ענווה – פרשת השבוע ויקרא

מידת הענווה עולה על כל המידות הטובות. ומידת הגאווה היא הרס לכל מידה טובה והיא רעה בעיני השם. בפרשת השבוע ויקרא – ראש ישיבת ברסלב מחזק ומעורר לעבודת השם ולמידות טובות.

בס"ד. ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א, יום ו' עש"ק לסדר ויקרא
לכבוד… אחדשה"ט! בעזרת השי"ת אכתוב לך משהו הקשור לפרשת השבוע.

ענווה

וזהו (ויקרא א-א) "ויקרא (אלף זעירא) אל משה".
ביארו הצדיקים שלענין ענוה הכתוב מדבר. כל אחד ואחד בסגנונו.
רבי פנחס מקוריץ זצ"ל ביאר שאלף זעירא, בא ללמד שאלופו של עולם מצמצם עצמו.
עוד בא ללמדך אלף עצמך (למד ותרגיל עצמך) להיות זעיר וענו.

ועיי"ש דאיתא בבעל הטורים, שמשה רבינו מרוב ענוותנותו רצה לכתוב ויקר, כמ"ש אצל בלעם, ולכן כתב א' קטנה, ומזה ילמד האדם להיות שפל, וכנ"ל.
(ועיין בכלי יקר שאכן ויקר אצל בלעם הוא לשון טומאה, אולם אצל משה רבינו הוא לשון ארעי, עיי"ש).

ואיתא בס' אוהב ישראל (מאפטא – מזיבוז) שכביכול השי"ת אזעיר גרמיה לדבר עם משה רבינו ע"ה בזה הענין מבהירות עולם הזמן והמועד (וכביכול צימצם והשפיל עצמו לדבר על ענין הקרבנות שהם כפרה לחטאים),

עוד הובא בשמו מפשטות 'ויקרא אל משה' שלא יתגאה האדם ויתקדם לעלות במדריגות בלי קריאה מן השמים.
ואם מוצאים [ורואים במציאות] חסידים משתגעים [ממש, רח"ל] או בעלי מרה שחורה [וחרדות ודכאונות] אין זה מן התורה [ובגמרא דילה], כי (תהלים יט-ט) פקודי ה' ישרים משמחי לב,
אלא הם [מתגאים, ובלי הדרכה נכונה, וגם משום שלא רוצים לקבל הדרכה, וחושבים שהם בעצמם מבינים] הרוצים לעלות אל ה', ונעלם מעיניהם הסולם, ותופסים דבר שלא שייך להם בלי קריאה [מן השמים] ובלי רשות מן השמים.
ועליהם נאמר (שמות כ-כו) ולא תעלה במעלות, אשר לא תגלה ערותך עליו.
[ויכולים להכשל גם בעניני עריות החמורים, וכנודע מהמציאות המרה רח"ל]. ע"כ.

משה רבינו

וכ"כ הגה"ק הי"ד רבי שמשון מאוסטרופוליה שמשה רבינו ע"ה כתב על עצמו באלף זעירא, לשון ענוה,
אך כשכתב (דברים לג-כט) אשריך ישראל עם נושע בה' – כתב באלף רבתי.
וכן כתב הרב רבי בונים מפשיסחא זצ"ל שמשה רבינו קיים בעצמו (אבות פ"ד מ"ד) מאד מאד הוה שפל רוח,

וכמו העומד בראשו של הר היודע שגבהו הוא בשל הר ולא מעצמו,
כך ידע משה רבינו ע"ה שהתעלותו הוא מאת השי"ת.
(וכמובא כ"פ אצל תלמידי וגורי האריז"ל שראייתם וגדולתם היא כשל ננס ע"ג ענק, שלא משל עצמם היא, כי הם כננסים, אלא הכל משל הענק (האריז"ל) הוא.
וענוה של משה רבינו ע"ה קשה לתאר בפרט בדור שפל כדור שלנו שאנשים לא מבינים כלל מהו גאוה, ומהו ענוה.
ועכ"פ אמרו חז"ל (אבות דרבי נתן פ"ט-ב) שלושת מיני מוכה שחין נבראו בעולם, לח, יבש ובעל פוליפוס, והיתה נפשו של משה רבינו נמוכה מכולם,

ואמרו (חולין פט.) גדול מה שנאמר במשה ואהרן יותר ממה שנאמר באברהם,
דאילו באברהם כתיב (בראשית יח-כז) ואנכי עפר ואפר, ואילו במשה ואהרן כתיב (שמות ט-ז) ואנחנו מה.
ואמרו (מדרש הגדול במדבר יב-ג) והאיש משה ענו מאד – היה גיבור בענוה.
ואיתא בתרגום יונתן בן עוזיאל (ויקרא י-כ) ע"פ "וישמע משה ויטב בעיניו" – שמשה רבינו הוציא כרוז במחנה, לאמר:
אני הוא זה שנתעלמה ממנו ההלכה, ואהרן אחי הזכיר לי.
ואיתא באותיות דרבי עקיבא (א"ק נ) כל מי שיש לו ענוה ושיפלות הקב"ה מגדלו, שאין לך מידה טובה בעולם כענוה.

מידת הענווה

וכן הובא באגרת הרמב"ן זצ"ל שמידת הענוה היא מידה טובה מכל המידות הטובות שנאמר (משלי כב) עקב ענוה יראת ה'.
וכ"כ רבי משה קורדובירו זצ"ל (תומר דבורה פ"ב) מידת ענוה כוללת הכל והיא מפתח הכל.
ואיתא בחיי עולם הקדמון וז"ל נקיט האי כללא בידך "עוון הגאוה– היא אם כל החטאת".
ואיתא באורחות צדיקים (שער ב) הענוה היא סולם לעלות לדרכי ה'.
וכ"ה בצוואת הרמב"ם זצ"ל וז"ל תתנהגו בענוה, כי היא סולם לעלות במעלות הרמות. דעו כי אֵין עַדִי (פי' תכשיט) כענוה.

בברכת התורה וכטו"ס

ראש ישיבת ברסלב "נצח מאיר"

הרב שמעון יוסף הכהן ויזנפלד

תרומות לישיבת בין הזמנים יתקבלו בברכה

ניתן להנציח / או להקדיש לברכה והצלחה

050-4161022