עיקר ההצלחה

רבי נתן מברסלב בעל הליקוטי תפילות, תפילה

…בעניני קדושה [הנוגע גם לבנות ישראל]… כדאיתא בזוה"ק (ח"ג דף טו:) שעיקרא דיצרא בישא הוא לגלאה עריין, והיא עיקרא דמסאבותא. ולהיפך זה לעומת זה עיקר ההצלחה הנצחית היא ע"י שהאדם שומר את עצמו ומקדש את עצמו בקדושת ישראל… !!

בס"ד.

"אמור אל הכהנים…ואמרת אליהם לנפש לא יטמא" (ויקרא כא, א).

כי צריך כל יהודי לשמור את עצמו מכל דבר המטמא את הנפש ומזהם את הנשמה, דהיינו ממאכלות אסורות (ולא כשרות מספיק), וכל עבירות שבתורה וממידות מגונות, ומכל דבר המשחית את הנפש (ויש לשים לב לכך, כי הרבה כשרים נלכדים בכך בכמה אופנים, כגון בעניני ממון, ועניני פוליטיקה ומפלגה, ולהנהיג ולהגרר מהתנהגות לא הולמת של אחרים וכו' וכו').

ובפרט צריך להזהר מכל הטומאות הרבות הקשורות עם פגם הברית בכל הבחינות השונות, כולל שמירת העיניים בכל הבחינות, ודיבורים אסורים ובפרט בניבול הפה, והסובב אותו, ובודאי שצריך לשמור את עצמו מפגם הברית ממש כפשוטו, בכל בחינותיו.

וכבר אמר רבינו ז"ל ס'האט א פנים אז מען דארף זיך זייער היטן פון א הרהור.

דהיינו שמאד מאד צריכים להתרחק מהרהור עבירה, ורבינו ז"ל כינה את הרהור עבירה בשם "אבי אבות הטומאה".

וזה בחי' הנאמר בפסוק "אמור אל הכהנים" – היינו בחינת עובדי ה'.

לנפש – היינו לתועלת הנפש ולהתעלות הנפש והנשמה באופן שילך מדרגה לדרגה ויתעלה מעלה מעלה, העצה היא "לא יטמא", היינו כנ"ל שיזהר מכל דבר הפוגם ומטמא את הנפש.

וזהו "אמור ואמרת", ופרש"י להזהיר גדולים על קטנים, היינו שעובדי ה' המבוגרים צריכים להזהיר ולהדריך בכך את בני הנעורים.

ובפרט בעניני קדושה, שמירת העיניים ושמירת הברית וזהו סמיכות פרשת קדושים לפרשת אמור אל הכהנים, כי עיקר האמור ואמרת, והזהרת העובדי ה' ובפרט הבני נעורים הוא בעניני קדושה [והאיסור נוגע גם לבנות ישראל – הכלולות ג"כ בשמירת הברית ואיסור ז' לבטלה בחי' מיין נוקבין].

וכדאיתא בזוה"ק (ח"ג דף טו:) שעיקרא דיצרא בישא הוא לגלאה עריין, והיא עיקרא דמסאבותא.

ולהיפך זה לעומת זה

עיקר ההצלחה הנצחית היא

ע"י שהאדם שומר את עצמו ומקדש את עצמו בקדושת ישראל,

קדושת הברית.

וזה בחינת מה שתיכף וסמוך ללידתו מלים את רך הנימול, ומקדשים אותו בקדושת הברית {ואיתא בספרים (הרמב"ם בס"ה אברבנאל בראשית יז, ט אלה המצוות למהר"ם חאגיז, במצוות מילה, מנורת המאור נר ג, כלל ראשון, דרך פקודיך מצוות מילה, חלק המחשבה אות ג) שחיתוך הערלה ומצוות מילה, ממעטים את תאות הגוף}.

וכן תיכף סמוך להסתלקותו טובלים אותו לפני קבורתו, שזה מרמז שמבואו ועד צאתו לעולם הזה צריך להיות קדוש בקדושת הברית.

ועל שם זה הצדיק נקרא צדיק, וכדאיתא בזוהר הקדוש ( ח"א נט: קסב.) מאן צדיק? מאן דנטר ברית, וזה בחי' (בראשית ו,ט ) נח איש צדיק.