סיפור לשבת

נֵכדי רַבִּי פִּנְחָס מִקָּארִיץ זַצַ"ל

רַבִּי פִּנְחָס וְרַבִּי אֶפְרַיִם אַבָּא, בְּנֵי רַבִּי משֶׁה בְּנוֹ שֶׁל הָרַב הַקָּדוֹשׁ רַבִּי פִּנְחָס מִקָּארִיץ זַצַ"ל, קִבְּלוּ מַלְקוֹת "שְׁמִיץ" בִּגְלַל עֲלִילָה שֶׁהֶעֱלִילָה עֲלֵיהֶם הַמֶּמְשָׁלָה, מֵחֲמַת שֶׁמָּצְאוּ גּוֹי שֶׁעָבַד בְּבֵית הַדְּפוּס שֶׁלָּהֶם, הָרוּג, וְהֶעֱלִילוּ עֲלֵיהֶם שֶׁהֵם הֲרָגוּהוּ,

וּבְעֵת הַמַּחְלוֹקֶת שֶׁהָיָה עִם אַנַ"שׁ, הֵם הָיוּ מְצַדְּדִים מְאד לְטוֹבַת אַנַ"שׁ, וְאָמַר מוהרנ"ת שֶׁהֵם קִבְּלוּ אֶת הַ"שְּׁמִיץ" בִּגְלַל שֶׁלּא עָמְדוּ בִּתְקִיפוּת יוֹתֵר לִימִין אַנַ"שׁ..,

(והרמז גלוי למי שרוצה להבין, בימינו אנו עם כל המתרחש עם רדיפת ה… והחרדים הדתיים הדת החילונים הגויים…!! ומי שזוכה להחזיק ידיו עם הצדיק האמת שבדור אשריו בעולם הזה וכל שכן לעולם הבא, ודי למבין !!)

כִּי הָיְתָה לָהֶם הַשְׁפָּעָה גְדוֹלָה, וְהַמִּתְנַגְּדִים הִקְנִיטוּ אוֹתָם וְהָיוּ אוֹמְרִים לָהֶם שֶׁהֵם קִבְּלוּ אֶת הַמַּלְקוֹת מֵהַשָּׁמַיִם בִּגְלַל שֶׁעָמְדוּ לְצַד אַנַ"שׁ, וְאָמְרוּ הֵם לַמִּתְנַגְּדִים "אוֹתָנוּ הִכּוּ כַּאן, אֶתְכֶם יַכּוּ שָׁם בָּעוֹלָם הַבָּא".

הַצַּדִּיק רַבִּי פִּנְחָס נֶכְדּוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק רַבִּי פִּנְחָס מִקָּארִיץ זַצַ"ל הָיָה פַּעַם בְּאֵיזֶה בְּרִית מִילָה וְכִבְּדוּ אוֹתוֹ בְּסַנְדְּקָאוּת,

וְאָז עָמַד שָׁם אֶחָד וְדִבֵּר נֶגֶד רַבֵּנוּ וַאֲנָשָׁיו.

תֵּכֶף נֶעֱמַד וְהִכְרִיז עָלָיו בִּפְנֵי כָּל הַקָּהָל שֶׁהוּא בְּנִדּוּי וְחֵרֶם, וְאִלְּצוֹ לָלֶכֶת וּלְקַבֵּל נְזִיפָה כְּדִין הַמְבַזֶּה תַּלְמִיד חָכָם !

(שיח שרפי קדש ה-קעו)

"בְּנוֹתָיו שֶׁל פִּצְיָא"

פַּעַם, כְּשֶׁטָּבַל מוֹהַרְנַ"תְּ בַּמִּקְוֶה בִּבְרֶסְלֶב, עָמַד שָׁם אֶחָד מֵהַמִּתְנַגְּדִים וְרָצָה לִשְׁפּךְ עַל מוֹהַרְנַ"תְּ דְּלִי מַיִם רוֹתְחִים,

אוּלָם רַבִּי נַחְמָן טוּלְטְשִׁינֶר, שֶׁלִּוָּה אֶת מוֹהַרְנַ"תְּ, אָחַז בּוֹ וְכָפַף אֶת יָדוֹ עַד שֶׁנִּשְׁפְּכוּ הַמַּיִם שֶׁבַּדְּלִי וְסִכֵּל אֶת מְזִמָּתוֹ,

וּכְשֶׁהִבְחִין מוֹהַרְנַ"תְּ אַחַר-כָּךְ בַּנַּעֲשָה, אָמַר: "הוּא כְּבָר יִהְיוּ לוֹ בַּחוּרוֹת זְקֵנוֹת" _ עֶר וֶועט שׁוֹין הָאבְּן אַלְטֶע מוֹיְדְן",

וְכֵן הָיָה, שֶׁכָּל בְּנוֹתָיו לא הִתְחַתְּנוּ.

ר' לֵוִי יִצְחָק שְׁלִיטָ"א עוֹד הִכִּיר אַחַת מִבְּנוֹתָיו, שֶׁהָיְתָה כְּבַת שְׁמוֹנִים שָׁנָה וָמַעְלָה, וְהָיוּ מְכַנִּים אוֹתָהּ וְאֶת אַחְיוֹתֶיהָ "בְּנוֹתָיו שֶׁל פִּצְיָא", כִּי שֵׁם אֲבִיהֶן הָיָה פִּנְחָס.

(שיח שרפי קדש אות א, תשנד)