סיפור על אמירת קדיש

סיפור על אמירת קדיש (הסיפור הובא מתוך "תורת אמת" מאגר תורני, מאת הרב בנימין ברוק) – הדרך ארוכה אך התקווה היתה גדולה ואמרו כל הגויים על מה עשה ה' ככה לארץ הזאת וכו' על אשר עזבו את ברית ה' אלקי אבותם אשר כרת עמם. (פכ"ט פכ"ג)

סיפור על אמירת קדיש

הגויים יודעים שכל הכח והעוצמה והגדולה של היהודים זה התורה והמצוות, ולכן כשהם רואים את בני ישראל סובלים הם יודעים שזה בגלל שאנחנו קצת סטינו מהדרך הישרה, וקל וחומר שהיהודי בעצמו צריך להבין את זה ולא לחשוב שיש צרות בגלל סיבות גשמיות אלא כל העניין הוא בינו לבין אביו שבשמים ואם האדם לא מבין בדרך טובה הקדוש ברוך הוא מראה לו בדרכים אחרות כפי שנראה מהמעשה הבא שהתרחש בזמננו:

ניתן למסור שמות לאמירת קדיש (ללא תשלום או קבוע בתרומה סימלית) בטופס שבסוף המאמר !

בעל ואשה חרדים שגרו בעיר נתניה בשכונת סלע היו חשוכי בנים ולא זכו לפרי בטן למרות כל הטיפולים שניסו ודרשו ברופאיםואין צורך לומר שגם הלכו לרבנים לבקש ברכה אך משום מה נסתרות דרכי ה' וכך עברו להם עשרים שנות נישואין, ולא התייאשו,

וביום מן הימים נודע להם על הצדיק רבי אלימלך מליז'נסק והחליטו לנסוע להתפלל על קברו, כידוע מעלת קברות הצדיקים ואולי הצדיק יעתיר למענם אצל אב הרחמים ויזכו לפרי בטן, אבל הדרך היה ארוכה אך התקוה היתה גדולה וכשהגיעו אל הצדיק הם פרצו בבכי והתפללו לה' יתברך שבזכות הצדיק יוושעו, והבשורה הטובה אכן באה,

והאישה זכתה להריון, והכל עבר בשלום ונולדו להם תאומים, לאחד קראו בשם נועם ולשני קראו בשם אלימלך על שם ספרו הנודע של רבי אלימלך מליזנסק, נועם אלימלך.

וגדלו הנערים וההורים עשו את מיטב המאמצים שיתחנכו בדרך התורה ושלחו אותם לתלמודי תורה מצויינים,

ואכן אלימלך השכיל למלוך על היצר הרע שלו, והלך בדרך התורה לשמחת הוריו היקרים ששאבו ממנו רוב נחת, ולעומתו אחיו נועם אהב יותר את הבלי העולם הזה, ולאט לאט סטה מהדרך הישרה והתחבר לנערים מפוקפקים שמשכו אותו למועדונים ולמקומות רעים למיניהם עד שהכיפה היפה הוסרה מעל הראש וגם הציצית, ובמקום בגדי הפאר שלו חליפה וכובע, הוא לבש ג'ינס קרוע וחולצה בלויה, ועשה קוצים ודרדרים בראשו.

לא תזכה ממני ל- קדיש

ואת כל זה רואים ההורים וזועקים במר ליבם האם אל הנער הזה התפללנו? וניסו לדבר עם נועם בנועם אך ללא הועיל הוא פרק עול וגם נעשה לחוצפן ועז פנים, וגם כשאביו היה כבר מבוגר וניסה לדבר אל הרגש של נועם ואמר לו, דבר אחד אני מבקש ממך שאחרי שאפטר מן העולם אזי לפחות תגיד עלי קדיש,

אך נועם לא רק שלא אמר לאביו חלילה אבא תאריך ימים, אלא אמר לו גם אם תמות לא תזכה ממני לקדיש, וזה שבר את האבא לגמרי, ואחר זמן הוא נפטר מהעולם הזה וגם האמא של הילדים נפטרה אחר זמן קצר, ונועם קיים את דבריו ולא אמר קדיש.

ואלימלך הצטער מאוד גם על הוריו שנפטרו וגם על אחיו שאפילו קדיש לא אומר על הוריו אך העדיף לשתוק, כי כמו שיש מצוה לומר דבר הנשמע כך יש מצוה שלא לומר דבר שלא נשמע, ואחר זמן זכה אלימלך ומצא את בת זוגו והקים בית נאמן בישראל, אבל אחיו נשאר בבית הוריו וחיפש מה לעשות עם עצמו והחל להתעסק בטיפול בבעלי חיים,

והנה ביום מן הימים יורד נועם מביתו והנה מול עיניו עוברת מכונית במהירות ודורסת חתולה ומעיפה אותה לצידי הכביש ונועם מיד ניגש לחתולה וראה שהיא עדיין מפרפרת ומיד עצר מונית ונסע לבית חולים וטרינרי כשהחתולה בחיקו, ונכנס בבהלה אל הרופא ואמר לו שיש כאן חתולה בן חיים למוות ושיטפל בה והוא מוכן לשלם את כל מה שצריך, ואחר טיפול וזריקות שעשו לחתולה, היא שבה לאיתנה.

ונועם הרגיש מאושר מאין כמותו שהרי הוא זה שגרם להציל את החתולה ממוות והחתולה הובאה לביתו והוא דאג לכל מחסורה וקנה לה מעדנים הכי טובים וחלב וגבינות בשפע כאילו זו היתה הבת שלו וכל בוקר היה יוצא עם החתולה לטיול ליד הבית, והנה ביום מסויים כשהוא יצא עם החתולה לטיול ליד ביתו, החתולה ירדה לכביש הסואן, ועוד לפני שנועם הרגיש הגיעה מכונית במהירות ודרסה את החתולה אלא שהפעם היא לא פירפרה אלא פשוט מתה במקום.

יתגדל ויתקדש שמיה רבא

ונועם לא ידע את נפשו והרים את החתולה והצמידה לליבו כשדמעות נוזלות מעיניו, וכך הלך לביתו כשהוא מסוחרר כולו, והתיישב על הספה וחשב, איך לעשות טוב לחתולה אחרי שמתה, והחליט לעשות קבר ליד ביתו וחפר את החתולה אלא שהוא נזכר שעל אדם שנפטר אומרים קדיש ומה ההבדל בן חתולה לאדם, ואולי אני אגיד על החתולה קדיש, והלך לבית הכנסת באיזור מגוריו לתפילת ערבית וחיכה לקדיש שבסוף שאומרים היתומים ונעמד על רגליו ואמר, יתגדל ויתקדש שמיה רבא וכו' ובסוף התפילה ניגשו אליו המתפללים ושאלו מה קרה נועם על מה הקדיש, אך נועם אמר להם זה עניין אישי ואין צורך שתדעו, וחזר לביתו.

ובשעה עשר בלילה הטלפון מצלצל בביתו של נועם ועל הקו נשמע קולו של אחיו אלימלך, מה נשמע נועם איך אתה מרגיש, מה קרה שנזכרת להתקשר אחרי הרבה זמן שלא דיברנו שאל נועם מה יום מיומיים, שמעתי שהיום אמרת קדיש יתום בבית הכנסת אז רציתי לשאול מה קרה, זה עניין אישי וסודי,

אבל כיון שאתה אחי התאום אני אספר לך אבל תשמור את זה בסוד, זה לא נעים לי ואז הוא סיפר לו את כל העניין עם החתולה איך שהוא הציל אותה ממוות, וגידל אותה ולבסוף מתה, והוא קבר אותה, והוא הרגיש צורך לומר עליה קדיש, ולכן הייתי היום בבית הכנסת אחרי המון שנים ואמרתי קדיש על החתולה, האם יש איזה פגם במה שעשיתי שאל נועם את אחיו אלימלך.

אמר לו אלימלך אתה יודע שהיום זה האזכרה של האבא שלך בדיוק בתאריך הזה הוא נפטר, ועל אביך שגידל אותך לא שבוע ולא חודש ולא שנה לא אמרת קדיש, ועל חתולה מסכנה אתה אומר קדיש ותעשה קל וחומר ומה החתולה שהיית קשור אליה כל כך למרות שהיא לא הבת שלך ורק הצלת אותה וגידלת אותה לכמה שבועות הרגשת קשר חזק כל כך,

אזי אביך שרק אחרי עשרים שנה זכה להביא אותך ואותי לעולם כמה היה קשור אלינו וכמה הוא היה צמא לקדיש שלך והעדפת לומר זאת על החתולה, נועם הרגיש חסר אונים והוא ידע שאחיו התאום צודק ונפל עם הטלפון על הריצפה, ולמחרת נירשם לסמינר וכיום הוא חוזר בתשובה נשוי עם שני ילדים גר בבית שמש.

(הסיפור הובא מתוך "תורת אמת" מאגר תורני, מאת הרב בנימין ברוק).