ספרי ברסלב על פרשת בא

כמה ליקוטים מספרי ברסלב על פרשת השבוע בא

לפעמים אנחנו מרגישים שאנחנו מתפללים ולא קורה כלום, לא שומעים אותנו, הכל אותו הדבר…

אבל אומר רבי נתן מברסלב :

בֶּאֱמֶת אָנוּ מַאֲמִינִים וּמְעַט יְכוֹלִים לִרְאוֹת וּלְהָבִין שֶׁאַף-עַל-פִּי-כֵן אֵיךְ שֶׁהוּא בְּוַדַּאי לא נֶאֱבָד שׁוּם דִּבּוּר וְשׁוּם צְעָקָה אֲפִלּוּ מִשְּׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת מַמָּשׁ, כַּנִּשְׁמַע מִפִּי אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ כַּמָּה פְּעָמִים

וְאָנוּ צְרִיכִין לְהַאֲמִין בָּזֶה בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בִּפְרָט כִּי כָּל אֶחָד יָכוֹל לְהָבִין בְּעַצְמוֹ שֶׁאִם לא הָיָה מִתְחַזֵּק בְּאֵלּוּ הַצְּעָקוֹת וְהַכִּסּוּפִים טוֹבִים וְכוּ' בְּוַדַּאי הָיָה גָּרוּעַ יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּלִי שִׁעוּר, כִּי אֵין קֵץ לְהִתְגָּרוּת הַבַּעַל דָּבָר שֶׁרוֹצֶה לְהַאֲבִיד וְלַעֲקר אֶת הָאָדָם לְגַמְרֵי חַס וְשָׁלוֹם, כַּאֲשֶׁר כְּבָר שָׁקְעוּ כַּמָּה נְפָשׁוֹת עַל-יְדֵי-זֶה וְהָעִקָּר עַל- יְדֵי שֶׁלּא הִתְחַזְּקוּ בְּכָל הַנַּ"ל (לצעוק עוד ועוד אל השם ולבקש ישועה והצלה…)

וּבָרוּךְ אֱלהֵינוּ שֶׁחָמַל עָלֵינוּ בַּדּוֹר הַיָּתוֹם הַזֶּה וּבַדּוֹר הֶחָדָשׁ הַזֶּה, עַל אֵלּוּ הַדּוֹרוֹת נֶאֱמַר בְּיוֹתֵר "וַתֵּרֵד פְּלָאִים וְאֵין עוֹזֵר לָהּ", שֶׁנֶּאֱמַר עַל דּוֹרוֹת הַלָּלוּ מֵהַגָּלוּת הַמַּר הַזֶּה,

כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים וּמְבִינִים מֵרָחוֹק מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה בָּעוֹלָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה הָרָע הַנַּעֲשֶׂה תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ, לוּלֵא הַשֵּׁם שֶׁהָיָה לָנוּ וְשָׁלַח לָנוּ אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ אוֹר חָדָשׁ נוֹרָא וְנִשְׂגָּב כָּזֶה, שֶׁעָשָׂה וְעוֹשֶׂה עִמָּנוּ מַה שֶּׁעוֹשֶׂה וּמַחֲזִיקֵנוּ בְּרַחֲמָיו בְּשִׁבְעָה מְשִׁיבֵי טַעַם כָּאֵלֶּה

עַל כֵּן עָלֵינוּ לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תָּמִיד וְלֵילֵךְ בְּאָרְחוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים לְהַתְחִיל בְּכָל עֵת מֵחָדָשׁ לְקַיֵּם כְּכָל הַנַּ"ל, וְגָדוֹל הַשֵּׁם וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר וְהַכּל יִתְהַפֵּךְ לְטוֹבָה עַיֵּן שָׁם. וכמו שברוך השם ראינו ושמענו בעלי תשובה שראו מציאות שהצעקה בסוף מועילה ועושה את פעולת על הצד הטוב ביותר, והצטערו שלא צעקו עוד ועוד… ואדם צריך לדעת ולהבין שהוא מלא בקליפות ובלבולים מהעבר ולא ניתן לרפאות נפשו ברגע אלא ע"י ריבוי הצעקות והתפילות – עוד קשר עוד בלבול עוד תאוה ושטויות יוצאים מהמוח ומהלב – לאט לאט מרפאה הכאב ונכנס אמונה ותורת השם בלב ! כי אי אפשר לקחת את הבחירה לאדם – על כן אין להתייאש מהצעקה ולהמשיך להיות בשמחה !!!) :

השתפכות הנפש אות צד

עִקַּר גָּלוּת מִצְרַיִם הִתְחִיל עַל-יְדֵי מְכִירַת יוֹסֵף, שֶׁהָיָה בְּכוֹר לְאִמּוֹ, בְּחִינַת מַלְכוּת, כַּמְבאָר בִּפְנִים, וְעַל-יְדֵי- זֶה הִכְנִיסוּ כִּבְיָכוֹל בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה לְגָלוּת מִצְרָיִם. וְעַל-כֵּן עִקַּר יְצִיאַת מִצְרַיִם הָיָה עַל-יְדֵי מַכַּת בְּכוֹרוֹת, שֶׁנִּכְנַע בְּחִינַת בְּכוֹר דְּסִטְרָא-אָחֳרָא, וְהוֹצִיאוּ מֵהֶם הַבְּחִינַת בְּכוֹר דִּקְדֻשָּׁה; וְעַל- כֵּן לָקְחוּ אָז עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ. וּמֵחֲמַת שֶׁבְּכוֹר דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת מַלְכוּת, הוּא בְּחִינַת עֲשִׁירוּת, עַל-כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: משֶׁה עָסַק בְּעַצְמוֹת יוֹסֵף, וְכָל יִשְרָאֵל עָסְקוּ אָז בְּבִזַּת מִצְרַיִם, כִּי בֶּאֱמֶת כּלָּא חַד, כִּי עַל- יְדֵי שֶׁהֶעֱלוּ בְּכוֹר דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת עַצְמוֹת יוֹסֵף, מִבֵּין הַמַּלְכוּת דְּסִטְרָא-אָחֳרָא, עַל- יְדֵי- זֶה הֶחֱזִירוּ כָּל הָעֲשִׁירוּת גַּם-כֵּן אֶל הַקְּדֻשָּׁה, וְעַל-כֵּן הִזְהִירָם עַל זֶה לִקַּח דַּיְקָא בִּזַּת מִצְרָיִם (הל' פדיון בכור, הלכה ב, אות ה).

לְמַעַן תֵּדַע כִּי אֲנִי ה' בְּקֶרֶב הָאָרֶץ

עִקַּר גְּאֻלַּת מִצְרַיִם שֶׁעָשָׂה ה' יִתְבָּרַךְ עִמָּנוּ אָז נִסִּים וּמוֹפְתִים גְּדוֹלִים וְנוֹרָאִים מְאד מְאד אֲשֶׁר לא נִשְׁמְעוּ וְלא נִרְאוּ בְּכָל הָאָרֶץ וּבְכָל הַגּוֹיִים. אֲשֶׁר עַל יְדֵי כָּל זֶה נִתְגַּלָּה שֶׁיֵּשׁ אֱלקִים שַׁלִּיט בְּעוֹלָמוֹ לַעֲשׂוֹת בּוֹ כִּרְצוֹנוֹ, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ בָּרָא אֶת הָעוֹלָם יֵשׁ מֵאַיִן בִּרְצוֹנוֹ וְהוּא מַנְהִיג אֶת הָעוֹלָם. וּבְיָדוֹ לַעֲשׂוֹת בָּעוֹלָם כִּרְצוֹנוֹ לְשַׁנּוֹת הַטֶּבַע בְּכָל עֵת לַעֲשׂוֹת מִמַּיִם דָּם וּמִדָּם מַיִם וּמֵאוֹר חֹשֶׁךְ וּמֵחֹשֶׁךְ אוֹר וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה בִּשְׁאָר הַמּוֹפְתִים אֲשֶׁר עַל יְדֵי כֻּלָּם נִתְגַּלָּה אֱמוּנַת אֲמִתַּת אֱלקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ חִדֵּשׁ הַכּל בִּרְצוֹנוֹ וְעַל כֵּן בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת בְּכָל הָעוֹלָם כִּרְצוֹנוֹ. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּכָל הַמּוֹפְתִים.

לְמַעַן תֵּדַע כִּי אֲנִי ה' בְּקֶרֶב הָאָרֶץ, לְמַעַן תֵּדַע כִּי אֵין כַּה' אֱלקֵינוּ. וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה שְׁאָר לְשׁוֹנוֹת כָּאֵלֶּה הַכְּתוּבִים בְּכָל הַמּוֹפְתִים. כִּי כָּל הַמּוֹפְתִים הָיוּ לְגַלּוֹת אֱלקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲמִין בַּה' יִתְבָּרַךְ כִּי אִם כְּשֶׁמַּאֲמִינִים בְּחִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּמּוּבָן לְכָל מַשְׂכִּיל בֶּאֱמֶת. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר בְּחִינַת יְצִיאַת מִצְרַיִם הוּא לְגַלּוֹת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁהִיא עִקַּר הָאֱמוּנָה שֶׁנִּתְגַּלָּה עַל יְדֵי כָּל הַמּוֹפְתִים הַנּוֹרָאִים שֶׁעָשָׂה ה' יִתְבָּרַךְ לְעֵינֵינוּ בְּמִצְרַיִם.

ליקוטי הלכות אורח חיים הלכות ברכת הריח וברכת הודאה הלכה ד אות ח

מחִין גְּדוֹלִים וְנוֹרָאִים

וְכָל זְמַן שֶׁאֵין נִתְגַּלֶּה אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם אִי אֶפְשָׁר לָצֵאת מִקְּלִפַּת מִצְרַיִם שֶׁעִקַּר זֻהֲמָתָם הָיָה עַל יְדֵי הַכְּפִירוֹת הַנִּמְשָׁכִין מֵהַכּוֹפְרִים בְּחִדּוּשׁ הָעוֹלָם יִמַּח שְׁמָם וְזִכְרָם. וְעַל כֵּן בֶּאֱמֶת הָיְתָה יְצִיאַת מִצְרַיִם עַל יְדֵי נֵס נִפְלָא וְנוֹרָא מְאד מְאד כַּמְבאָר בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל, שֶׁה' יִתְבָּרַךְ הִמְשִׁיךְ עֲלֵיהֶם מחִין גְּדוֹלִים וְנוֹרָאִים מְאד שֶׁלּא בְּהַדְרָגָה וְשֶׁלּא כַּסֵּדֶר, עַיֵּן שָׁם, הַיְנוּ שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁלּא זָכוּ עֲדַיִן לְרוּחַ נְבוּאָה בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא קַבָּלַת הַתּוֹרָה. אַף עַל פִּי כֵן הִמְשִׁיךְ עֲלֵיהֶם ה' יִתְבָּרַךְ מחִין גְּדוֹלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת רוּחַ הַקּדֶשׁ, בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. עַד שֶׁנִּתְגַּלָּה גַּם בִּשְׁעַת יְצִיאַת מִצְרַיִם קדֶם קַבָּלַת הַתּוֹרָה אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם וְעַל יְדֵי זֶה יָצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, כִּי עִקַּר יְצִיאַת מִצְרַיִם הוּא עַל יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל. וּבִשְׁבִיל זֶה הֻצְרְכוּ לָצֵאת בְּחִפָּזוֹן גָּדוֹל כְּדֵי שֶׁלּא יִתְאַחֲזוּ בָּהֶם הַקְּלִפּוֹת שֶׁהֵם הַכְּפִירוֹת מֵחֲמַת שֶׁעֲדַיִן לא זָכוּ לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה שֶׁעַל יְדֵי זֶה עֲדַיִן לא נִתְבָּרֵר הַמְדַמֶּה בִּשְׁלֵמוּת רַק יְצִיאָתָם מֵהַכְּפִירוֹת וּקְלִפַּת מִצְרַיִם הָיְתָה בְּדֶרֶךְ נֵס שֶׁבָּאוּ עֲלֵיהֶם הֶאָרַת הַמּחִין שֶׁלּא בְּהַדְרָגָה וְשֶׁלּא כַּסֵּדֶר כַּמְבאָר בַּכְּתָבִים .

ליקוטי הלכות אורח חיים הלכות ברכת הריח וברכת הודאה הלכה ד אות ח

"אֵלֶיךָ ה אֶקְרָא וְאֶל ה אֶתְחַנָּן,

מַה בֶּצַע בְּדָמִי בְּרִדְתִּי אֶל שַׁחַת הֲיוֹדְךָ עָפָר הֲיַגִּיד אֲמִתֶּךָ, שְׁמַע ה וְחָנֵּנִי ה הֱיֵה עוֹזֵר לִי" וְרַחֵם עָלַי וְעַל זַרְעִי וְעַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְהַצִּילֵנוּ מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנָּם רַחֵם עָלֵינוּ מֵעַתָּה עַל כָּל פָּנִים, וְהַצִּילֵנוּ מִתַּאֲוַה הידועה, שָׁמְרֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ וְנִפְלְאוֹתֶיךָ הַנּוֹרָאוֹת, וֶהְיֵה בְּעֶזְרֵנוּ שֶׁלּא נַרְבֶּה תַאֲוָתֵנוּ אֲפִלּוּ בְּהֶתֵּר, רַק נִזְכֶּה לִזְכּר אָז בָּענֶשׁ הַקָּשֶׁה וְהַמַּר שֶׁל הַגֵּיהִנָּם וְלא נְמַלֵּא תַאֲוָתֵנוּ חַס וְשָׁלוֹם, רַק נִזְכֶּה לְמַעֵט תַּאֲוָתֵנוּ בְּתַכְלִית הַמִּעוּט, עַד אֲשֶׁר נִזְכֶּה לְשַׁבְּרָהּ לְגַמְרֵי וְלא נִהְיֶה רְגִילִים בָּזֶה כְּלָל חַס וְשָׁלוֹם, כִּי אִם בִּשְׁבִיל קִיּוּם הַמִּין, בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה, בְּאֵימָה וְיִרְאָה בִּרְתֵת וְזִיעַ, בַּעֲנָוָה בְּבשֶׁת פָּנִים, בְּלִי שׁוּם חֲצִיפוּת וְעַזּוּת דְסִטְרָא אַחֲרָא כְּלָל מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁנִּהְיֶה נִשְׁמָרִים בְּתַכְלִית הַשְּׁמִירָה מִתַּאֲוָה זאת בְּאֵיזֶה צַד אִסּוּר חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁנִּזְכֶּה לְהִזָּהֵר וּלְהִשָּׁמֵר מִכָּל מִינֵי צַד הִרְהוּרִים וּמַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת וּמִכָּל מִינֵי הִסְתַּכְּלוּת רָעִים, וּמִכָּל מִינֵי פְּגַם הַבְּרִית בְּמַחֲשָׁבָה דִבּוּר וּמַעֲשֶׂה, בְּכָל הַחוּשִׁים וּבְכָל הַכּחוֹת, בְּכֻלָּם נִהְיֶה נִזְהָרִים וְנִשְׁמָרִים בְּתַכְלִית הַשְּׁמִירָה מִכָּל מִינֵי פְּגַם הַבְּרִית, בְּאִסּוּר וּבְהֶתֵּר בְּשׁוֹגֵג וּבְמֵזִיד בְּאנֶס וּבְרָצוֹן, בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לְהִנָּצֵל מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנָּם .

ליקוטי תפילות תפילה מו תצה (מיוסד ע"פ תורה צ')