פרשת השבוע אמור

מבואר בדברי רבי נחמן מברסלב ז"ל שעיקר הקדושה היא קדושת הברית, וזה זוכים ע"י קדושת הלשון והדיבור שמקדשין אותו בדיבורים קדושים, ושומרים את עצמן מכל מיני פגם הדיבור (ובתוכם דיבורים רחוביים ו'סלנג' זול), עד שזוכים שיהיה דיבורו ולשונו בבחינת שלימות לשון הקודש, ועי"ז זוכים לקדושת הברית.

בס"ד, ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א, יום ו' עש"ק לסדר פרשת השבוע אמור

לכבוד..אחדשה"ט! בעזהי"ת אכתוב לך משהו הקשור לפרשת השבוע, וזהו (ויקרא כא-א) "וידבר ה' אל משה, אמור אל הכהנים, ואמרת אליהם לנפש לא יטמא בעמיו".

ופירש החזקוני (ודבריו נובעים מדברי ר"א) וז"ל אחר שהזהיר את ישראל להיות קדושים, הזהיר את הכהנים לשמור עצמם מן הטומאה, לפי שהם משרתיו ובני ביתו, ע"כ.

כי בודאי ישנם הרבה מאד דרגות בקדושה וטהרה, וככל מה שאדם זוכה להתקרב יותר להשי"ת ולעבודתו צריך להוסיף קדושה וטהרה ולהשמר יותר מחילול השם כמבואר לקמן.

ודבר זה מתפרס בהרבה מאד תחומים, הן בדברים חשובים ועקרוניים וכמ"ש רבינו רבי נחמן מברסלב ז"ל (לקוטי מוהר"ן קמא, סי' יא, אות ג) כי כל מקום שנאמר וא"ו הוא מוסיף (פסחים ה.), היינו בחינת תוספת קדושה, היינו שמירת הברית (שבדבר הזה בעצמו- ישנם מדריגות אין סוף). כמאמר חכמינו ז"ל (מ"ר פ' קדושים הוא בפרש"י (ויקרא יט-ב) כל מקום שאתה מוצא גדר ערוה, אתה מוצא קדושה. ע"כ.

קדושת הדיבור

והן בדברים פחות עקרוניים, כגון המנהג הקדוש שהיה קיים בשעתו בחוץ לארץ אצל יחידים המתקדשים שאע"פ שכל השבוע לא היו מדברים בלשון הקודש אלא בלע"ז בשפת היהודים, מ"מ בשבת קודש הקפידו לדבר אך ורק בלשון הקודש, וכן נהג הסבא הגה"ק רבי חנינא זצ"ל.

[אם כי אפשר לקשר בין ב' הדברים הנ"ל, וכמבואר בדברי רבינו (רבי נחמן מברסלב) ז"ל (ליקו"מ קמא סי' יט) שעיקר הקדושה היא קדושת הברית, וזה זוכים ע"י קדושת הלשון והדיבור שמקדשין אותו בדיבורים קדושים ושומרים את עצמן מכל מיני פגם הדיבור (וביניהם דיבור רחובי ו'סלנג' רחובי) עד שזוכים שיהיה דיבורו ולשונו בבחינת שלימות לשון הקודש, ועי"ז זוכים לקדושת הברית (כי כשהדיבור הוא בלשון חכמים זה מנקה ומטהר ומקדש את המחשבה).

וזה בחי' מ"ש רבינו נחמן מברסלב ז"ל (שם, קמא סי' ס-ב) שאריכות ימים היינו שצריך שיראה [כל אחד] להאריך ולהגדיל ימיו, כי כל יום ויום, ממקום שמתחיל אצל כל אחד הוא קצר, היינו שבתחילת היום קשה עליו מאד העבודה שצריך לעשות באותו היום, כגון להתפלל וללמוד וכיוצא, ועל כן היום בתחילתו הוא קצר, כי צריך להתחיל מעט מטע, ואח"כ מתרחב בעבודתו, וצריך האדם לראות להגדיל ולהרחיב ולהאריך כל שעה ושעה שבא אחר כך, להרחיבה ולהגדילה בתוספת קדושה, וכן כשבא יום שני. יהיה הולך ומתרחב בתוספות קדושה יתירה. וכן בכל פעם ופעם יהיו ימיו מתרחבין בתוספות קדושה, ועיי"ש שבחי' זקן וזיקנה, היינו להרחיב ולהאריך ימיו בתוספת קדושה בכל פעם, וכנ"ל.

להזהר מחילול השם

וזה בחינת מה שתלמיד חכם ובן תורה צריך להקפיד הרבה יותר על מעשיו ודיבוריו, כי כל הקרוב לתורה ולהשי"ת צריך להתקדש ולהתנהג אחרת, וגם משום קידוש ה' או ח"ו להיפך חילול ה' שיש במעשיו, כי הכל מסתכלים בו, והוא שגריר של ה' בעולם.

וע"ש כך הקדיש הרמב"ם ז"ל פרק שלם (ה"ה בהלכות דעות פרק חמישי) וז"ל תחילתו: כשם שהחכם ניכר בחכמתו ובדעותיו, והוא מובדל בהן משאר העם, כך צריך שיהיה ניכר במעשיו, במאכלו ובמשקהו וכו' ובדיבורו ובהילוכו ובמלבושו ובכלכול דבריו ובמשא ובמתנו, ויהיו כל המעשים האלו נאים ומתוקנים ביותר. ואיתא בפוסקים ובסה"ק שראוי והגון לכל אחד להתנהג ע"פ מה שנאמר שם, עיין שם כל הפרק שדבריו מתוקים וקילורין לעיניים.

והנה לענין ההתקדשות אמרו חז"ל (ירושלמי קדושין פ"א ה"ז) ע"פ (דברים ז-ו) כי עם קדוש אתה – אחד אנשים ואחד נשים. ועל גדרה אמרו (יבמות כ.) קדש עצמך במותר לך. ובדוגמאות אמרו (ירושלמי מגילה פ"ג ה"ב) נקרא שמו (של ר' יהודה הנשיא) "רבינו הקדוש"- (משום) שלא הביט במילתו מימיו, נקרא שמו נחום איש קודש הקדשים – (משום) שלא הביט בצורת מטבע מימיו. ויהי רצון שנזכה להתקרב להשי"ת ולהתקדש יותר ויותר.

בברכת התורה וכטו"ס

ברסלב מאיר – ישיבה ואתר של חסידות ברסלב

ראש השיבה שמעון יוסף הכהן ויזנפלד

תרומות יתקבלו בברכה לישיבה או להחזקת האתר 050-4161022