(שמות כג-כה) "ועבדתם את ה' אלקיכם, וברך את לחמך ואת מימך, והסירותי מחלה מקרבך". איתא בדברי רבינו הקדוש ז"ל מברסלב (ליקוטי מוהר"ן תנינא-סי' א) שעל ידי שלימות התפילה – אזי נופל כל הדאקטיריי (רפואת הרופאים והדוקטורים) כי אין צריכים לרפואות (ותרופות).
על ידי התפילה לא צריכים רפואות ותרופות
כי, כל הרפואות הם על ידי עשבים. וכל עשב ועשב מקבל כח מכוכב ומזל המיוחד לו. כמ"ש חז"ל (בראשית רבא-י) אין לך כל עשב ועשב, שאין לו כח ומזל שמכה אותו ואומר לו "גדל".
וכל כוכב ומזל מקבל כח מכוכבים שלמעלה ממנו, והעליון מהעליון ממנו, עד שמקבלים כח מהשרים העליונים, כמו שאמרו (תקוני זוהר-תיקון מד-דף עט:) כל כוכביא לווין דא מן דא, סיהרא לווי מן שמשא וכו' כי גבוה מעל גבוה (קהלת ה), והם כולם בחינת לווים זה מזה, וזה מזה, עד שמקבלים ולווין מהשרים העליונים,
והשרים מקבלים מהעליונים מהם, גבוה מעל גבוה, עד שכולם מקבלים משורש הכל שהוא דבר ה', כמו שכתוב (תהלים לג) בדבר ה' שמים נעשו, וברוח פיו כל צבאם.
ועל כן כשזוכים לתפילה – אין צריכים לרפואת העשבים, כי התפילה היא דבר ה', שהוא שורש הכל.
וזה בחי' ועבדתם את ה' אלקיכם, וברך את לחמך, ואת מימך, והסירותי מחלה מקרבך (שמות כג-כה) ועבדתם את ה', עבודה – זו תפילה (בק' צב:), אזי וברך את לחמך ואת מימך, והסירותי מחלה מקרבך, כנ"ל.
ואיתא בשיחות הר"ן (סי' נ) מענין דוקטורים ורפואות הרבה לדבר עמנו מאד, והיה מגנה מאד מאד ענין הרפואות ודוקטורים, ומזהיר מאד מאד, לכל מי שרוצה לחוס על חייו זרעו ובני ביתו שיתרחק עצמו מאד בתכלית הריחוק מהם. וישליך על ה' יהבו וישען באלקיו לבד, ואל יתעסק אתם אפי' במקום שיש רופאים מופלגים, ואל ימסור חייו בידם, כי הם קרובים למיתה יותר מהחיים. רח"ל.
מכ"ש וכ"ש רוב הרופאים המצויים במדינתנו אשר רובם אינם יודעים בין ימינם לשמאלם, והם רוצחים ממש, והורגים נפשות בידיים עיי"ש באורך גדול. והוסיף בחיי מוהר"ן (סי' סח) שאמר שמי שיש לו חולה בתוך ביתו ח"ו, אם היה אחד בא אצלו ואומר לו שיתן לחולה הכאה גדולה עם עץ עבה – בודאי היה נבהל מזה, והרי כשמוסר את החולה ביד הרופא – הרי הוא כמוסר אותו לרוצח ממש. עיי"ש.
ובמכתבי מוהרנ"ת (מכתב ג) כותב לידידו רבי נפתלי זצ"ל וז"ל וביותר נפלאתי עליו הפלא ופלא על אשר הואיל הלך אחר רופאי אליל, ולא זכר את כל הדברים הקדושים שיצאו מפי רבינו הקדוש זצ"ל, להתרחק מכל מיני רפואות עד קצה האחרון.. וכבר הכנתי רֶצֶפְט (מרשם) לשלוח לו, א) שלא ליקח שום רפואה. ב) שלא יקח שום רפואה. ג) שלא יקח שום רפואה. וגם שילך דוקא למקוה. עיי"ש.
והכלל למעשה הוא שיש להתרחק מרופאים ורפואות מב' סיבות מרכזיות
א) שהם טועים הרבה, ולא יודעים הרבה.
ב) איפה הבטחון בה', הלא ה' הביא לו המחלה, ואין טוב מלפנות ישר אליו.
נמצא שאם באמת מכל סיבה אין לו בטחון בה' באמת ולא אוחז שם, וגם התברר שהרופאים והרפואה השתכללו בפרטים מסויימים ובמציאות יודעים וזה עובד, אזי המסקנא למעשה משתנה, והכל לפי הענין.
והשם יעזור שנהי' בריאים ולא נצטרך לרפואות ורופאים.
בברכת התורה וכטו"ס שמעון יוסף הכהן ויזנפלד – ישיבת נצח מאיר