עקב

פרשת השבוע עקב

בס"ד
לכבוד.. אחדשה"ט!

בעזרת השי"ת אכתוב לך משהו הקשור לפרשת השבוע.

אין עונשים אלא אם כן מזהירים

(דברים ז-יב) "והיה עקב תשמעון..ושמר ה' אלקיך לך את הברית, ואת החסד אשר נשבע לאבותיך".

והנה זה כלל גדול ומפורסם בתורה, שאין עונשים, אלא אם כן מזהירים (מקודם) (סנהדרין נו: ).

כי בודאי אין רצונו יתברך שהאדם יעשה עוונות ופשעים ויטצרך בדלית ברירה להענישו אלא השי"ת רוצה שיבחר בטוב, שזו עצתו אמונה, וכמ"ש (דברים ל-יט) ובחרת בחיים, ואם רואים למעלה שהאדם מתקרב לחטא ולסכנה, הרמזורים מאותתים לאדם שיעצור, בהבהוב ושינוי צבע (ויש שעוצר, ויש שאפילו באדום לא עוצר, ועוונו ישא). וזה בחי' מ"ש חז"ל (זוהר ח"ג, דף נח.) בכל יום בת קול יוצאת מן השמים ומכריזה (משלי א-כב) עד מתי פתאים תאהבו פתי. ויש שמספיק לו בקריצת עין ורמז בעלמא, וקרמיז ליה ונרמז, ויש שצריך רמז יותר חזק ומפורש, כעין מ"ש חז"ל (כתובות לג.) ונותרו (ל' התראה) בהו מעיקרא, ונרמז בהו רמוזי, ויש שזה לא מספיק לו וצריך צביטה כל שהיא, ויש שנותנים לו בעיטה.. וכו' וכו', וכמ"ש חז"ל (קדושין כ., הו"ד בפרש"י ויקרא כה, א) וז"ל פרשיות הללו (של פרשת בהר) נאמרוּ על הסדר, בתחילה הזהיר על השביעית, ואם חמד ממון ונחשד על השביעית-סופו למכור את מטלטליו. לכך סמך לה וכי תמכרו ממכר, לא חזר בו-סוף מוכר אחוזתו.

לא חזר בו-סוף מוכר את ביתו. לא חזר בו-סוף לווה בריבית, כל אלו האחרונות קשות מן הראשונות. לא חזר בו-סוף מוכר את עצמו.

לא חזר בו-לא דיו (שמוכר א"ע) לישראל, אלא (מוכר א"ע) אפילו לגוי. ע"ש. והנה כמו שבמיחושי שיניים וחניכיים, אם אדם מקשיב לגוף ושם לב לטפל מיד, הכל נגמר מהר בזול בכי טוב, אבל אם מתעלם מהאיתותים, המיחושים נהפכים לכאבים, ומסתימה פשוטה, לסתימת שורש המוכרת, ומבנה כתר.

ואח"כ לאפצס, ועקירה, ושתילה וכו', (וכן בשאר עניני הגוף), כמו כן בעניני הנשמה, אם האדם יתבונן בדרכיו וברמזי שמים יחסוך הרבה צער ועגמת נפש ועונשים בעוה"ז ובעוה"ב , וזה בחינת מצווַת קע"ב (עקב) שבתורה היא מצוות נגעי בגדים וענינה מבואר בספר החינוך (מצוה קעב)וז"ל משרשי המצוה שרצה הא-ל בטובו הגדול ליסרינו, כאשר ייסר איש את בנו (דברים ח-ה).

כי זה הענין (של צרעת) איננו בטבע, אבל מופת הוא באומה הקדושה למען ילמדו ויקחו מוסר, בהשתנות הכלים (פ' הבגדים) של צמר ופישתים, כי בהם תשמיש רוב בני אדם, וישובו מתוך כך מדרכם הרעה, טרם תזרח הצרעת גם בגופם. ע"כ.

הרי מפורש שעונש צרעת הבגדים הוא רמז ואזהרה לבאות, דהיינו צרעת הגוף, אם לא יחזור בתשובה. והנה כידוע מהמציאות, וכדאיתא בזוה"ק אית מאן דפרע בגופיה, ואית מאן דפרע בממוניה.

וכן הרמזים והאזהרות הם בהתאם. ושומה עלינו לא לזלזל בהם, אלא להיפך להתעורר מהם ודרכם, וכל הזריז ומקדים- הרי זה משובח ונשכר.

וכדאיתא בדברי רבינו ז"ל (לקוטי מוהר"ן מ"א סי' א) כי איש הישראלי צריך תמיד להסתכל בהשכל של כל דבר ולקשר עצמו אל החכמה והשכל שיש בכל דבר, כדי שיאיר לו השכל שיש בכל דבר להתקרב להשי"ת על ידי אותו דבר עיי"ש. ובכלל מאתיים מנה.