מזמור שיר ליום השבת ! רוצים לקבל עיצה טובה , דעת תורה של רבינו נחמן מברסלב – איך לנצל את השבת , ולברך את ששת ימי המעשה ?? כנסו לקרוא ותמצאו תרופה ואור לנפשיכם !
ברסלב עלון שבועי להורדה והדפסה, פרשת השבוע ויקהל
עונג שבת של ברסלב
בס"ד, ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א, יום ו' עש"ק לסדר פרשת השבוע ויקהל.
לכבוד..אחדשה"ט! בעזרת השי"ת אכתוב לך משהו הקשור ל- פרשת השבוע,
וזהו (שמות לה א-ב) "ויקהל משה את כל עדת בני ישראל ויאומר אליהם אלה הדברים אשר ציוה ה' לעשׂת אותם: ששת ימים תעשה מלאכה, וביום השביעי יהיה לכם קודש, שבת שבתון לה'".
האדם נברא להתענג על ה' , ולעסוק בעבודתו יתברך – בתורה ותפילה וכו', וכמ"ש (יהושע א-ח) והגית בו יומם ולילה,
אבל מה לעשות שהאדם צריך פרנסה, לפרנס א"ע ואת משפחתו, ואונס רחמנא פטריה (ב"ק כה.)
אבל על כל פנים אסור להתבלבל, וצריכים לדעת שהעיקר עיקר והטפל טפל,
דהיינו תורה ועבודת ה' הם העיקר, והפרנסה – הוא עיסוק בדלית ברירה, והוא הטפל.
וע"כ צריכים לקבוע עתים לתורה בכל יום, לפי יכולתו, ואחד המרבה ואחד הממעיט (מאונסו) ובלבד שיכוון לבו לשמים (מנחות דף קי.).
וכל זה בכל ימות החול, אבל בהגיע יום שבת קודש שלא צריך לעסוק אז בפרנסתו והמלאכה בו אסורה,
אזי צריך להרגיש כדג שהחזירוהו למים ולעסוק בתורה יותר ויותר כפי יכולתו.
וכדאיתא בטור אורח חיים (סי' רץ-בשם המדרש) אמרה תורה לפני הקב"ה, ריבונו של עולם, כשיכנסו ישראל לארץ, זה רץ לכרמו, וזה רץ לשדהו, ואני מה תהא עלי? אמר לה הקדוש ברוך הוא : יש לי זוג שאני מזווג לך ושבת שמו, שהם בטלים ממלאכתם ויכולים לעסוק בך,
ואסור לקבוע סעודה בזמן בית המדרש כדאיתא במס' גיטין (לח:) אמר רבה בהני תלת מילי נחתי בעלי בתים מנכסייהו, וחד מינייהו דקבעי סעודתא בעידן בי מדרשא.
וכתב ע"ז במשנ"ב (סי' רץ, סק"ח) אם סעודת שבת אסורה מפני ביטול תורה, מכל שכן… עיי"ש.
עוד כתב (שם סק"ז) שכל שכן לטייל ולהרבות בשיחה בטילה (דברי חול חדשות, לדבר על העסקים שלו וכדומה) – שאסור. ואיתא בירושלמי (שבת פט"ו ה"ג- הו"ד בב"י סי' רפח) לא ניתנו שבתות וימים טובים לישראל אלא כדי לעסוק בהם בתורה, מפני שכל ימות החול הם טרודים במלאכתם ובשבת הם פנויים ממלאכה ויכולים לעסוק בה כראוי, לפיכך אסור לו לפנות עצמו מדברי תורה וכו' (ע' במשנ"ב שם).
וכתב בב"י (ריש סי' רץ) בתנחומא פ' ויקהל משה [ולפנינו ליתא] בעלי אגדה היו אומרים, מתחילת התורה ועד סופה אין בה פרשה שנאמר בה קהלה בראשה אלא פרשה זו בלבד. ולמה כך ?
אמר הקב"ה למשה רד ועשה לי קהילות גדולות בשבת כדי שילמדו כל הדורות הבאים אחריך להקהל קהילות בכל שבת להכנס בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ללמוד בהם תורה לרבים, עיי"ש עוד.
[וכעת מצאתי את המדרש הנ"ל בילקוט שמעוני (ריש פ' ויקהל) ומקורו במדרש אבכיר. וזה ג"כ לתשומת לב מכון המאור ומכון ירושלים המפוארים, שלא מצאו מקור למדרש הנ"ל]ואיתא בפסיקתא רבתי (פר"ג) שבת ניתנה לתענוג – אלו פועלים שהם עסוקים במלאכתם כל ימות השבת, ובשבת הם מתעסקים בתורה ואמרינן בתנא דבי אליהו רבא (פ"א) אע"פ שאתם עושים מלאכה כל ששת הימים, שבת יעשה כולו תורה (בבית המדרש , בית כנסת , בבית עם האישה והילדים ידברו – על רוחניות עבודת השם , מידות טובות של התורה , תפילה התקרבות להשם יתברך וכיוצא), מכאן אמרו בשבת ישכים אדם וילך לבית הכנסת ולבית המדרש ויעסוק בתורה וכו',
ועוד אמרו (שם הכ"ו) זכור את יום השבת לקדשו (שמות כ-ח) במקרא במשנה וכו'.
והנה יש אנשים שכ"כ טרודים בפרנסתם עד שמתבלבל אצלם דעתם, ושוכחים את התכלית, ומהו העיקר, ומהו הטפל, וחייבים להתעשֵת ולאפֵס וליישב דעתם – מהו התכלית מכל העבודה הזאת, ומה בעצם מנחילים לדור הבא ולדורות הבאים.
וזהו "אלה הדברים אשר ציוה ה' לעשת אותם", 'לעשת חסר כתיב,
אם תאמר לַעַשׂות אלא "לעַשֵׁת" אותם ולאפס וליישב את דעתם,
ששת ימים תעשה מלאכה, אבל וביום השביעי יהי' לכם קודש וגו' היינו ש"שבת יעשה כולו תורה" (כלשון התדא"ר הנ"ל) וכדי לחבב את השבת לבניו (עם כל עבודת הקודש ועסק התורה הכרוך בה) ידגיש להם את מראות הוד שבשבת כגון:
הא דאמרו במס' שבת (לג:) על ההוא סבא שרץ עם ב' בדי הדס לכבוד שבת. ויתפלל עם בניו בהתלהבות קבלת שבת, וילמד אתם או יספר להם מאמר חז"ל (שבת קיט:) על אמוראים שאמרו "בוא ונצא לקראת שבת המלכה", ואחרים אמרו "בואי כלה, בואי כלה", ויראה להם פנים מאירים ואצילים של יהודים בשבת. וכמ"ש חז"ל (ב"ר יא-ב) ע"פ (בראשית ב-ג) ויברך אלקים את יום השְבִיעִי ויקדש אותו, ברכו – באור פניו של אדם. קידשו – באור פניו של אדם, לא דומה אור פניו של אדם כל ימות השבת, כמו שהוא דומה בשבת (ובפרט למי שמקפיד לטבול לכבוד שבת, בעש"ק).
וילמד עם בניו, או יאומר ד"ת על השולחן, באופן שיהנו (לימוד כֵּיפי בלע"ז) וכהא דאמרו (שמו"ר ה-כב) מלמד שהיו בידן במצרים מגילות שהיו משתעשעין בהן משבת לשבת. ויתן להם להרגיש שאכן שבת מעין עוה"ב (ברכות נז.) וכמ"ש (ב"ר יז-ז) ג' נובלות הן, נובלת העוה"ב- שבת, ואמרו (מכילתא כי תשא-לא) שבת הוא מעין קדושת העוה"ב,
וכן הוא אומר (תהלים צב-א) מזמור שיר ליום השבת – לעולם שכולו שבת !
וגם האדם אל ידאג דאגת הפרנסה בשבת וק"ו שלא ידבר מכך, וק"ו שלא ישמיע לבניו, ויקיים מאמר חז"ל (ילקוט שמעוני יתרו סי' רצו) ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך (שמות כ-ט).
שואלים חכמינו ז"ל וכי אפשר לאדם לעשות כל מלאכתו בששת ימים ?
אלא שבות כאילו כל מלאכתך עשויה – שבות ממחשבת עבודה, עיי"ש.
וכמ"ש חז"ל (ירושלמי ברכות פ"ב-ה"ח) ברכת ה' היא תעשיר (משלי י-כב) –זו ברכת שבת.
וכדאיתא בזוה"ק (ח"ב, דף סג:) דמינה מתברכין כל שיתא יומין. כי לא ימי החול מפרנסים את השבת, אלא אדרבא השבת מפרנסת את כל השבוע.
ויהי רצון שנזכה להתנהג בשבת קודש כרצון ה' בשלימות.
קישורים ממולצים לתפילות לזכות לעונג שבת >> שבת קודש , עונג שבת קודש ,
בברכת התורה וכל טוב סלע
ראש ישיבת ברסלב מאיר
שמעון יוסף הכהן ויזנפלד
-
-
-
-
-
-
-
-
