פרנסה מן השמיים וכולנו אוכלי חינם

בס"ד. ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א, יום ו' עש"ק לסדר משפטים | לכבוד..אחדשה"ט! בעזרת השי"ת אכתוב לך משהו הקשור לפרשת השבוע

פרנסה מן השמיים, תפילה לפרנסה דחופה, פרנסה בשפע ובנקל

פרנסה מן השמיים | פרשת השבוע משפטים מאת ראש ישיבת ברסלב נצח מאיר ירושלים

(שמות כא-ב,ג) "ואלה המשפטים, כי תקנה עבד עברי, שש שנים יעבוד, ובשביעית יצא לחופשי, חינם; אם בגפו יבא בגפו יצא".

פרנסה מן השמיים וכולנו אוכלי חינם

ידוע הסיפור מרבינו הקדוש ז"ל מברסלב, מעשה מאדם שהיה רעב, והיה מוכן לעבוד קשה להרוויח כסף להשקיט רעבונו, ופגש באדם וסיפר לו שמחפש כנ"ל, וההוא נתן לו עבודה תמורת אוכל, ועבד בפרך יום שלם, בסופו של היום, ביקש אוכל,

אמר לו המעביד מעבר לכביש תכנס ותאכל לשובע, וכך עשה, תוך כדי אכילתו פלט לאזני הנוכחים "אוי כמה עבדתי קשה, עבור האוכל הזה", ומכיון שאכל בהכנסת אורחים שמחלקים שם אוכל בחינם לכל מאן דבעי,

העירו לו "מה אתה מדבר – כאן אוכלים בחינם, נמצא שעבדת בחינם, והנך אוכל בחינם".

ואמר רבינו ז"ל עובדים בשביל העבירות, ואוכלים בחינם, פרנסה מן השמים.

וזה בחי' מש"כ "כי תקנה" מהבית דין "עבד עברי" הנמכר בגניבתו, כדפרש"י והוא מחז"ל במכילתא. נמצא שפרשתינו מדברת מגנב שנמכר לעבד והוא עובד ועובד ושורף שש שנים מחייו, ובסופו של דבר בגפו יבא ובגפו יצא – בלי כלום,

ועוד רמז לכך יש בנאמר "שש שנים יעבוד ובשביעית יצא לחופשי חינם". נמצא שמגניבתו שחשב ודמיין שהולך להרוויח ולהיות מאושר, הפסיד והפסיד ויצא בלי כלום ועבד ועבד שש שנים בחינם.

וככה זה, גם כן בכל העבירות והפגמים שאדם נכשל, ומדמיין וחושב שהולך להרוויח ע"י שנמשך אחר התאוות והנהנתנות ושאר פגמים שהם כנגד רצון ה' ותורתו הקדושה, ובסופו של דבר לא מרוויח כלום, רק גיהנום.

וכמ"ש רבינו ז"ל (ע' שיחות הר"ן סי' ו) שאנשים חוטפים וחוטפים בידיהם נהנתנות והבלי עולם הזה, וכשפותחים את הידיים לראות מה חטפו, מגלים שאין בידם כלום.

ועוד אמר רבינו ז"ל (שם) שהעוה"ז נדמה לקרני אור (לא) שנדמים לעמודי ענק, ובאמת הם לא כלום.

וידוע (אגרת הגר"א זצ"ל) שהעוה"ז דומה לצמא ששותה מים מלוחים לרוות צמאונו, ובסוף השתיה נהיה יותר צמא, ושוב שותה מים מלוחים, ונהי' יותר צמא, וכן כל הזמן.

ולכן כמעט כל העולם הרחוק מתורה, האנשים מתוסכלים שלא מגיעים ליישוב הדעת ולא לרוגע ולא לנחת כ"א נסחבים ונמשכים למערבולת החיים, ומאומה לא ישאו בעמלם רק כאבי ראש, ודאגות.

והכלל שהרווח האמיתי הן בעוה"ז הן לנצח הוא רק כשעושים רצון ה', וכמ"ש (פאה פ"א משנה ותוספתא וסידור) אלו דברים שאדם אוכל פירותיהם בעולם הזה, והקרן קיימת לו לעולם הבא, ואלו הן כאו"א וגמילות חסדים והשכמת בית המדרש שחרית וערבית, והכנסת אורחים וביקור חולים והכנסת כלה, ולווית המת ועיון תפילה, והבאת שלום בין אדם לחבירו, ובין איש לאשתו, ותלמוד תורה כנגד כולם. ע"כ.

ובעל עבירה מאומה לא ישא בעמלו.

ואמרו (תוספתא דברכות פ"ד) וכי נותנים שכר על העבירה?? וכל אדם הלואי תהא יציאתו כביאתו, ובעל עבירה ישלם ביוקר על מעשיו, וכשיתעורר מתרדמותיו ודמיונותיו, יהא מאוחר וחבל חבל על דאבדין.

ואמרו (שבת קיח:) הקב"ה אינו מקפח שכר כל בריה, וזה מיסודות האמונה וכדאיתא בשלושה עשר עיקרין אני מאמין באמונה שלימה שהבורא יתברך שמו, גומל טוב לשומרי מצוותיו ומעניש לעוברי מצוותיו.

לישועתך קיויתי ה', לפורקנך סברית ה'.

בברכת התורה וכטו"ס שמעון יוסף הכהן ויזנפלד – ישיבת נצח מאיר, ירושלים