עמלק

עִקַּר הָעֲבוֹדָה הוּא רַק תְּמִימוּת וּפְשִׁיטוּת גָּמוּר בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת וַחֲקִירוֹת. וְזֶהוּ עִקַּר הַתַּכְלִית הָאֲמִתִּי. וּבֶאֱמֶת הוּא אִסּוּר גָּדוֹל לִהְיוֹת מְחַקֵּר חַס וְשָׁלוֹם וְלִלְמד סִפְרֵי הַחָכְמוֹת. רַק הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל מְאד הוּא יָכוֹל לְהַכְנִיס עַצְמוֹ בָּזֶה לִלְמד הַשֶּׁבַע חָכְמוֹת (עַיֵּן "לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן" חֵלֶק א סִימָן ס"ד). כִּי יֵשׁ אֶבֶן נֶגֶף בְּכָל חָכְמָה וְחָכְמָה שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲמָלֵק. כִּי עֲמָלֵק הָיָה פִילוֹסוֹף וּמְחַקֵּר וְכָפַר בָּעִקָּר. וְעַל-יְדֵי הָאֶבֶן נֶגֶף הַזּאת יְכוֹלִין לִפּל חַס וְשָׁלוֹם. אֲבָל הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל מְאד שֶׁהוּא בְּחִינַת משֶׁה רַבֵּנוּ כְּשֶׁנִּכְנָס בְּאֵלּוּ הַשֶּׁבַע חָכְמוֹת הוּא מַחֲזִיק עַצְמוֹ וְנִשְׁאָר קַיָּם עַל עָמְדוֹ עַל-יְדֵי אֱמוּנָה בִּבְחִינַת:

קיצור ליקוטי מוהר"ן יט אות א

מִלְחָמָה לַה' בַּעֲמָלֵק וְכוּ'

מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק, שֶׁהוּא מִלְחֶמֶת הַיֵּצֶר, הוּא מִלְחָמָה אֲרֻכָּה מְאד, וְעִקַּר הַכְנָעָתוֹ הוּא עַל יְדֵי הִתְחַזְּקוּת שֶׁבְּכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עַל הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו יִהְיֶה חָזָק מְאד לִבְלִי לְהַנִּיחַ לְהַפִּיל אֶת עַצְמוֹ בְּשׁוּם אפֶן, בִּבְחִינַת "וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָּ", וְגַם מִשָּׁם יִקְרָא וְיִצְעַק אֶל ה' בִּכְלוֹת הַנֶּפֶשׁ, בִּבְחִינַת "מִבֶּטֶן שְׁאוֹל שִׁוַּעְתִּי וְכוּ'".

וְזֶה עִקַּר דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה שֶׁאָנוּ עוֹסְקִין לְהַמְשִׁיךְ בַּיָּמִים הַנּוֹרָאִים הַקְּדוֹשִׁים, ראשׁ-הַשָּׁנָה וַעֲשֶרֶת-יְמֵי-תְשׁוּבָה וְיוֹם- הַכִּפּוּרִים, וְזֶה עִקַּר נִצְחוֹן הַמִּלְחָמָה שֶׁאָנוּ עוֹסְקִין בַּיָּמִים הַלָּלוּ.

כִּי כָּל זְמַן שֶׁהָאָדָם אֵינוֹ מְיָאֵשׁ אֶת עַצְמוֹ, וּמְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ אֵיךְ- שֶׁהוּא, הוּא נִקְרָא נוֹצֵחַ אֶת הַמִּלְחָמָה, כִּי בֶּאֱמֶת לַה' הַמִּלְחָמָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהָאָדָם בְּעַצְמוֹ לְנַצְּחוֹ, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אִלְמָלֵא הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עוֹזְרוֹ וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "מִלְחָמָה לַה' בַּעֲמָלֵק וְכוּ'";

רַק שֶׁהָאָדָם מְחֻיָּב לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ וּלְעוֹרֵר אֶת עַצְמוֹ בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ לִבְלִי לִהְיוֹת נָסוֹג אָחוֹר מִמִּלְחָמָה הַזּאת וְלִבְלִי לְיָאֵשׁ אֶת עַצְמוֹ בְּשׁוּם אפֶן. וְזֶה מְרֻמָּז בְּדִבְרֵי הַזּהַר הַקָּדוֹשׁ שֶׁאָמַר: "מָאן נָצַח? מָאן דְּאָחֵד מָאנֵי קְרָבָא בִּידוֹהִי".

כִּי בְּוַדַּאי בַּמִּלְחָמָה הַזּאת אֵין רוֹאִין עֲדַיִן בְּחוּשׁ מָאן נָצַח, כִּי עֲדַיִן הַמִּלְחָמָה אֲרֻכָּה מְאד וְהַגָּלוּת מִתְגַּבֵּר, וְעַל כָּל אֶחָד עוֹבֵר מַה שֶּׁעוֹבֵר, אַךְ אַף- עַל-פִּי-כֵן, כָּל זְמַן שֶׁאוֹחֲזִין עֲדַיִן הַכְּלִי- זַיִן בְּיָדֵינוּ, וְעִקַּר הַכְּלִי-זַיִן שֶׁלָּנוּ הוּא תְּפִלָּה, כַּמְבאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וְכָל זְמַן שֶׁאֵין אָנוּ מְיָאֲשִׁין עַצְמֵנוּ מִמִּלְחָמָה הַזּאת, חַס וְשָׁלוֹם, וְאוֹחֲזִין עֲדַיִן הַכְּלִי- מִלְחָמָה, בְּוַדַּאי אֲנַחְנוּ מְנַצְּחִים, כִּי כָּל זְמַן שֶׁהָאָדָם מְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בִּתְפִלָּה וּצְעָקָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הוּא בִּכְלַל מְנַצֵּחַ אֶת הַמִּלְחָמָה, כִּי זֶה עִקַּר הַנִּצָּחוֹן כַּנַּ"ל (אוצר היראה מהדורא בתרא אות מ ).