אל תתנו לעולם הזה להטעות אתכם !
שביה וגלות ועבדות – הם בחינת יגון ואנחה, בחינת גלות מצרים שהיו שם בשביה בעבדות, שהוא בחינת עצבות יגון ואנחה שזהו עיקר בחינת גלות ועבדות. כי שמחה היא עולם החירות כמו שכתוב: כי בשמחה תצאו.., וכו' כמו שאמר רבינו רבי נחמן מברסלב ז"ל, ולהיפך יגון ואנחה הוא עיקר הגלות והעבדות, וכמובא בדברי רבינו ז"ל עוד במדרש אגדה: כי עיקר גלות מצרים היה על חטא אדם הראשון שהוא בחינת פגם הברית כידוע, ועיקר חטא אדם הראשון היה שעל ידי זה המשיך ח"ו בחינת עצבות בחינת יגון ואנחה שהוא סטרא דמותא, כמו שכתוב: "בעצבון תאכלנה וגו'".
בעצבון – היינו עצבות וכו' שזהו בעצמו בחינת המיתה שהביא לעולם, כי בחינת המיתה נמשך מבחינת עצבות יגון ואנחה כנ"ל, ובשביל זה היה גלות ושיעבוד מצרים, שעיקר הגלות והעבדות היא גם כן בחינת עצבות, שהוא בחינת עצבות ושיעבוד כנ"ל, בחינת יגיעות וטירחות שנמשך מבחינת בעצבון תאכלנה, בחינת בזעת אפך תאכל לחם עד שובך אל האדמה וכו'
[כי כשאדם עצוב הוא כבד בגוף בלי רצון וחיות בנפש ועל כן כל מעשיו כבדים ואיטיים ורגליו נגררים על הארץ כעבד משועבד בדיכאון, תפוס במחשבות והרהורים לרצונותיו. ומאידך גיסא אדם שמח – הוא כמו פורח באויר מעשיו זורמים בזריזות מלאים חיות כמו עוף הפורח באויר הראש עובד ופועל בתקן ויש לו הרבה סיכויים להשיג את מבוקשו. וכידוע מהמציאות שאדם עצוב כבד ושוקל יותר, כפשוטו !! כי החי נושא את עצמו !].
וכשזכו לצאת מגלות מצרים, עיקר הגאולה היה על ידי בחינת השמחה שמשם עיקר החירות בבחינת כי בשמחה תצאו כנ"ל.
ועל כן אמרו שירה בליל יציאתן ממצרים שהוא בחינת הלל שלם כמו שכתוב: השיר יהיה לכם כליל התקדש חג כמו שאמרו רז"ל. וכן בשעת קריעת ים סוף שהוא עיקר גמר שלימות הגאולה, אז אמרו שירת הים, כי שיר ההלל וכן שירת הים וכל השירות כולם הם בחינת עשרה מיני נגינה שהוא בחינת שמחה שזהו עיקר הגאולה, וכמו שאנו אומרים שהוציאנו מעבדות לחירות מיגון לשמחה וכולי, ונאמר לפניו שירה חדשה.
כי השמחה והשירה היא עיקר הגאולה והחירות כנ"ל.
וזה שכתב רבינו רבי נחמן מברסלב ז"ל שלקרב נפשות להשם יתברך הוא תיקון גדול מאד לפגם הברית, כי כשמקרב רחוקים להשם יתברך זהו בחינת שרודף אחר היגון ואנחה ומכניסו בעל כרחו לתוך השמחה, כי זהו ממש בחינת מה שרודף ומשתדל לקרב רחוקים, שרודף אחר אנשים הרחוקים מהשם יתברך המונחים בחושך בתוך בחינת יגון ואנחה [הם הרדיפות אחרי הרצונות והדימיונות של עולם הזה ותאוותיו – שאינם משיגים], שהם בחינת כל התאוות והעבירות רחמנא ליצלן כנ"ל, והוא רודף אחריהם ומהפכם אל הקדושה ומקרבם להשם יתברך [לשמוח במה שיש לא לרדוף אחרי הבלים ועלום חולף אלא להשקיע בעולם נצחי רוחני הקיים לעד והוא עיקר תענוג הגוף והנשמה], ואז מהפך היגון ואנחה לשמחה.
כי מתחילה – כשזה היה רחוק מהשם יתברך, נאמר ויתעצב אל לבו בחינת שכינה מה אומרת קלני מראשי, ולהיפך – כשמחזירין אותו בתשובה ומקרבין אותו להשם יתברך, אזי נגדלת השמחה מאד אצלו יתברך בחינת ישמח ה' במעשיו, כי נתוסף שמחה וחדוה גדולה רבה ועצומה בכל העולמות כשבא הרחוק מהשם יתברך ורוצה לקרב עצמו אליו יתברך.
וכמבואר בזוהר מגודל הפלגת השמחה והשעשועים שנעשין למעלה על ידי זה האיש דרדיף בתר חייבא לאתבא לי' בתיובתא, כי אין שמחה לפני השם יתברך כמו זאת השמחה כשחוזרים אליו הרחוקים ממנו, שזהו עיקר גדולתו ושעשועיו כמובא בדברי רבינו ז"ל כמה פעמים. כי השם יתברך מלא רחמים וחפץ להטיב ורוצה בתשובת רשעים, ואינו חפץ במיתתם כמו שכתוב: כי חפץ חסד הוא, והוא חושב מחשבות לבל ידח ממנו נדח.
ועל כן יקר בעיניו מאד מאד מי שמביא מתנה יקרה כזאת שהם בניו היקרים שנתרחקו ממנו בעונותיהם, ואין ערוך לשמחה זו כשזוכין להחזירם ולקרבם אל הקדושה, ועל כן על ידי גודל שמחה שגורם על ידי קרבת הרחוקים שהוא בחינת התהפכות יגון ואנחה לשמחה, על ידי זה זוכה לתקן בשלימות גדול בחינת פגם הברית, שעיקר הפגם הוא מה שפגם בשמחה ונתן אחיזה ויניקה לבחינת יגון ואנחה ח"ו כנ"ל, כי עכשיו על ידי קרבת הרחוקים נתהפך היגון ואנחה לשמחה גדולה כנ"ל:
וזה בחינת דעת חסרת מה קנית דעת קנית מה חסרת כמו שאמרו רז"ל, כי עיקר הדעת הוא לדעת כי ה' הוא האלקים אין עוד מלבדו, שהוא הדעת של האמונה הקדושה בחינת וארשתיך לי באמונה וידעת את ה', שהוא הדעת של כלליות ישראל עם קדוש מאמינים בני מאמינים שמאמינים בה' ובמשה עבדו ומקיימין את התורה, שעל זה נאמר: ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים וכו', ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה וכולי. כי כל הדברים יגיעים לא יוכל איש לדבר לא תשבע עין לראות, ולא תמלא אוזן משמוע וכולי, כי כל מי שנמשך אחר חקירות וחכמות של זה העולם הוא חסר לעולם, מאחר שאינו מקשר כל החכמות והחיות להשם יתברך שהוא עיקר השלימות, כי אין שלימות כי אם להשם יתברך, ומי שיודע ממנו יתברך דהיינו על ידי אמונה שלימה הוא כלול בו יתברך, ויש לו גם כן כל השלימות וכמבואר בדברי רבינו ז"ל במדרש אגדה.
אבל תיכף כשסותם אזניו ואינו שומע עצם הקול הישר קול התורה המלמדת דעת חכמה תמימות ושיטות דורך חיים טובים, הקוראת שובו בנים שובבים.., על כן הוא מלא חסרונות תמיד. וזהו בחינת כל החסרונות של כל העולם שכולם נמשכין מחסרון הדעת, ועיקר חסרון הדעת הוא חסרון אמונה, כי מי שיש לו אמונה שלימה בהשם יתברך בשלימות ויודע שהכל מהשם יתברך בהשגחתו לבד כי אלקים שופט זה ישפיל וזה ירים הוא חי חיים טובים תמיד, כי כל מה דעביד רחמנא לטב עביד בוודאי, ובוודאי כונתו יתברך לטובה.
וכמבואר מזה בדברי רבינו ז"ל בכמה מקומות שמי שיש לו אמונה שלימה בהשם יתברך הוא חי חיים טובים תמיד.., כהחסידים התמימים והכשרים השמחים שמחה אמתיית בהשם יתברך, ויש להם נחת רוח ושמחה גדולה בשבתות וימים טובים, וכיוצא בזה בכל עת שאנו זוכים לזכור הטוב אשר היטיב עמנו השם יתברך שהבדילנו מן הטועים, ושם חלקינו בחיים להאמין בה' ובמשה עבדו בתורה שבכתב ותורה שבעל פה, ובספרי הזוהר והאריז"ל והבעש"ט ז"ל וכולי, כי המחקרים ההולכים אחרי חכמתם ותאוותם ושכלם כנגד תורת משה ומצוותיו – כל ימיהם אין להם שום שמחה אמתיית שתהיה מגיע לחלק מאלף ממעט השמחה שיש לפחות שבישראל בכניסת שבת וכיוצא, רק להיפך כל ימיהם כעס ומכאובות ותמיד חסר להם רבוי תאוותיהם לאין קץ.
כי הם רוצים שיהיה הכל בשלימות אצלם שיהיה המלבוש תפור כרצונו דייקא בכל הדקדוקים והפרטים הרבים שהוא רוצה, ושיהיה לו כמה מלבושים שונים המוכרחים לו לפי דעתו, כי זה המלבוש צריך בבקר כשקם ממטתו, וזה צריך בעת יציאתו לשוק, וזה בצהרים (ומלבוש לתוך הקבר אינו חושב כלל וכולי), וכן בענין המנעלים ומשיחתן, והכלי עץ שם הדפוסים שעליהם מושחין אותן, וכיוצא בזה ריבוי צרכיהם המוכרחים להם, ולא לנו המטרידים את ימיהם, ומי שהוא עשיר חסר לו הצטרכות כאלו הרבה מאד, ובפרט בעניני הדירות שלהם וכלי הבית שלהם שהכל רוצים שיהיה על פי חכמה, עד שמחמת זה רבו צרכיהם מאד עד שמוכרחים להפליג עצמן למרחקים, והם כל ימיהם נעים ונדים יומם לא ינוחו ולילה לא ישקוטו, ומחמת שרוצים שיהיה להם בית נאה עם כל הכלים שלהם מחמת זה לנים על פי רוב בכפרים ובבתי נכרים, ומבלים רוב ימיהם בבית אחרים, וכשבאים לביתם טרודים בהבליהם עד שאין יודעין אם הם בביתם אם הם בחוץ בדרך, וסוף כל סוף נעשים בעלי חובות עד ששכיח אצלם הרבה שממיתים עצמם בידים בקני שריפה או בסכין שמאבדין עצמן לדעת מחמת ריבוי תאוותיהם שרדפו כל ימיהם ולא השיגום.
ובאמת גם אנשי בני ישראל הכשרים צריכים מלחמה גדולה עם יצרם לבלי לרדוף אחר מותרות ולהסתפק במועט בכל מה דאפשר, כי כל מה שרוצה להשלים חסרונו יותר מזה העולם חסר לו עוד הרבה יותר ויותר כנראה בחוש, כי גם ההכרחיות של האדם המוכרחים ביותר רבים גם כן מאד, וצריכים לבקש הרבה מאד מהשם יתברך שלא יטרידוהו ההכרחיות מעבודת השם יתברך, מכל שכן וכל שכן שאין צריכין לרדוף אחר מותרות, ומכל שכן וכל שכן כמה רע ומר עד הנפש דרכי אלו הפורשים מדרכי ישראל ההולכים בכל מנהגיהם בדרכי העכו"ם דייקא, שעוקרים אותם מן העולם הבא בוודאי, כי כל באיה לא ישובון ולא ישיגו אורחות חיים, וגם בעולם הזה הם מלאים דאגות ויגונות רבות מאד מאד עצמו מספר, וכל ימיהם כעס ומכאובות הרבה, ואין להם במה לנחם את עצמם מאחר שרחוקים מהשם יתברך, ומקדושת תורתו ומצוותיו ושמחת שבת ויום טוב.
כי אנשי ישראל הפשוטים אפילו אותן שרודפין אחר משא ומתן ולהוטים אחר העושר ולא שברו תאוות עולם הזה והבליו, אף על פי כן מאחר שיש להם אמונה על כל פנים, ומתנהגים בדרכי אבותינו אשר מעולם, ואינם הולכים בדרכי מלבושיהם ובמנהגיהם ואינם מחנכים בניהם בלימוד ספריהם ולשונותם וכולי, אלו האנשים אף על פי שגם הם יש להם הרבה דאגות מריבוי הצטרכות שלהם מחמת שאין להם מדת ההסתפקות כראוי, אף על פי כן יש להם חיות ושמחה קצת בשבתות וימים טובים וכיוצא בזה, ומקווים לה' שייטיב עמהם להבא וחושבים על אחריתם קצת, ומתנחמים במה שנותנים את בניהם לתלמוד תורה, ומשתדלים שילכו בניהם בדרך הישר בדרך התורה בדרך אבותינו מעולם, מכל שכן היראים והכשרים המסתפקים במועט כדי חיוני בצמצום, מכל שכן וכל שכן הצדיקים אמתיים אשר פנו ערפם לגמרי מתאוות עולם הזה והבליו, ומקשרים עצמם על ימי חייהם לחי החיים, הם זוכים לעיקר החיים באמת חיים אמתיים שאין בהם שום חסרון.
והכלל שכל העולם הזה מלא חסרונות וכל הכרוך אחריו יש לו חסרונות תמיד, וכל מי שכרוך אחריו יותר ויותר אף על פי שנדמה לו שיש לו עשירות ותאוות עולם הזה, אף על פי כן הוא חסר יותר ויותר, כמו שאמרו רז"ל: אין אדם מת וחצי תאוותו בידו, יש לו מנה מבקש מאתים וכו'.
וכבר אמר רבינו רבי נחמן מברסלב ז"ל בזה הלשון: את זה תקבלו ממני שלא תניחו עצמיכם להטעות בזה העולם, כי העולם הזה מטעה אותנו לגמרי,
כי אין גם אחד שיהיה סופו טוב מזה העולם וכו', וגם לאומות העולם צריכים להודיע זאת וכו'.
מלוקט מליקוטי הלכות לרבי נתן מברסלב אבן העזר פו"ר ה"א ג, כח – לד.
בברכת התורה ולומדיה
חסידי ברסלב, ישיבת "נצח מאיר"
לשאלות והארות או הערות על המאמר >> עבור לף >> שאל את רב !
תפילה קצרה מליקוטי תפילות
וּתְזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְמִדַּת הַהִסְתַּפְּקוּת, שֶׁאֶזְכֶּה לִהְיוֹת מִסְתַּפֵּק בַּמֻּעָט מֵהָעוֹלָם הַזֶּה וְלא אֶשְׁתַּמֵּשׁ בְּעִסְקֵי הָעוֹלָם הַזֶּה כִּי אִם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לְבַד בְּתַכְלִית הַצִּמְצוּם וְהַהִסְתַּפְּקוּת, בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה לְשִׁמְךָ וּלְזִכְרְךָ לְבַד וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁתְּזַכֵּנִי לְהַגְדָּלַת הַדַּעַת בֶּאֱמֶת, שֶׁאֶזְכֶּה לְהָבִין מִכָּל הַדְּבָרִים אֶת הָרְמָזִים דִּקְדֻשָּׁה שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם, אַף עַל פִּי כֵן, לא אֶהְיֶה נוֹטֶה כְּלָל לְהַרְבּוֹת חַס וְשָׁלוֹם בְּעִסְקֵי הָעוֹלָם הַזֶּה רַק לְהִסְתַּפֵּק בְּמוּעָט מְאד בְּצִמְצוּם גָּדוֹל בְּהֶכְרֵחִיּוּת לְבַד, וּבִקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה לְשִׁמְךָ לְבַד בֶּאֱמֶת וְעִקַּר עִסְקִי יִהְיֶה רַק בַּעֲבוֹדַת יְהוָה לַעֲסֹק כָּל יָמַי בַּתּוֹרָה וּתְפִלָּה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים וְתַעַזְרֵנִי שֶׁאֲפִלּוּ מִזֶּה הַהִסְתַּפְּקוּת וְהַהֶכְרֵחִיּוּת שֶׁתַּשְׁפִּיעַ לִי אֶזְכֶּה לְהַפְרִישׁ מִמֶּנּוּ לִצְדָקָה וְאֶזְכֶּה לְקַיֵּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: "טוֹב אִישׁ חוֹנֵן וּמַלְוֶה יְכַלְכֵּל דְּבָרָיו בְּמִשְׁפָּט" וְאֶזְכֶּה לְהַרְבּוֹת בִּצְדָקָה לַעֲנִיִּים הֲגוּנִים הַרְבֵּה וְעַל-יְדֵי הַצְּדָקָה שֶׁלִּי אֶזְכֶּה לְיַחֵד קֻדְּשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל:
