אדם שיום אחד מגיע לעבודה ויום אחד לא מגיע ,או מדי פעם לא מגיע ,יום אחד בא לעבודה בזמן ,ויום  מאחר לעבודה ,יום מאחר מעט ,ויום מאחר הרבה,אדם שכזה לא יחזיק בסתמא הרבה זמן בעבודתו ,כי מסתמא יפטרו אותו . כנסו לקרוא | פרשת השבוע עקב – ישיבת ברסלב מאיר.

פרשת השבוע עקב

בס"ד, ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א, יום ו' עש"ק לסדר פרשת השבוע עקב.

לכבוד..אחדשה"ט! בעזרת השי"ת אכתוב לך משהו, הקשור לפרשת השבוע, וזהו (דברים ז-יב,יג) "והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה, ושמרתם ועשיתם אותם, ושמר לך את הברית.. ואהבך, וברכך והרבך". וגו'

יישוב הדעת ויציבות הולכים ביחד. וכשאדם מיושב בדעתו הוא גם כן יציב , וחוסר יציבות – היא סימן ברור והוכחה לחוסר יישוב הדעת.

אדם שיום אחד מגיע לעבודה ויום אחד לא מגיע ,או מדי פעם לא מגיע ,יום אחד בא לעבודה בזמן ,ויום  מאחר לעבודה ,יום מאחר מעט ,ויום מאחר הרבה,אדם שכזה לא יחזיק בסתמא הרבה זמן בעבודתו ,כי מסתמא יפטרו אותו .

וכן אדם שפותח חנות ,ויום מגיע לחנותו ויום לא מגיע,או שהשעות פתיחה לא קבועות ומסודרות ,והרבה פעמים האנשים מגיעים לפתח החנות  ומוצאים  פתחו נעול ,ומתאכזבים ממנו ,פשוט יפסיקו לבוא אליו. וכן אדם שמילתו והבטחתו לא מתבצעים יאבד את אמונו עם כל המשתמע מכך.

וכן להבדיל,בעבודת ה' ,אם כי בוודאי השי"ת שמח עם כל נקודה טובה במחשבה, דיבור, ומעשה – שאדם עושה בכיוון הנכון של עשיית רצון ה' וקיום מצוותיו ותורתו,

אבל אם לא יהיה קבוע מאד בעבודת ה' ,לא יתעלה ויתרומם למדריגות הראויות לעובד ה'. למשל ולדוגמא : מי שהחליט ללמוד "דף היומי" הן בעצמו ,הן עם חברותא ,הן להשתתף בשיעור,אבל יום אחד מגיע ,ויום לא ,או לפעמים מגיע באמצע,או הולך באמצע, אע"פ שכל רגע שעוסק בתורה הוא יקר וחשוב מאד וכנ"ל ,אעפ"כ מזה לא יצמח תלמיד חכם בלשון המעטה .

וכן אמר רבינו הקדוש (רבי נחמן מברסלב) ז"ל (שיחות הר"ן סימן יט) נכספתי מאוד להמשיך את העולם אל 'עשיה' ,שיהיה חיוב אצל כל אחד ללמוד כך וכך בכל יום ולא יעבור ,וכיוצא .

ואמר רבינו נחמן מברסלב : שאפילו אותן האנשים הרחוקים מן הקדושה מאוד, שנלכדו במצודה רעה עד שרגילין בעבירות ,חס ושלום רחמנא ליצלן, רחמנא לישזבן, אעפ"כ הכח של התורה גדול כ"כ ,עד שיכולה להוציא אותם מן העבירות שרגילין בהם חס ושלום,

ואם יעשו להם חוק קבוע וחיוב חזק ללמוד בכל יום ויום כך וכך ,יהיה איך שיהיה ,בודאי יזכו לצאת ממצודתם הרעה ע"י התורה. כי כח התורה (בקביעות ) גדול מאוד ,ע"כ.

ואכן ביום הדין הגדול והנורא מיד בתחילתו שואלים אותו על כך כמ"ש חז"ל (שבת לא.) אמר רבא בשעה שמכניסין אדם לדין אומרין לו נשאת ונתת באמונה,"קבעת" עיתים לתורה. והרי הברכה תלויה בכך כמ"ש חז"ל (ברכות לה: ) דורות הראשונים עשו תורתם קבע ומלאכתם ארעי ,זה וזה נתקיימו בידם ! דורות אחרונים שעשו מלאכתם קבע ותורתם ארעי –זו וזו לא נתקיימה בידם !

וכן אמרו (יומא יט:) ודיברתם בם (דברים ו –ז) עשה אותם קבע ואל תעשם ארעי ,וכן יעצו חז"ל (אבות פרק א מט"ו)

עשה תורתך קבע,אמור מעט ועשה הרבה .ובכלל הנ"ל מ"ש חז"ל (אבות דר"נ פ' ח) מלמד שיעשה לו את רבו קבע וילמוד ממנו, וגם בכלל הנ"ל מ"ש (שם פ' יג) מלמד שאם שמע אדם דבר מפי חכם בבית המדרש אל יעשה אותו ארעי אלא יעשה אותו קבע.

וכל מה שכתבו לעניין עסק התורה, הוא הדין לכל ענייני עבודת ה'. כגון לעניין התבודדות וחשבון הנפש ,ולעניין הליכה למקווה, ותפילה בחשק ובכוונה ובקביעות מקום, וכמ"ש חז"ל (ברכות ו 🙂 כל הקובע מקום לתפילתו ,אלקי אברהם בעזרו. ואמרו (שם ז 🙂 כל הקובע מקום לתפילתו אויביו נופלים תחתיו .נמצא שהברכה עקב הקביעות.

וזה בחינת הנאמר בפרשת השבוע עקב "והיה עקב תשמעון .. ואהבך וברכך והרבך . כי הברכה תלויה בעקביות עק"ב  אותיות קב"ע .

בברכת התורה וכטו"ס

ראש ישיבת ברסלב

שמעון יוסף הכהן ויזנפלד.