עיקר הדביקות להשם יתברך בארץ ישראל

וזהו (ויקרא כה-יב) "כי יובל הוא קודש תהיה לכם". אמרו חז"ל (ירושלמי שביעית פ"ד ה"ז) "קודש תהיה לכם" מה היא קודש (פי' הארץ, שמילת 'היא' בפסוק זה חוזרת ל"ארץ שנזכר לעיל בפסוק י' כמ"ש וקראתם דרור בארץ לכל יושביה, עיין ר"ש סיריליאו, פני משה, ועוד) אף תבואתה קודש. ולפיכך לא ניתנו פירות היובל אלא לאכילה, ולא להפסד.

וכן היה רבי יוסי ברבי חנינא כשנכנס לגבול ארץ ישראל היה מנשק לכֵיפתא (סלעים) של עכו, מתוך חיבת קדושת הארץ, ואמר "עד כה היא ארעא דישראל. רבי זעירא עבר יורדנא במנוי (פי' עבר את הירדן בבגדיו). יש מפרשים שלא מצא מעבורת לעבור, ועל כן עבר את הירדן בשחייה, מרוב חיבתו את הארץ שרצה להחיש את ביאתו. רבי חייא בר בא מתעגל בהדא אליסיס דטבריא. רבי חייא רבה כשהתקרב לארץ ישראל מתקל כיפי (פי' היה שוקל את האבנים, כדי לדעת אם כבר נכנס בה, לפי שאבני ארץ ישראל הן כבידות משל חוץ לארץ, רבי חנינא מתקל גושייא, לקיים מה שנאמר (תהלים קב-טו) כי רצו עבדיך את אבניה, ואת עפרה יחוננו.

ואיתא בליקוטי מוהר"ן (ח"א רלד) שארץ ישראל הוא כלליות הקדושה שבכל הקדושות, ושם זוכים לצאת מטבעיות, ולידע ולהאמין שהכל בהשגחה לבד, שזה כלליות הקדושה. ע"כ. וכמו שגלוי לכל העולם שכל קיום של ארץ ישראל מבחינת ביטחונית ומבחינת כלכלית וכו' הכל בדרך נס למעלה מהטבע. ומי שגר בארץ הקודש חש את זה בפועל כל הזמן.

עוד מבואר (שם, סי' קפז) שמה שהשי"ת משלם לאדם מידה כנגד מידה – הוא חסד גדול, כדי שיבין עי"ז לפשפש במעשיו. ועיקר ענין זה הוא בארץ ישראל. וכן מבואר עוד (שם תנינא סי' ח) שעיקר קדושת ארץ ישראל הוא ששם הוא השגחתו יתברך תמיד. ולעתיד שיחדש את כל העולם כולו ארץ ישראל, אזי יתנהג כל העולם ע"י השגחה לבד, ותתבטל הטבע לגמרי. ע"כ.

ומבואר בליקוטי הלכות (הלכות ברכת הפירות ה"ד-ד,ז) שמעלת ושבח קדושת ארץ ישראל גדול ונורא מאד, עד שאי אפשר לשער במוח כלל גודל מעלתה ושבח קדושתה, כאשר אנו רואים שכל התורה כולה מראשה עד סופה מלאה משבח ארץ ישראל, וכל ההבטחה שהבטיח השי"ת את אבותינו הקדושים לאברהם ליצחק וליעקב היה העיקר על ירושת הארץ.

וכן כל גאולת ויציאת מצרים על ידי משה רבינו עליו השלום, הכל היה כדי לזכות לבוא לארץ ישראל. ומכל זה יכולים לראות ולהבין מרחוק מעלת קדושת ארץ ישראל שהשי"ת מבטיח כל כך עליה, בפרט המעיין בגמרא ומדרשים וזוהר הקדוש ובשאר ספרים הקדושים שמבואר בכולם הרבה מאד מגודל קדושת ארץ ישראל, ומעלת הזוכה לישב בה, ואפילו לילך בה רק ארבע אמות, וע"כ אם היה האדם מאמין באמת בקדושת ארץ ישראל חלק מאלפי אלפים מכמו שהוא באמת, בודאי היה רץ ופורח לארץ ישראל בכל כוחו ולא היה שום מונע שימנעהו. עיי"ש. ועיי"ש עוד (ליקו"ה ה' ברכות הריח ה"ג-ו) שבארץ ישראל שם עיקר הדביקות להשי"ת, והביטול אל אורו האין סוף יתברך, ועל כן אמרו רבותינו ז"ל (כתובות קי:) כל הדר בארץ ישראל דומה כמי שיש לו אלו-ה, כי שם שער השמים, ושם יכולין להתדבק בה'.

ומוהרנ"ת ז"ל התבטא "אש תוקד בקירבי.." לזכות לבוא לארץ ישראל. וכבר אמר רבינו הקדוש (חיי מוהר"ן סי' קנו) המקום שלי הוא רק ארץ ישראל, כל מה שאני נוסע, אני נוסע רק לארץ ישראל. ולפי שעה אני רועה בברסלב וכיוצא.

וכתב מוהרנ"ת בימי מוהרנ"ת (ראה ימי מוהרנ"ת ח"א סי' טו) בארץ ישראל, שם ביתינו, שם ארצינו, שם אדמתינו, שם חלקינו, שם גורלינו, ורבינו ז"ל כשדיבר מגודל מעלת ארץ ישראל, אמר כוונתי כפשוטו על ארץ ישראל הזאת עם אלו הבתים.

יהי רצון שנזכה להתענג על ה' בכל רגע ורגע בהיותנו באדמת קודש של ארץ ישראל.

בברכת התורה וכטו"ס הר' שמעון יוסף הכהן ויזנפלד שליט"א מוסדות ברסלב ישיבת נצח מאיר

לקט פרשות השבוע על פי השקפת עולם ותורה של רבינו נחמן מברסלב – כנסו פרשת השבוע

ראש השנה שלי עולה על הכל