סודות החמץ !
חמץ רומז ליצר הרע !
הֶחָמֵץ רוֹמֵז לַיֵּצֶר הָרָע, וּכְשֵׁם שֶׁבְּאִסּוּר חָמֵץ אָנוּ יוֹדְעִים שֶׁהוּא אָסוּר בְּכָל שֶׁהוּא, שֶׁחָמֵץ אֵינוֹ בָּטֵל אֲפִלּוּ בְּאֶלֶף, עַד כְּדֵי כָּךְ הִיא חֻמְרָתוֹ, כַּיּוֹצֵא בָּזֶה הוּא הַיֵּצֶר הָרָע – גַּם הוּא אָסוּר בְּכָל שֶׁהוּא וְאָסוּר לָתֵת לוֹ אֲפִלּוּ מִדְרַס רֶגֶל וְאֵין לְהִכָּנַע לוֹ אֲפִלּוּ בְּקוֹצוֹ שֶׁל יוּ"ד.
הַגְּמָרָא (סֻכָּה נב.) אוֹמֶרֶת: אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: יֵצֶר הָרָע בַּתְּחִלָּה דּוֹמֶה לְחוּט שֶׁל בּוּכְיָא (עַכָּבִישׁ) וּלְבַסּוֹף דּוֹמֶה כַּעֲבוֹתוֹת הָעֲגָלָה, שֶׁנֶּאֱמַר "הוֹי מוֹשְׁכֵי הָעֹל בְּחַבְלֵי הַשָּׁוְא וְכַעֲבוֹת הָעֲגָלָה חֲטָאָה" (יְשַׁעְיָהו ה). רַשִׁ"י מְפָרֵשׁ: וּלְבַסּוֹף מִשֶּׁאָדָם נִמְשָׁךְ אַחֲרָיו מִתְגַּבֵּר וְהוֹלֵךְ לוֹ.
כֹּחוֹ שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע הוּא, שֶׁאָדָם נִמְשָׁךְ אַחֲרָיו. יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לִמְשֹׁךְ אֶת לִבּוֹ שֶׁל הָאָדָם אַף עַל פִּי שֶׁהָאָדָם יוֹדֵעַ וּמַרְגִּישׁ שֶׁהוּא אֵינוֹ הוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ הַטּוֹבָה אֶלָּא אַחַר יִצְרוֹ הָרָע. אֲבָל הַכֹּחַ הֶעָצוּם כַּמַּגְנֶט שֶׁיֵּשׁ לַיֵּצֶר הָרָע גּוֹבֵר עַל עֲמִידָתוֹ הָאֵיתָנָה שֶׁל הָאָדָם הַמְנַסֶּה לֹא לִפֹּל בָּרֶשֶׁת.
זוֹ הַסִּבָּה שֶׁהֶחָמֵץ אָסוּר אֲפִלּוּ בְּכָל שֶׁהוּא בְּפֶסַח שֶׁמָּא נִגָּרֵר אַחֲרָיו…
מָשָׁל נִפְלָא אָמַר הַמַּגִּיד מִבָּאר זַצַ"ל על החמץ ויצר הרע:
מַעֲשֶׂה בְּאָדָם כִּילַי וַעֲרִירִי, קַמְּצָן קְפוּץ יָד שֶׁלֹּא מְלָאוֹ לִבּוֹ לְהוֹצִיא כֶּסֶף עַל שְׂכִירַת דִּירָה, וְהָיָה יָשֵׁן בַּחֲנוּתוֹ בֵּין הַסְּחוֹרוֹת.
יוֹם אֶחָד חָלְפָה בְּמֹחוֹ מַחֲשָׁבָה: הֵן לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ, מָתַי אֶעֱשֶׂה גַּם אָנֹכִי לְבֵיתִי וּמָתַי אָקִים מִשְׁפָּחָה?
פָּנָה לְשַׁדְּכָן וּבִקְשׁוֹ שֶׁיְּחַפֵּשׂ לוֹ אִשָּׁה הָרְאוּיָה לוֹ.
אָמַר לוֹ הַשַּׁדְּכָן: "וְכִי עָלָה בְּדַעְתְּךָ שֶׁתְּהֵא אִשָּׁה שֶׁתַּסְכִּים לְהִתְגּוֹרֵר בֵּין הַשַּׂקִּים בְּתוֹךְ חֲנוּתְךָ? וּכְלוּם אֵינְךָ יוֹדֵעַ מַה שֶּׁאָמְרוּ חֲכָמִים, שֶׁלְּעוֹלָם יִבְנֶה אָדָם בַּיִת וְאַחַר כָּךְ יִשָּׂא אִשָּׁה?! לֹא אוּכַל לְטַפֵּל בְּעִנְיָנְךָ עַד שֶׁיִּהְיֶה לְךָ בַּיִת לְשַׁכֵּן בּוֹ אֶת רַעְיָתְךָ!"
אָמַר לוֹ הַקַּמְּצָן: "אָכֵן תּוֹךְ שָׁבוּעַ יָמִים אָבִיא לְךָ בַּיִת מְפֹאָר!"
עָנָה הַשַּׁדְּכָן: "לֹא יִמְלָאֲךָ לִבְּךָ אַף לִשְׂכֹּר צְרִיף קָטָן…"
הֱשִׁיבוֹ הַקַּמְּצָן: "רָאֹה תִּרְאֶה אֵיזוֹ דִּירָה אַשִּׂיג…"
סִיֵּר בָּעִיר וְהִגִּיעַ לִשְׁכוּנָה יְקָרָה, נָעַץ עֵינָיו בַּמְּעוֹנוֹת הַמְהֻדָּרִים רַחֲבֵי הַיָּדַיִם, וְתָמַהּ: כֶּסֶף כֹּה רַב בִּזְבְּזוּ כָּאן לַשָּׁוְא!
פָּנָה לְאַחַד הַבָּתִּים וּבִקֵּשׁ לִשְׂכֹּר בּוֹ פִּנָּה קְטַנָּה, לִקְבֹּעַ בָּהּ מַסְמֵר.
בַּבַּיִת הָרִאשׁוֹן טָרְקוּ אֶת הַדֶּלֶת בְּפָנָיו, בַּשֵּׁנִי אָמְרוּ שֶׁבַּעַל הַבַּיִת אֵינֶנּוּ. בַּשְּׁלִישִׁי נִתְקַל בְּאָדָם חַמְדָן.
"לְשֵׁם מָה הִנְּךָ צָרִיךְ לִתְלוֹת מַסְמֵר?" – שְׁאָלוֹ הָאִישׁ.
"כְּדֵי לִתְלוֹת בּוֹ צְרוֹרוֹת וַחֲפָצִים. מַסְמֵר אֶחָד וְיָחִיד אֶתְלֶה. נִכְתֹּב עַל כָּךְ חוֹזֶה מְפֹרָט." – עָנָהוּ הַקַּמְּצָן.
"מֵאָה זְהוּבִים!" – דָּרַשׁ בַּעַל הַבַּיִת.
"בִּשְׁבִיל מַסְמֵר אֶחָד לֹא אֶתֵּן יוֹתֵר מִזָּהוּב!"
סוֹף דָּבָר הִתְפַּשְּׁרוּ הַשְּׁנַיִם עַל עֲשָׂרָה זְהוּבִים וְעָרְכוּ חוֹזֶה מְפֹרָט.
תָּקַע הַכִּילַי מַסְמֵר וְתָלָה עָלָיו אֶת כּוֹבָעוֹ. כַּעֲבֹר שָׁעָה שָׁב, חָבַשׁ אֶת כּוֹבָעוֹ וְתָלָה אֶת מְעִילוֹ. בָּעֶרֶב הִגִּיעַ, נָטַל אֶת מְעִילוֹ וְתָלָה אֶת צְרוֹרוֹ. בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה הִקִּישׁ עַל הַדֶּלֶת וְהֶחֱרִיד אֶת בְּנֵי הַבַּיִת מִשְּׁנָתָם – יֵשׁ לוֹ לִטֹּל דְּבַר-מָה מֵהַצְּרוֹר.
בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר הֶעִירָם בִּדְפִיקוֹתָיו וְהִנִּיחַ דְּבַר-מָה בַּצְּרוֹר.
לִפְנֵי הַצָּהֳרַיִם שָׁב, הַפַּעַם אָחַז בְּיָדוֹ שַׂק כָּבֵד. נָטַל אֶת הַצְּרוֹר וְתָלָה אֶת הַשַּׂק עַל הַמַּסְמֵר.
הֵרִיחוּ בְּנֵי הַבַּיִת רֵיחַ צַחֲנָה עוֹלֶה מִן הַשַּׂק. בָּדְקוּ וְהִנֵּה פֶּגֶר שֶׁל חָתוּל שָׁם… רָדְפוּ אַחֲרָיו וּבִקְשׁוּ שֶׁיִּטֹּל אֶת גּוּשׁ הַצַּחֲנָה.
אָמַר לָהֶם: "כָּךְ רְצוֹנִי וְאֵין בְּיֶדְכֶם לִמְנֹעַ זֹאת מִמֶּנִּי!"
פָּנוּ שׁוּב לְבֵיתָם וְלֹא יָכְלוּ לְהִכָּנֵס. הַנְּבֵלָה הַמַּבְאִישָׁה הֶעֶלְתָה צַחֲנָה נוֹרָאָה וְהַדִּירָה הָמְתָה זְבוּבִים וְיַתּוּשִׁים.
בְּעוֹדָם עוֹמְדִים חַסְרֵי אוֹנִים וְהַכִּילַי הִגִּיעַ וּבְיָדוֹ… שְׁנֵי פְּגָרִים נוֹסָפִים…
שָׂמוּ דַּיָּרֵי הַבַּיִת נַפְשָׁם בְּכַפָּם, כִּסּוּ בְּיָדָם הָאַחַת אֶת חָטְמָם וּבַשְּׁנִיָּה גָּרְרוּ אֶת חֶפְצֵיהֶם הַחוּצָה כְּשֶׁהֵם נִמְלָטִים מִדִּירָתָם…
פָּנָה הַכִּילַי אֶל הַשַּׁדְּכָן וּבִשֵּׂר לוֹ בְּחִיּוּךְ כִּי הִשִּׂיג דִּירָה מְהֻדֶּרֶת בַּעֲשָׂרָה זְהוּבִים…
עַל כֵּן אָסוּר לָתֵת לַיֵּצֶר הָרָע אֲפִלּוּ פֶּתַח, כֵּיוָן שֶׁלְּבַסּוֹף הוּא אֵינוֹ מַשְׁאִיר דָּבָר, וְלָכֵן הֶחָמֵץ אָסוּר אֲפִלּוּ בְּמַשֶּׁהוּ.
פסח כשר ושמח – חסידי ברסלב
(לינק לסליקה מאובטחת קמחא דפסחא, לינק לפייפל קמחא דפסחא)
