(במדבר טו-לט) "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם, אשר אתם זונים אחריהם".
המציאות היא שהלב של סתם בן אדם – הוא מופרע מאד מאד, ונמשך אחרי תאות לבו והנאות.
למה לשמור על העיניים ?
והוא (הלב)סקרן מאד, ואוהב כל דבר שהוא ערב לשעתו, ונמשך כטבעו אחרי הרגש – שמתרגש מנהנתנות חולפת, ואדם הנמשך אחרי לבו הרי הוא כאדם מופקר אשר אין לו מגבלה, וגם הוא אדם מסוכן, המסכן את עתידו כולל ובמיוחד עתידו הרוחני והניצחי.
וכבר אמרו חז"ל (במדבר יז-ירושלמי ברכות פ"א) עינא וליבא, תרי סרסורי עבירה.
ואמרו (ברכות סא.) יצר הרע דומה לזבוב, ויושב בין שני מפתחי הלב.
ואמרו (ב"ר לד) הרשעים ברשות ליבם. כי הלב הוא המנהיג והמוליך והקובע בכל עניני רצון האדם.
וכן אמרו (קה"ר א) הלב מתאוה, ואמרו (מדרש שוחר טוב, תהלים יד) העינים הולכים אחר הלב, וכן רמ"ח האיברים.
ואיתא בזוה"ק (ח"ב קטז.) תרין עיינין, אינון תרי סירסורי דלבא, ומשמשין דיליה, ואיהו מלכא בינייהו.
ואמרו (שם ח"ג, רפג.) בלבא דאיהו קודש קדשים, אית תרי בתי (יש שני חדרים), בחד סם חיים, ובחד סם מות. ואוי לו למי שנמשך אחרי סם המות.
ולא לחינם ציותה התורה "ולא תתורו אחרי לבבכם", כי אם אדם לא ישתלט על לבבו אלא יתן דרור ללבו, אזי הלב ישתלט על האדם ויצא חלילה לתרבות רעה, ויכשל בכל עבירה, אפילו עבירות חמורות ביותר, ויעשה דברים שיהא קשה מאד לתקן, וכמ"ש חז"ל (חגיגה דף ט.) מעוות לא יוכל לתקון (קהלת א-טו) – זה המוליד ממזר.
בוא וראה דרכן של הצעירים (הרחוקים מהתורה הקדושה, או מה שיותר גרוע, המתרחקים מהתורה הקדושה) אשר נמשכים בכל מהותם אחרי תאוות לבם ולכל דבר אסור, ולא מתאים ולא יאה.
ושמחים וצוהלים לקראת כל תאוה מגונה ואסורה, חמורה ככל שתהי' בלי שום מגבלות, ואדרבא שונאים בתכלית כל דבר המגביל את הפקרות לבם ורצונם, ומהם ניתן להבין שאצל כל אדם יש לב הנמשך אחר ההפקרות והתאוות בלי חשבון וגבול.
וכמו שסוס פרא, צריכים להשתלט עליו בכח עד שירגע ונהפך להיות סוס מבויית, כך הלב הפרא, שהוא יצר רע מנעוריו של האדם, יש להשתלט עליו ולקיים את הציווי "ולא תתורו אחרי לבבכם", בלי פשרות והנחות, עד שיהפוך להיות לב כשר, ולהפכו ללב רגיש המתאוה רק לעשיית רצון ה', ורק לטוב, לב ירא מה' ומתורתו הקדושה,
והקב"ה ליבא בעי דכתיב (ש"א טז-ז) וה' יראה ללבב, כמ"ש חז"ל (סנהדרין קו:).
ועל דבר המסור ללב נאמר בו (ויקרא יט-יד. וכו') ויראת מאלקיך כמ"ש חז"ל (קדושין לב:).
ואמרו (ירושלמי ברכות פ"א ה"ה) אמר הקב"ה, אי יהבת לי לבא ועינא דילך, אנא ידע דאת לי (דילי).
ואמרו (יומא עה.) כל הנותן עינו בכוסו, כל העולם כולו דומה עליו כמישור, ואמרו (סוטה ט.) שמשון בעיניו מרד. ואמרו (שם) שמשון הלך אחר עיניו, לפיכך נקרו פלשתים את עיניו.
ואמרו (סנהדרין מה.) אין יצר הרע שולט, אלא במה שעיניו רואות.
ואמרו (במדב"ר י-ו) מה ראה הקב"ה לשאול מישראל הלב והעיניים שיהיו אחריו? לפי שהעבירה תלויה בהם, העיניים רואות את הזונה, והלב מהרהר אחריה.
ואמרו (תנחומא תצוה ה-ח) העיניים הללו כל הגוף מהלך אחר העיניים.
ואמרו (ספרי שלח, קטז) לא תתורו אחרי לבבכם, למה נאמר ? לפי שנאמר (קהלת יא-ט) שמח בחור בילדותיך, בדרך ישר, או בדרך שתרצה ת"ל ולא תתורו אחרי לבבכם.
ויהי רצון שנזכה ללב טהור ועיניים כשירות לעשות נחת רוח לפניו יתברך.
בברכת התורה וכטו"ס שמעון יוסף הכהן ויזנפלד – ישיבת נצח מאיר