פורים קטן

פורים קטן – ליהודים היתה אורה ושמחה…

וזה בחי' פורים גדול ופורים קטן שעושין בשנת העיבור כי אין מעברין אלא אדר. כי אדר הוא בחי' אמת. כמ"ש רבינו ז"ל ש "א "ד "ר הוא ר"ת "ראש "דברך "אמת.

וע"כ עיקר הנס של פורים הי' באדר. שבו מעברין את השנה. כי סוד העיבור הוא בחי' מחיית זכר עמלק. כי עיבור שנה שהוא חיבור חמה ולבנה, שני בחי' האמת הנ"ל. ונעשה הכל אחד. כי אמת הוא אחד כנ"ל. וזה בחי' וה' אלקים אמת כנ"ל וזהו בחי' מחיית המן עמלק כי נשבע הקב"ה שאין השם שלם ואין הכסא שלם. עד שימחה זכר עמלק.

כי עמלק הוא זוהמת הנחש בחי' שקר. כי עמלק כפר בעיקר. והיא פגם התפילה. והוא עיקר החשך והבלבולים המתגברים בשעת התפילה.

ועיקר התגברותו על החלושי כח שבישראל. בבחי' ויזנב בך כל הנחשלים אחריך ואתה עיף ויגע וכו' (דברים כה) היינו על אותן שתפלתן חלושה שהאמת שלהם הוא בבחי' חלון ששם רוצה להתגבר ח"ו להפוך האמת לשקר. ומסבב בשקרים שהם המחשבות זרות והבלבולים. ואינו מניח להתפלל,

וע"כ עיקר מפלת המן עמלק הוא ע"י תפילה. היינו כשמתגברין ומעוררין האמת על עצמו באיזה בחי' שהוא כנ"ל. שאז זוכין לראות הפתחים לצאת מן החשך מקליפת עמלק. וזוכין לצאת מאפילה לאורה. בחי' (אסתר ח) ליהודים היתה אורה הנאמר במפלת המן עמלק.

 ליקוטי הלכות חשן משפט הלכות דיינים הלכה ג אות יט

רָצוֹן לַשִּׂמְחָה

בְּנֶעמִירוֹב הָיְתָה פַּעַם חֲתוּנָה שֶׁל אֶחָד מִקְרוֹבֵי מִשְׁפַּחַת מוהרנ"ת הָרְחוֹקִים, וְהָלַךְ מוהרנ"ת לַחֲתוּנָה בִּכְדֵי שֶׁיִּתְעוֹרֵר עַל יְדֵי זֶה לְשִמְחָה, כִּי בְּלא סִבָּה זוּ לא הָיָה הוֹלֵךְ כִּי לא הָיוּ קְרוֹבִים כָּל כַּךְ שֶׁיֵּלֵךְ לַחֲתוּנָתָם, וְהָלַךְ רַק בְּסִבַּת רָצוֹן לַשִּׂמְחָה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עַל יְדֵי הַחֲתוּנָה (א"ה, עַיֵּן בְּתוֹרָה קע"ח).

שש"ק חלקים א-ג אות א-תקעז

ע"י נתינת שקלים ניצול מיצה"ר

מה שמבואר להדיא בספר המידות לרבינו ז"ל סוף אות צדקה שע"י נתינת שקלים ניצול מיצה"ר והיינו כנ"ל.

וזה כי תשא את ראש בני ישראל זה בחי' המשכת החכמה והמוחין שהם בחי' ראש וראשית.

לפקודיהם שזה בחי' מלכות מלשון פקידה והתמנות וגם כפשוטו שהוא לשון מנין וחשבון ומספר ידוע ומבואר בזוה"ק שבחי' חשבון ומספר הוא בבח'י מלכות ומחמת שזה לעומת זה יש ג"כ בחי' מלכות דסט"א בחי' עשו שרוצה להתגבר בעינו הרעה על הקדושה ח"ו שזה בחי' מה שבא עשו להלחם ביעקב עם ארבע מאות איש שזה בחי' הרע עין שלו כי רע עין גמט' ארבע מאות כידוע ומבואר כל זה,

ע"כ כשנתעורר בחי' מספר דקדושה שנמשך מבחי' מלכות דקדושה כי אין מלך בלי עם וברב עם הדרת מלך

יש לחוש לעינו הרעה של עשו בחי' מלכות הרשעה סטרא דמותא שלא יתגבר כנגד הקדושה ח"ו ויוכל להיות עי"ז נגף ח"ו.

ע"כ צוה הקב"ה ונתו איש כופר נפשו לה' בפקוד אותם ולא יהי' בהם נגף בפקוד אותם. וזה גם בחי' מתנות לאביונים שנותנים בפורים לעניים הגונים. (נחת השולחן אורח חיים סימן תרפ"ה).

בברכת התורה ולומדיה

חסידי ברסלב – ישיבת ברסלב "נצח מאיר" 

מסירת שמות חינם לברכה בפורים קטן ע"י ישיבת ברסלב מאיר

ועת רצון של חצות לילה המסוגל כמו פדיון נפש