בשאול אשר אתה הולך שמה.
וזה ג"כ מה שאמרו חז"ל (פסחים דף ד.) זריזים מקדימים למצוות, ונפסק כן להלכה ולמעשה בכ"מ, וכגון הא דיש לחטוף בימי הגשם (בפרט בחוץ לארץ) ולברך ברכת הלבנה המכונה קידוש לבנה, אע"פ שאינו מוצ"ש ואין שם מנין, ולפני ז' ימים למולד (ע' במשנ"ב סי' תכו, כא– וע' בחיי מוהר"ן סי' תפג, וע' לקוטי הלכות קריאת התורה ה"ו אות ו') שאם נבוא לשהות ולחכות לקיים בהידור – לבסוף לא נעשה כלום, (ובענין ברכת הלבנה- לבסוף יתכן שיהא גשום או מעונן, ויפסיד קידוש הלבנה).
וזה בחי' פרשת השבוע "בא אל פרעה". פרעה – לשון הפרעות מניעות ובילבולים, ובהם ואתם ובתוכם תקפוץ לעבוד את ה'.
וזכור לטוב ידידנו ר' יהודה לייב פראנק זצ"ל (בן ידיד נפשינו הרה"ג הרה"ח ר' נחום יצחק זצ"ל, חתן הצדיק הקדוש ר' שמואל שפירא זצ"ל, כולם אנ"ש היקרים שביקרים) שידוע שעבד את ה' ועסק בתורה כשהמולה רבה בסביבו (נכדים, אורחים וכו') כאילו דבר לא קרה, וכן ראיתיו לפני ארבעים שנה בפורים בשול במא"ש [בית הכנסת הגדול של חסידי ברסלב בירושלים] כשרעש גדול והמולה רבתי מסביבו, והוא עסק בתורה כאילו דבר לא קורה. אשרי לו.
וכך נאה וכך יאה ויהי רצון ששום דבר בעולם לא ימנע מאתנו עבודת ה'
