סדר וידוי דברים
סדר וידוי דברים הנוסח המשולב והמחודש בהוצאת ישיבת ברסלב "נצח מאיר" - מלוקט ומסוכם בתיקוני ותוספת לשון לדורינו
סדר וידוי דברים נוסח הוידוי מהגה"ק ר' אברהם אביו של השל"ה הק' זצ"ל, ומספר "כף אחת" להרה"ק החיד"א זי"ע ומספר "חיי אדם" רבינו ניסים ועוד… ערוך בעמל מרובה בציון רבינו נחמן מברסלב – בהוצאת רבני ישיבת ברסלב "נצח מאיר" ירושלים.
הרבה טסים לאומן לומר תיקון הכללי ופשוט מחמיצים את העניין הגדול הזה לומר וידוי דברים אצל רבי נחמן מברסלב שדיבר ועודד את העניין – אודות וידוי דברים חשיבות ומעלת הוידוי כנסו – וידוי דברים.
סדר וידוי דברים :
אשמתי רבות תולדות ואבות: אכלתי מהדברים הצריכים נטילת ידיים – בלי נטילת ידיים. אכלתי מדברים הצריכים ברכה לפניהם ולאחריהם, ולא ברכתי לא לפניהם ולא לאחריהם (כגון המוציא וברכת המזון). אכלתי מסעודת הרשות. אכלתי דגים ובשר זה אחרי זה בלא נטילה ביניהם. אכלתי בשר וגבינה בלי הפסק ביניהם, כשעור הראוי. אכלתי פת של בעל הבית נכרי. אכלתי בישולי נכרים. אכלתי חדש. אכלתי חוץ לסוכה בשבעת ימי החג [אכילת קבע]. אכלתי חמץ בפסח. אכלתי ושתיתי ביום הכיפורים. אכלתי מאכלות אסורות או נבלות וטרפות, שקצים ורמשים. [אכלתי בלילה אחרי שישנתי, (זה ע"פ הזוה"ק. ה"ה)]. אכלתי מסעודה שאינה מספקת לבעליה. אכלתי אכילה גסה. אכלתי למלא בטני ולא חשבתי להיות בריא לעבודת ה', ושאר כוונות טובות. אהבתי את הרע ואת העושה רע. אכזרי הייתי. אחזתי ספר תורה ערום. אחזתי באמתי והשתנתי. אמצתי את לבבי. אסרתי את המותר והתרתי את האסור. אסרתי לאחרים והתרתי לעצמי.
בגדתי בך. בטלתי רמ"ח מצוות עשה מדאורייתא, ומדברי קבלה, ומדברי סופרים. בזיתי תלמידי חכמים ויראי שמים. בזיתי חכמת חכמי הדורות וסופריהם. בזיתי מצותיך אמריך וחידושי תורה. בזיתי אבי או אמי. בזיתי בעל אשת אבי. בזיתי אחי הגדול. בזיתי חברי בפני רבים. בטלתי תלמוד תורתך ימים ולילות. בטלתי אחרים הלומדים (או מתפללים). בטלתי עושי מצוות. בטלתי דברי חכמים ותקנתם. בטלתי עונג שבת וימים טובים. בטלתי מצוה פלונית (ויזכיר בפיו איזה מצוה היא). בטלתי ק"ש (א"ה: בזמנה) או תפילה או תפילין וכו'. בלבלתי דעתי בתפילה ובלימוד הבלי העוה"ז. בעלתי ערוה או בת כותים. באתי על [ערוה פלונית שיש בה כרת, או מיתת בית דין, או לאו, או עשה] כל עריות שבתורה, ושניות, ואסורי ביאה מדברי סופרים. ברכתי ברכה שאינה צריכה, וברכה לבטלה. ברכתי ברכה חטופה, בלי הזכרת שם ומלכות, ובחסרון תיבות ואותיות, ובלי שום כונה. בדתי הקדמות מליבי.
גאיתי (לשון גאוה) במחשבה דבור ובמעשה, בכל מיני גאוה וזדון עד שנעשה לי טבע, ולא ידעתי אם הוא גאוה. גדלתי ושבחתי את עצמי, אפילו במה שאין בי. גדלתי בני גדולים רעים. גזלתי מישראל ומגוי. גליתי סוד חברי. גליתי ערווה. גליתי סודות התורה למי שאינם ראויים. גליתי דברי תורה לאומות העולם. גליתי פנים בתורה שלא כהלכה. גלגלתי דברים להכשיל רעי (ל' חבר). גמלתי רע למי שהטיב לי. גמגמתי בלשוני בדברי תורה ותפלה. גנבתי דעת המקום. גנבתי דעת הבריות. גנבתי מקרובי. גנבתי על מנת למיקט או לקנטר. גנבתי חידושי תורה מאחרים. גערתי באשתי ובבני ומשרתי שלא כדת ושלא כדין. גערתי באחרים המוכיחים לבני וקרובי, ורבתי עימהם, והקפדתי עליהם. גערתי בעושי מצוות.
דברתי אחד בפה ואחד בלב. דברתי דברים בטלים. דברתי בבית הכנסת או בבית המדרש (ובאמצע הלימוד) בשעת התפילה ועם תפילין, בתוך קדיש או 'ברכו' או בתוך קדושה, ובאמצע 'קריאת שמע', ובין גאולה לתפילה, ובחזרת שליח ציבור. דברתי בראש השנה בין תקיעות מיושב לתקיעות מעומד. דברתי בין נטילה לברכת המוציא. דברתי בין ברכת המפיל לשינה. דברתי דיבור בשבת כדיבור בחול [כגון במשא ומתן, וסחורה ורווח]. דברתי בשבת דברים בעלמא. דברתי עם נכרי או נכרית בשבת לעשות דבר איסור בשבת. [או קודם השבת לעשות מלאכה בשבת או לאחר שבת. ה"ה].
דברתי בגנות חברי ורבותי ואבותי, וכל מי שאני חייב בכבודו, [דרשתי דרשות של דופי חברנו]. דברתי נבול פה. דברתי דופי ולשון הרע תדיר, רכילות ושקרים, וחנופה, וליצנות הפה, וכל כך נשתרש בי עד שאינו ניכר לי האיסור, ולמצוה תחשב בעינינו. דברתי בזדון ובגודל לבב. דברתי עם העריות דברי שחוק והיתול וכיוצא. דברתי במשא ומתן של תורה לקנטר, ולדחות דברי זולתנו, ולהפיל האמת בעקשנות ובחריפות שקר, וזלזלתי בהם נגד לסברתנו, ואף שהאמת עימהם. דברתי זלזול על הרבנים, ראשונים ואחרונים אשר בארץ החיים המה, ואשר עודם בחיים, ודחיתי דבריהם מבלי שכל, ובלי מוסר, ויראת ה'. [דברתי על שוכני עפר]. דנתי דין אחר לעצמי ודין אחר לאחרים. דנתי לחובה לכל אדם.
העויתי אשר עשיתי. הקלתי ראש. העזתי מצח. הלבנתי פני חברי ברבים. הערכתי מעשי חברי כדי להראות קלונו וחסרונו. התכבדתי בקלון חברי. השגתי גבול חברי. הלכתי אחר הגאוה. הלכתי בקומה זקופה. הלכתי בגדולות ונפלאות ממני. הוראתי הוראה בלא עיון, ובלי סברא, ותכף ומיד, להראות גדולתי. הלכתי אחר יצר הרע. הלכתי אחר תאוות גופניות. הרהרתי בעברות. הקשתי עצמי לדעת. הוצאתי במזיד זרע לבטלה. הרהרתי הרהורים רעים ביום ובלילה, ובאתי לידי קרי, ושכבת זרע לבטלה בלילה. הרהרתי הרהורים רעים, בתוך התפילה, ובלימוד, ועם התפילין.
התבוננתי על בתולה או על אשת איש. הסתכלתי בערוה [ובפני רשעים]. [הסתכלתי על כלה. ה"ה]. הסתכלתי בבגדי צבעונין של אשה. הלבשתי (את עצמי) כלי אשה. הסתכלתי באמתי. הסתכלתי בקשת. הסתכלתי בלבנה בשעת חידושה. הסתכלתי בידי כהנים בשעת נשיאת כפים. הטלתי אימה יתרה בתוך ביתי. הקפדתי והרימותי ידי (הִכֵּתִי) על חברי אשתי וילדי. הוצאתי שם רע על החיים, ועל המתים. התפללתי בלא כונה. התפללתי בשעה שנצרכתי לנקבי. התפללתי בשכרות. התפללתי כנגד צואה או מי רגלים. התפללתי וקראתי קריאת שמע ולבשתי תפילין – קודם זמנם. הרימותי קול התפילה יותר מדאי. התפללתי מאחורי רבי. הרגתי כינה על השולחן. הרגתי כינה בשעת התפילה, או בשעת תלמוד תורה. הלכתי בבית הקברות בציציות מגולים. הלכתי בגילוי ראש. הרהרתי אחר רבי. הורתי הוראה בפני רבי [רבותי]. הרהרתי בדברי תורה [בבית הכסא] במבואות המטונפות [מקום שאינו נקי]. הוצאתי מרשות היחיד [לרשות הרבים וכרמלית], ומכרמלית [או מרשות הרבים] לרשות היחיד. הזכרתי השם לבטלה. הגיתי השם באותיותיו. הזכרתי שמות בלא כונה. החזקתי במחלקת. הטרחתי על הצבור.
והרשעתי ואת זכר שכבתי משכבי אשה, ונשכבתי. והרשעתי, וְהִרְבֵּתִי פשע ורשע לבלי חוק. ויעדתי את עצמי למחלקת ועברה. ותרן הייתי בממון זולתי. וותרתי על כבוד ה', וכבוד התורה, ומחיתי על כבודי.
זדתי זללתי וסבאתי. זכיתי החייב וחיבתי הזכאי. זלזלתי באבי ואמי, מורי ורבותי [בחכמים]. זלזלתי בנטילת ידיים. זניתי אחר לבי ועיני. זניתי עם פנויות או עם אשת איש. זרמתי זרעי (לשון שפיכה). זרקתי ברכות [ושם שמים] מפי שלא בכוונה [לבטלה]. זרקתי צפורני.
חמסתי. חללתי את שם קדשך – אוי לי ולנפשי. חנפתי. חבקתי ונשקתי הערווה [נשים נכריות] ונשותינו נדה. חמדתי [חטפתי] ממון אחרים. חויבתי ממון ולא פרעתי. חשדתי בכשרים. חשבתי מחשבות רעות. חבלתי חברי. חיבתי גלות ומלקות כרת ומיתות בית דין. חיללתי שבתות וימים טובים, עשיתי אב מלאכה (פלונית) או תולדת מלאכה (פלונית). חטאתי בילדותי ובזקנותי.
טפלתי שקר ומרמה. טמטמתי את לבי. טמאתי את עצמי ורעיונותי מדברים הטמאים ומתעבים. טעיתי בהוראה. טעיתי בדיני ממונות. טעיתי בהלכה והכרתי בטעותי והחזקתי בה ולא הודתי על האמת. טלטלתי מוקצה (פלונית) בשבת.
יעצתי רע. יעצתי עצות רעות להאריך ולהרבות שנאת חינם ומחלוקת וקטגוריא. ישנתי על ערפי ופני למעלה [או פני למטה. ה"ה]. ישנתי עם התפלין. ישנתי ימים ולילות כבהמה ואיבדתי קריאת שמע ותפלה בזמן ובציבור. ישנתי שינה של שחרית. יחדתי עצמי עם נשים. יחדתי עצמי עם פנויות. ישבתי במושב לצים וסוד משחקים. ישבתי ודברתי בגנות. יצאתי מבית הכנסת כשהספר תורה פתוח. יהרתי (לשון גאוה). ידעתי הדין ועברתי עליו.
כזבתי. כבדתי ימי חול יותר משבת. כבדתי לרשעים. כבשתי שכר שכיר. כיונתי להזיק לחברי. כיניתי שם לחברי. כיליתי ימי ושנותי בהבלי העולם. כיסיתי קלוני. כעסתי את השי"ת. [כעסתי כזבתי בחול ובשבת, וטרפה נפשנו באפינו]. כפיתי טובה. כפרתי [בכל התורה, וכפרתי בך]. כתבתי בשבת יו"ט וחוה"מ.
לצתי ולוצצתי. למדתי תורה שלא לשמה ושלא בקדושה ובטהרה. לא קימתי את המצוות (אפי' אחת) כתקנן – במחשבה ודיבור ומעשה, ויראה ואהבה ושמחה. לא דקדקתי במצוות. לא כיונתי במצוות וברכות ובתפילה. לא קימתי בכל יום ק' ברכות (וד' אמנים ועשרה קדושות). לא שמעתי בקול אבי ואמי. לא שמעתי אל החכמים. לא שמעתי דברי תוכחה. לא החזקתי במוסר. לא התנהגתי בדרך הראוי ליראי השם. לא הלכתי בדרכי הש"י. לא קבעתי עתים לתורה. לא נשאתי ונתתי באמונה. לא עסקתי בפריה ורביה. לא צפיתי בכל עת לישועה. לא שריתי בצער בשביל צער הציבור. לא התאבלתי על ירושלים.
לא נשאתי בעול עם חברי. לא מחלתי על עלבוני. לא התפללתי בכובד ראש ובבגדי כבוד. לא הוכחתי את רעי אשתי וילדי. לא כבדתי שבתות וימים טובים. לא כבדתי אבי ואמי ותלמידי חכמים. לא קימתי בכל עת שלש סעודות. לא הבדלתי בכל עת במוצאי שבתות וימים טובים. לא קמתי בפני שיבה ולא הדרתי תלמידי חכמים. ולא הדרתי פני זקן זה שקנה חכמה. לא עמדתי בפני רבי כשראיתיו מרחוק מלא עיני עד שנתכסה ממני מלא קומתו. לפני עור נתתי מכשול. לקחתי שוחד. לויתי ברבית. לקחתי רבית [קצוצה ואבק רבית]. לא הייתי מתון בדין. לא עשיתי לפנים משורת הדין. לא גמלתי חסד [כפי שעורי]. לא נתרחקתי כראוי מהעריות ומאשתי נדה. לא יראתי את ה'. לא הקרבתי קרובי. לא קבלתי עניים בסבר פנים יפות. לא התפללתי על מזונותי מדי יום ביומו. לעגתי על דברי תורה ודברי קבלה. לא התפללתי על רשעים שישובו. לא קבעתי מזוזה בפתחי כראוי. לאכול ולשתות עם "עם הארץ" התחברתי. לא הודתי על האמת. לא עניתי אמן כראוי. למדתי לתלמידים שאינם מהגנים. לבשתי שעטנז. לא נסתכלתי מאין באנו ולאן אנו הולכים, ולפני מי אנו עתידים לתן דין וחשבון. לא קימתי מצוות אבלות ככל דיניה. לקחתי שחד דברים, ושחד ממון, ושחד מאחר. לא אמרתי דברי תורה על השולחן.
מרדתי במלכות שמים. מרדתי במלכות בית דוד. מאסתי בבית המקדש, ושלשתן אנו מבקשים. מאסתי בתורתך [במשפטי צדקך]. מלאתי פי שחוק. מיהרתי לשפוך דם. מסרתי דין לשמים. מסרתי חברי וממונו ביד גויים. מעלתי בחרם והסכמות הקהל. מריתי דבריך. מנעתי מלקח אישה.
ניאצתי. נהניתי מעוה"ז ותענוגיו. נתתי עיני בשפחה או בפנויה. נהניתי מקול אישה וממראיה. נאפתי בכל מיני ניאוף. נאפתי בידי. נגעתי באמתי. נגעתי בכינה בשעת התפילה. נגעתי בשוק ובירך ובשאר המקומות המכוסים בשעת התפילה והתורה. נכנסתי עם רבי למרחץ ולא היה צריך לי. נקמתי ונטרתי שנאה בלבי. נהניתי מעוה"ז בלא ברכה. נהניתי מאכילה ושתיה יותר מכדי שיעור שביעת נפש. נהניתי מסעודת חתן ולא שימחתיו. נהניתי מדברי תורה. נהניתי במה שמשבחים אותי ואפילו שלא היה בי. נשבעתי לשוא ולשקר. נשבעתי ונדרתי נדרים ולא קימתי [ולא שילמתי]. נלכדתי בסרך עבודה זרה בבלי דעת. נתתי יד לפושעים. נשתמשתי בכתרה של תורה. נשתמשתי בשמות הקודש. נלאתי ממצוותיך. נתעצלתי ללמוד ולהתפלל. נהגתי עצמי ברבנות ובשררה ולא נכנעתי לפני מי שגדול ממני. נתתי דופי בחכמים ונמאסו לפני ההמון. נטיתי דין.
סרתי ממצוותיך. סורר ומורה הייתי. סחרתי בדברים אסורים מן התורה. סרתי מאחריך וממצותיך ותורתך. סרתי ממנהגים טובים. סתרתי דברי אבי אמי ורבותי.
עויתי עשיתי פריצות ונבלות. עשיתי עצמי כעורכי הדינין. עשיתי עול במשפט. עניתי יתומים ואלמנות ואביוני עמך. עניתי דין. עיוותי את הדין. עניתי עדות שקר. עשיתי מלאכה בערבי שבתות ובערבי ימים טובים מן המנחה ולמעלה. עשיתי מלאכה בחול המועד. עברתי על שבועה או על תקיעת כף או על חרם. עברתי על "בל תשחית". עברתי על "בל תשקצו". עז פנים הייתי. עויתי עברתי על שס"ה לא תעשה דאורייתא, ומדברי קבלה, ומדברי סופרים, עליהן ועל פרטיהן וענפיהן ותולדותיהן. עניתי אמן קטופה וחטופה (א"ה: יתומה). עשיתי עוול למשרתי ולאשתי ולחברי. נתעברתי על ריב לא לי. עמלתי להבלי עולם הזה ולא עמלתי בתורה. עסקתי בכל מיני בטלה ולא עסקתי בתורה. עשיתי כמעשיהם. עברתי על כ"ד דברים שחייבים עליהם נידוי. עכרתי ישראל. עשיתי עצמי עניו בפה, ולבי הלך בחשכים בגאוה נסתרה.
פשעתי פרקתי מעלי עול תורה ומצוות ויראת שמים. פגמתי ברמ"ח אברים ושס"ה גידים של גופי ונפשי רוחי ונשמתי, בגלגול זה ובגלגולים אחרים, ובנפש רוח ונשמה של אחרים משורש נפשנו, ושאינם משורשינו. פגמתי בעולמות העליונים – אצילות בריאה יצירה עשיה, ובכל פרצופים – אצילות בריאה ויצירה עשיה, בחיצוניות ופנימיות, בעגולים וישר, באורות, ונשמות, ומלאכים, בכלליהן ופרטיהן "אוי לנו, אהה עלינו ועל נפשנו. אוי לנו מיום הדין אוי לנו מיום התוכחה". פגמתי בשמות הקודש ובאותיות התורה כ"ב ומנצפ"ך, בהרהור במחשבה בראיה ובריחא ובקלא ובדבור ובמעשה. פניתי לבי לבטלה. פעלתי און. פתיתי בתולה. פתחתי פי לרעה. פתחתי כתב סגור וחתום ששלח חברי לאחרים. פרשתי עצמי מן הצבור.
צררתי. צערתי אבי ואמי וחכמי ישראל. צערתי את אשתי וכל בני ביתי [אחי הגדול ואחותי הגדולה]. צערתי את [נ"א: צעדתי בפני] מי שגדול ממני. צערתי לרעי. צערתי בעלי חיים. צללתי במים אדירים לבקש תאות יצר הרע. צדקתי יותר מדאי.
קשיתי עורף. קשיתי עצמי לדעת. קנא קנאתי שלא לשם שמים. קנאתי מעושר וכבוד וחכמת אחרים ובקשתי לדבר בגנותם. קיבלתי לשון הרע. קבעתי עצמי לשתות שכר או דבש בבית נכרי. קפצתי ידי מלתן צדקה. קצתי בתורתך. קרצתי בעיני ומוללתי ברגלי. קללתי חברי אשתי ואת עצמי ובני. קראתי בספרים חיצונים. קלקלנו את דרכנו וצנורות השפע והקדושה והברכה היורדים מן השמים, והפכנו אותם לבורות נשברים אשר לא יכילו המים, וגרמנו גלות השכינה, וחורבן בית המקדש, "שפחה כי ירשה גבירתה ועבד כי ימלוך", שכבנו בבושתנו וכסינו כלמתנו, כי עוונותינו הטו אלה, ופשעינו האריכו קצינו, וחטאותינו מנעו הטוב ממנו, אוי להם לבנים שגלו מעל שלחן אביהם זה כמה אורך ימים ושנים רבים ורעים.
רשעתי רבתי עם אדם חינם. רדפתי אחר השררה והכבוד. שמעתי לקול רוע יצרי ורצתי אחריו. רצתי למחלוקת ועבירה. רצתי בשבת. ריכלתי. רע לשמים ורע לבריות הייתי. רצחתי. רימיתי את חברי.
שיקרתי. שנאתי מוסר. שנאתי את חברי שנאת חינם. שפכתי דם נקי. שכחתי אותך ולא שמתי יראתך בלבי. שבתי בתשובה ואח"כ למעשי הרעים חזרתי. שכבתי פרקדן. שכבתי עם אשתי סמוך לוסתה. שכבתי עימה בעל כורחה. שמשתי עימה בשעת שיכרות. שמשתי עימה לאור הנר. שמשתי עימה בחדר שהיו בו ספרים [א"ה: שמשתי שלא כדרכה וכדרך הבהמות]. שכרתי. שכרתי בבית נכרי שלא כדת. שתיתי יין נסך. שמחתי לאיד. שמחתי בנפילת אויבי. שמועה רעה הודעתי לחברי.
תעיתי תקעתי כפי ולא קימתי. תאבתי לעברות.
סרנו ממצוותיך וממשפטיך הטובים ולא שוה לנו, ואתה צדיק על כל הבא עלינו, כי אמת עשית ואנחנו הרשענו, וכו'.
תפילה לאחר הסדר וידוי דברים (מליקוטי תפילות)
רבונו של עולם, אתה עשית עימנו חסד גדול, והוצאת אותנו ממצרים בכח גדול וביד חזקה, והבדלתנו מחמישים שערי טומאה, והכנסתנו בחמישים שערי קדושה. ותתן לנו יהוה אלהינו ברחמיך ובחסדיך הגדולים את תורתך הקדושה על ידי משה נביאך נאמן ביתך. אילו פינו מלא שירה כים, ולשוננו רינה כהמון גליו, ושפתותינו שבח כמרחבי רקיע וכו'. לא נוכל להודות ולהלל לפניך על כל הטובות אשר עשית עמנו, אשר נתת לנו את תורתך הקדושה והתמימה, ובחרת בנו מכל האומות, וקידשתנו במצותיך היקרות, הנחמדים מזהב ומפז רב.
וכמה אזהרות הזהרתנו, וכמה הוכחות הוכחתנו, לבלי לעבור על מצותיך, למען ייטב לנו ולבנינו עד עולם. ועתה אחרי כל הטובות והחסדים הגדולים והנוראים אשר עשית עמנו, וגם אותי השפל והנבזה בתכלית השפלות, אשר אין שפלות למטה ממני, זכית גם כן בחסדיך הגדולים והעצומים אשר אתה מרחם על כל בשר, ובראת אותי בין זרע ישראל עבדיך, וקראת שמך עלי להיות בכלל ישראל עם קדוש, אשר שמך משותף בשמנו. ועתה אחרי כל אלה, מה אומר לפניך יושב מרום, ומה אספר לפניך שוכן שחקים, ואיך יוכל עבד אדוני זה, עבד נבזה ושפל כמוני, לדבר ולפרש שיחתי לפניך יהוה אלוהי. ואיך אפתח פי לעמוד לפניך, אחרי אשר לא נזהרתי לעמוד בטובתי, ודחיתי בידים טובותיך וחסדיך הגדולים, ולא שמרתי את מצותיך היקרות והחביבות, אשר הם הטובה הגדולה שבכל הטובות, והחסד שבכל החסדים
אנא יהוה, אמנה חטאתי ליהוה אלהי ישראל, חטאתי עויתי ופשעתי, והרע בעיניך עשיתי, וכזאת וכזאת עשיתי. ובפרט (ויפרט את חטאיו, כי צריך לפרט את החטא) (תפילה ד)
רבונו של עולם ברחמיך הרבים לימדתנו להתודות לפניך על כל חטאותינו ועוונותינו ופשעינו, והורית לנו ע"י חכמיך הקדושים אשר בארץ המה להתודות וידוי דברים לפני התלמיד חכם והצדיק האמת שבדור, למען שעי"ז תכפר לנו על כל עוונותינו ופשעינו, כמו שכתוב "חמת מלך מלאכי מות ואיש חכם יכפרנה", וכמו שכתוב "ועובר על פשע לשארית" למי שמשים עצמו כשיריים, שהוא הצדיק האמת החכם שבדור, שהוא "ענו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה", ועי"ז הוא יכול להעלות וידוי דברנו לפניך ולכפר כל עוונותינו ולהוציא כל הצרופים רעים שנחקקו על עצמותינו ע"י עוונותינו, ולהפך כל הצרופים רעים מרע לטוב שיהיו נעשים מהם צרופים קדושים כבתחלה, ע"י וידוי דברנו לפניו, ואז יתחברו ויתרפאו שברי עצמותינו, וישובו כל אחד למקומם בשלום, ועי"ז נזכה להכלל בך יהוה אלהינו באורך האין סוף: (תפילה ד)
יהי רצון מלפניך יהוה אלהינו ואלהי אבותינו, שתעזרני ברחמיך הרבים, ותזכני לקדש את דבור פי תמיד, ואזכה לדבר תמיד דבורים קדושים הרבה בכל יום ויום, שאזכה להרבות בלימוד התורה הקדושה ובתפילות ותחנות ובקשות הרבה בכל יום ויום, ולא אפסיק פי מגירסא ולימוד ותפילות ובקשות ושירות ותשבחות לשמך הגדול והקדוש וכל היום תהיה שיחתי ודבורי בתורה ותפילה ואזכה להתודות וידוי דברים לפניך בכל יום על כל מה שפגמתי נגדך, ולפרש חטאי לפניך בפה מלא בפרוש ואזכה להרבות בהתבודדות תמיד, עד שהדיבור דקדושה זכור יזכרני לטובה וישיבני אליך באמת ובלב שלם, בתשובה שלמה לפניך ואל תשכחני חלילה באלו המקומות המגנים שנלכדתי בהם בעוונותי הרבים, ותמהר לזכרני ולהוציאני מהם חיש קל מהרה… (תפילה פ)
תזכנו ברחמיך להתודות וידוי דברים לפני הצדיק האמת והחכם שבדור על כל חטאותינו ועוונותינו ופשעינו, שחטאנו ושעוינו ושפשענו לפניך מנעורינו עד היום הזה, למען יכפר עלינו ע"י חכמתו וענותנותו, ויורה לנו הדרך הישר והאמת, את הדרך אשר נלך בה ואת המעשה אשר נעשה, ועל ידו תזכה אותנו להיות נכלל באין סוף ונזכה לבטל עצמנו באמת, עד אשר נבוא להתפשטות הגשמיות, ונזכה לשוב ולעלות אל המקום אשר נחצבנו משם ותפתח לנו את אורך הגדול אשר אין לו סוף ונזכה להכלל בו ברצוא ושוב ובפרט בשעת תפילתנו תזכה אותנו, שבכל התפילה נהיה דבוקים בך באמת ובטלים אליך, ונבטל עצמנו לגמרי בעת התפילה שתהיה התפילה בהתפשטות הגשמיות, כי אין מעצור ליהוה להושיע ואף לפי עבינו וגשמיותנו, ותקף גלותינו בתאוות הגוף ומידותיו הרעים אשר נתקשרנו בו מאד כאסירי עני וברזל, אף על פי כן אתה גיבור ורב להושיע, וממך לא יפלא כל דבר, ואין דבר נמנע ממך, ואנו בטוחים ומחכים ומקוים ומצפים אליך שתרחם עלינו ברחמיך הרבים, ותזכה אותנו לכל מה שביקשנו מלפניך שנזכה לבטל לגמרי כל תאוות הגוף ומידותיו הרעים, עד שנזכה לבוא להתפשטות הגשמיות להכלל בך באמת ברצוא ושוב כל ימי חיינו עד היום אשר תאספנו אליך, ואז תזכנו ברחמיך להכלל בך לעולם ועד, ולא יעכב אותנו שום חטא ועוון ופשע, כי על הכל תמחל ותסלח לנו ברחמיך הרבים וחסדיך הגדולים והנוראים,
ותעזור לנו ברחמיך הרבים לבטל רצוננו מפני רצונך שלא יהיה לנו שום רצון אחר בעולם רק רצוננו יהיה כרצונך תמיד. ונזכה לדעת כי יהוה הוא האלוהים ולידע כי כל מאורעותינו כולם הם לטובתנו, ולברך על הכל הטוב והמטיב כמו שיהיה לעתיד לבוא כמו שכתוב: "ביהוה אהלל דבר באלוהים אהלל דבר" ונזכה להעלות המלכות למקומה, שיתגלה מלכותך בעולם, ולבטל מלכות הרשעה ולשבר ולבטל מלכות וממשלת כל העכו"ם עלינו ומעל כל עמך בית ישראל, ותמלוך אתה יהוה לבדך על כל מעשיך": (תפילה ד)
זכני ברחמיך הרבים שיתלהב בי השמחה של כל הנקודות טובות האמתיות שבי מכל המצות אשר זיכתני מעודי בחסדיך הגדולים, עד אשר תאיר השמחה באור גדול ונפלא, עד אשר יתבטלו עי"ז החשך והמניעה והדאגה והעצבות של ריבוי החטאים והעוונות והפשעים העצומים שחטאתי ושעויתי ושפשעתי לפניך מנעורי עד היום הזה ואם הם רבים ועצומים מאד מאד, עם כל זה מדה טובה מרובה ובכוחך הגדול אתה יכול להוסיף אור גדול בהשמחה של המצות והנקודות טובות שבי, עד אשר יתגברו על החשך והדאגות והעצבות של ריבוי העוונות שלי, עד שיתבטל הרע לגבי הטוב, שיתבטלו עצבות העוונות כנגד שמחת המצות
ואזכה לשמוח ולרקד הרבה בשמחה של מצוה תמיד, עד שאזכה לשמחה שלמה באמת, ולהשלים כל קומת השמחה והרקודין בשלמות באמת, ועי"ז תזכני ברחמיך הרבים להתודות לפניך בכל עת, ולפרט את כל חטאי בפרוש בפה מלא, ואל ימנעני מזה שום מונע ועיכוב ואל יעבירני השיכחה לשכוח איזה חטא מלפרטו לפניך, ואל יבלבל אותי מזה שום בלבול, רק אזכה להתודות לפניך באמת ולפרט את החטא בפרוש, ואתה מלא רחמים תהיה בעזרי, שאזכה ע"י וידוי דברים לבנות ולהשלים את הדיבור בתכלית השלימות, ועי"ז יתעורר הקול העליון ויתייחד עם הדיבור בייחוד שלם, באופן שיתתקנו עי"ז כל חטאי ועווני ופשעי שחטאתי ושעויתי ושפשעתי לפניך מיום היותי עד היום הזה, ותמלא כל השמות שפגמתי בשמך הגדול: (תפילה פט)
בורא עולם ישמע תפילתכם ויקבל תשובתכם וישלח רוח חדשה בלבבכם לעבדו באמת ובתמים מעכשיו !
קחו פסק זמן ליישב דעתכם ולהרגע אחרי הריגושים והבכיות של הוידוי…
לנשום עמוק לקחת אוויר לאסוף כוחות – ולומר תיקון הכללי
להזמנות של חוברת וידוי דברים צלצלו 050-4161022
תרומות לישיבת "נצח מאיר" – יתקבלו בברכה