פרשת העקידה סגולה לישועה מיידית (עקידת יצחק לקריאה והדפסה)

הסגולה של קריאת פרשת העקידה (עקידת יצחק) היא עתיקה וידועה מימים ימימה,
ישנם סיפורים רבים של ניסים ונפלאות וישועות בזכות הסגולה.

בזוהר הקדוש כתוב: "וטוב לישראל להזכיר בגלות בכל יום פרשת העקידה, שתגן עליהם מכל מקרים רעים, ובת קול יוצאת ואומרת 'אל תעש לו מאומה'".

מובא בספר "יפלט למו", שנכתב לפני 180 שנה ע"י הרב המקובל הרב אברהם חמו:
"מי שיאמר עקידת יצחק שבע פעמים, אפילו חרב חדה מונחת על צווארו ואפילו כלו כל הקיצין, מהפך הכול למידת רחמים".

על כן יש שנוהגים לקרוא בתור סגולה את פרשת עקידת יצחק – שבע פעמים, וכך לזכות לפתיחה המזל ולשחרור חסימות בכל תחום בחיים כגון פרנסה, זיווג, בריאות, נחת מהילדים ועוד.

בטור סימן א': "וטוב לומר בכל יום פרשת העקידה, כדי להזכיר זכות אבות לפני הקב"ה, וגם להכניע היצר לעבוד השי"ת, כמו שמסר יצחק את נפשו (בית יוסף).

את פרשת העקידה מותר לומר אפילו בשבת.

רבנו פלאג'י ע"ה כתב בספרו "עטרת חיים": "אלמלא עקידת יצחק, אין אחד מכל הנבראים יכול להפיק רצון שאלתו".

מחפשים סגולה בדוקה מיידית ?

אין כזה דבר ! ה"מגן אברהם" בשם רבינו בחיי מציין ש"אין די באמירה, אלא להבין הפרשה ויכיר גדולת נפלאות ה'" [ובכוח זה תתגדל האמונה והיראה ויוכל לקבל השפעות ולהמתיק הדינם].

(חשיבות ומעלת פרשת העקידה – מתוך הליקוטי הלכות לרבי נתן מברסלב)

עיקר קיום העולם היה ע"י הניסיון האחרון והקשה ביותר של אברהם אבינו עקידת בנו יחידו האהוב שחיכה לו כ 100 שנה. [ומסביר] כי עקידת יצחק זה בחינת מסירת נפש שמסר נפשו למות בשביל השם יתברך. ע"כ בכל פעם שרוצים להזכיר לפני השם יתברך את הברית ואת השבועה שנשבע להאבות מזכירין אותה על ידי הזכרת זכות עקידת יצחק.

אחיזת הדינים הוא בבחינת גבורת יצחק, ומהשתלשלות הדינים כשאין זוכין להמתיק נאחז מהם ח"ו בחינת יגון ואנחה שאחיזתם משם, כי הם תוקפא דדינא קשיא רחמנא ליצלן שהם כל הצרות שעוברות על האדם בפרנסה זיווגים בריאות ושאר עניינים גשמיים ורוחניים.

אבל ע"י עקידת יצחק נמתקין הדינים בשרשן, ואז נמתק בחינת היגון ואנחה עד שנתהפך היגון ואנחה לשמחה שזה עיקר שלימות השמחה, ועל כן יצחק דייקא נקרא על שם השמחה, כי עיקר השמחה על ידי יצחק דייקא על ידי שנמתקו הדינים בשרשן שהוא בחינת הנ"ל, בחינת היפוך היגון ואנחה לששון ושמחה… [א"ה: על כן אמירת פרשת העקידה מדי יום הינה סגולה נפלאה "לבטל מיתה מבני אדם, להגן מכל חלאים ולכפר עוון ולישועות בכל התחומים"].

עקידת יצחק היא בחי' כיסופין טובים שמסר נפשו בחשק נמרץ באמת לעשות רצונו ית' שמשם נשרש הנקודה קדושה בלב כל אחד מישראל לכסוף ולחשוק להשית במסירת נפש לעשות רצון בוראו, וע"כ אנו מבקשים שיזכור לנו כל זה כדי שיתגברו ההבלים דקדושה בכח הצדיקים שומרי הברית, ועל ידי זה נזכה להתגבר עליו ולהתדבק ביצר טוב ובמעשים טובים עד שנזכה עי"ז להתדבק במידתו של יעקב הנ"ל שזה בחי' תתן אמת ליעקב… וע"כ מזכירין בתפילות ראש השנה עקידת יצחק שהוא בחי' המתקת הדינים בשרשן..,

בבראשית רבה (נו, י) נאמר:

"רבי יוחנן אמר: אמר (אברהם) לפניו, ריבון העולמים, כיוון שכבשתי רחמיי לעשות רצונך, יהי רצון מלפניך ה' אלוקיי, בשעה שיהיו בניו של יצחק באים לידי עבירות ומעשים רעים, תהא נזכר להם אותה עקידה ותתמלא עליהם רחמים";

ובמדרש תנחומא (וידא, כג) נאמר:

"כשיהיו בניו של יצחק חוטאים ונכנסים לצרה, תהא זוכר להם עקידתו של יצחק, ותחשב לפניך כאילו אפרו צבור על גבי המזבח ותסלח להם ותפדם מצרתם".

פרשת העקידה :

"יהי רצון" קודם אמירת העקידה (בשבת ויום טוב אין לומר)

אלוקינו ואלוקי אבותינו זָכְרֵנוּ בְּזִכָּרוֹן טוֹב לְפָנֶיךָ, וּפָקְדֵנוּ בִּפְקֻדַּת יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים מִשְּׁמֵי שְׁמֵי קֶדֶם, וּזְכָר לָנוּ ה' אלוקינו אַהֲבַת הַקַּדְמוֹנִים אַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ, אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד וְאֶת הַשְּׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבַּעְתָּ לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בְּהַר הַמּוֹרִיָּה, וְאֶת הָעֲקֵדָה שֶׁעָקַד אֶת יִצְחָק בְּנוֹ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ:

א – וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְהָאֱלֹוקים נִסָּה אֶת-אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי:

ב – וַיֹּאמֶר קַח-נָא אֶת-בִּנְךָ אֶת-יְחִידְךָ אֲשֶׁר-אָהַבְתָּ אֶת-יִצְחָק וְלֶךְ-לְךָ אֶל-אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ:

ג – וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיַּחֲבשׁ אֶת-חֲמֹרוֹ וַיִּקַּח אֶת-שְׁנֵי נְעָרָיו אִתּוֹ וְאֵת יִצְחָק בְּנוֹ וַיְבַקַּע עֲצֵי עֹלָה וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-אָמַר-לוֹ הָאֱלֹקים

ד – בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת-עֵינָיו וַיַּרְא אֶת-הַמָּקוֹם מֵרָחֹק:

ה – וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל-נְעָרָיו שְׁבוּ-לָכֶם פֹּה עִם-הַחֲמוֹר וַאֲנִי וְהַנַּעַר נֵלְכָה עַד-כֹּה וְנִשְׁתַּחֲוֶה וְנָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם:

ו – וַיִּקַּח אַבְרָהָם אֶת-עֲצֵי הָעֹלָה וַיָּשֶׂם עַל-יִצְחָק בְּנוֹ וַיִּקַּח בְּיָדוֹ אֶת-הָאֵשׁ וְאֶת-הַמַּאֲכֶלֶת וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו:

ז – וַיֹּאמֶר יִצְחָק אֶל-אַבְרָהָם אָבִיו וַיֹּאמֶר אָבִי וַיֹּאמֶר הִנֶּנִּי בְנִי וַיֹּאמֶר הִנֵּה הָאֵשׁ וְהָעֵצִים וְאַיֵּה הַשֶּׂה לְעֹלָה:

ח – וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֱלֹקים יִרְאֶה לּוֹ הַשֶּׂה לְעֹלָה בְּנִי – וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו :

ט – וַיָּבֹאוּ אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר-לוֹ הָאֱלֹקים וַיִּבֶן שָׁם אַבְרָהָם אֶת-הַמִּזְבֵּחַ וַיַּעֲרֹךְ אֶת הָעֵצִים וַיַּעֲקֹד אֶת יִצְחָק בְּנוֹ וַיָּשֶׂם אֹתוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ מִמַּעַל לָעֵצִים:

י – וַיִּשְׁלַח אַבְרָהָם אֶת-יָדוֹ וַיִּקַּח אֶת הַמַּאֲכֶלֶת לִשְׁחֹט אֶת-בְּנוֹ:

יא – וַיִּקְרָא אֵלָיו מַלְאַךְ ה' מִן הַשָּׁמַיִם וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי:

יב – וַיֹּאמֶר אַל-תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל-הַנַּעַר וְאַל-תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָה כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי-יְרֵא אֱלֹקים אַתָּה וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת-בִּנְךָ אֶת-יְחִידְךָ מִמֶּנִּי:

יג – וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת-עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה-אַיִל אַחַר נֶאֱחַז בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו וַיֵּלֶךְ אַבְרָהָם וַיִּקַּח אֶת-הָאַיִל וַיַּעֲלֵהוּ לְעֹלָה תַּחַת בְּנוֹ:

יד – וַיִּקְרָא אַבְרָהָם שֵׁם-הַמָּקוֹם הַהוּא ה' יִרְאֶה אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם בְּהַר ה' יֵרָאֶה:

טו – וַיִּקְרָא מַלְאַךְ ה' אֶל-אַבְרָהָם שֵׁנִית מִן-הַשָּׁמָיִם:

טז – וַיֹּאמֶר בִּי נִשְׁבַּעְתִּי נְאֻם ה' כִּי יַעַן אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת-בִּנְךָ אֶת-יְחִידֶךָ:

יז – כִּי-בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת-זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְכַחוֹל אֲשֶׁר עַל-שְׂפַת הַיָּם וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ אֵת שַׁעַר אֹיְבָיו:

יח – וְהִתְבָּרֲכוּ בְזַרְעֲךָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ בְּקֹלִי:

יט – וַיָּשָׁב אַבְרָהָם אֶל-נְעָרָיו וַיָּקֻמוּ וַיֵּלְכוּ יַחְדָּו אֶל-בְּאֵר שָׁבַע וַיֵּשֶׁב אַבְרָהָם בִּבְאֵר שָׁבַע:

תפילה לאחר אמירת העקידה (בשבת ויום אין לומר)

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁכָּבַשׁ אַבְרָהָם אָבִינוּ אֶת רַחֲמָיו מֵעַל בֶּן יְחִידוֹ לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם, כֵּן יִכְבְּשׁוּ רַחֲמֶיךָ אֶת כַּעַסְךָ מֵעָלֵינוּ, וְיָגֹלּוּ רַחֲמֶיךָ עַל מִדּוֹתֶיךָ, וְתִתְנַהֵג עִמָּנוּ ה' אלוקינו בְּמִדַּת הַחֶסֶד וּבְמִדַּת הָרַחֲמִים, וּבְטוּבְךָ הַגָּדוֹל יָשׁוּב חֲרוֹן אַפְּךָ מֵעַמְּךָ וּמֵעִירְךָ וּמֵאַרְצְךָ וּמִנַּחֲלָתֶךָ, וְקַיֶּם לָנוּ ה' אלוקינו אֶת הַדָּבָר שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, עַל יְדֵי משֶׁה עַבְדֶּךָ מִפִּי כְבוֹדֶךָ כָּאָמוּר, וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר.

מומלץ לומר גם ליקוטי תפילות | תהילים