עשה לך רב והסתלק מן הספק – למה אני צריך רב..? מאת העלון השבועי "שי עולמות" על פרשת השבוע.
וזהו (במדבר א-א) "אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל".
אמרו חז"ל (אבות פ"א מט"ז. אבד"נ כב, א) עשה לך רב, והסתלק מן הספק.
כי כל אדם, אע"פ שעבר את גיל הנערות והוא מבוגר ויציב ומבין הרבה, אעפ"כ ישנם הרבה תחומים וענינים שהוא לא מבין, או לא מבין מספיק, וצריך להתייעץ ולקבל הדרכה ממביני דבר, וכמו שלא יעלה על הדעת שמי שקרא חומר על בעיות הלב ומבנהו – יבצע ניתוח לב, כך לא יעלה על הדעת שיחליט ויכריע בנושאים שהוא לא מומחה ולא הוסמך בהם.
ולכן אע"פ שבחור מתחתן אין זה אומר שנהפך להיות פוסק הלכות, ולא פוסק בעניני השקפה וכו' שלא הוסמך ולא מבין עומקם וכל ההשלכות, ואם אדם מבוגר צריך רב, קל וחומר אברך צעיר, וקל וחומר נער צעיר. וקל וחומר בעל תשובה, ששיבושי השקפות ודעות שכיחים ביותר אצלם.
עשה לך רב והסתלק מן הספק
הכלל שכל אדם צריך שיהי' לו רב, שיכריע ויפסוק בספיקותיו, באיזה דרך ילך, ימין או שמאל, או ישר, ולפעמים הנכון הוא "אחורה פנה". והכל לפי הענין.
ואדם בלי רב – יכול להיות אדם מסוכן מאד בדעותיו השקפותיו והתנהגותו, וגם אשתו כשסובלת ממנו, וכן שאר אנשים, אין להם כתובת למי לפנות, כי אתו בעצמו הרבה פעמים אין עם מי לדבר כי הוא עושה (או לא עושה מה שמוטל עליו לעשות) כרצונו השרירותי, בחי' מנהג הפקר.
(ולכן בחורה, ובפרט בעלת תשובה צריכה להיזהר מאד מלהתחתן עם אדם שאין לו רב – ראי הוזהרת!!!).
וכמו שכל יחיד ויחיד צריך רב, כך ק"ו הציבור והכלל צריכים מנהיג אשר יובילם בדרך הישרה והטובה על פי רצון ה'.
[ומי ראוי להיות רב ומנהיג – זה נושא רחב בפני עצמו, ואין במכתב זה מקומו].וזה בחי' (שופטים יז-ו, יח-א, כא-כה) בימים ההם אין מלך בישראל, איש הישר בעיניו יעשה, היינו שהיה מצב קשה של הפקרות לא בריאה.
וזה בחי' (דברים כט-יח) והתברך בלבבו לאמר שלום יהיה לי בשרירות לבי אלך. היינו שיעשה כרצונו מה שבא לו, אפי' היפך רצון ה' ותורתו הקדושה וצדיקיו.
וזה בחי' (שם כא-יח) בן סורר ומורה, ופרש"י סורר – סר מן הדרך, ומורה – מסרב בדברי אביו, לשון (לעיל ט-ז) ממרים. ע"כ.
ובסיפרי איתא: אין 'מורה' אלא 'שוטה', שמורה לעצמו דרך אחרת. היינו בן מופקר, שלא מקבל סמכות ומתנהג מנהג הפקר כרצונו.
וזה בחי' (בראשית טז-יב) פרא אדם. בחי' (איוב יא,יב) ועיר פרא, אדם יולד. וצריך ביות וחינוך.
וזה בחי' (גיטין יג.) עבדא (של היצר הרע) בהפקירא ניחא ליה.
והרב (אם הוא רב אמיתי ראוי ומוסמך) יוכל להצילו ולהוציאו מאלפי שגעונות וטעויות בהשקפה ובהנהגה (ולא רק בספיקות שמעלה בפיו לפניו) ולהדריכו בדרך הישרה, כפי רצון ה' באמת.
וזה בחי' (מלאכי ז-כו) כי שפתי כהן ישמרו דעת, ותורה יבקשו מפיהו, ואמרו חז"ל (מועד קטן יז.) אם הרב דומה למלאך ה' צבאות תורה יבקשו מפיהו.
וזה בחי' "ואלה הדברים אשר דבר משה". ואמרו חז"ל (דברים רבא פ"א-ו) אמר רבי שמואל בר נחמן ("הדברים" לשון דבורה) כדבורים היו בני מתנהגים בעולם [היינו כמנהג הדבורים שאחת הולכת בראשם, וכולם הולכות אחריה בכל מקום שהיא מוליכה אותם, ואף ישראל מונהגים] על ידי צדיקים, ועל ידי נביאים, ע"כ ולפ"ז "אשר דבר משה" יש לפרש אשר הנהיג משה אל כל ישראל, כמו (סנהדרין ח.) דבר אחד לדור, שפירושו מנהיג, וא"כ יוצא שהפסוק מדבר בשבח ישראל, שביטלו דעתם למשה רבינו.
בברכת התורה וכטו"ס שמעון יוסף הכהן ויזנפלד – ישיבת נצח מאיר
להתייעצות עם רבני הישיבה צלצלו או שלחו בוואטסאפ 052-5652005 או שלחו שאלה בדף הבא – שאלה לרבני ברסלב