סדר ברית מילה, מנהג ספרד

סדר תפילות לפני ברית מילה ולסנדק כשר והגון

(תפלה לאומרה לפני המילה:)

לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: זֹאת בְּרִיתִי אֲשֶׁר תִּשְׁמרוּ בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ. הִמּוֹל לָכֶם כָּל־זָכָר, לְהַכְנִיסוֹ בִּבְרִיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, וּלְהַכְנִיסוֹ בְּחוּלָקָא טָבָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דִּכְתִיב: וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם.

וִיהֵא רַעֲוָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּהַאי קָרְבָּנָא וְיִתְרְעִי בֵּיהּ. וְיִזְכֶּה לְעֶשֶׂר חֻפּוֹת דִּזְמִין קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמֶעְבַּד לְצַדִּיקַיָּא לְעַלְמָא דְּאָתִי, כְּדִכְתִיב: "אַשְׁרֵי תִּבְחַר וּתְקָרֵב יִשְׁכֹּן חֲצֵרֶיךָ. נִשְׂבּעָה בְּטוּב בֵּיתֶךָ. קדֹשׁ הֵיכָלֶךָ".

וְעַתָּה בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ חָֽרְבָה עִירֵנוּ וְשָׁמֵם בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ וְאֵין לָנוּ קָרְבָּנוֹת שֶׁיּכַפְּרוּ בַּעֲדֵנוּ.

יְהִי רָצוֹן שֶׁיּהֵא נֶחְשַׁב דַּם הַבְּרִית הַזֶּה כְּאִלּוּ בָּנִיתִי מִזְבֵּחַ וְהֶעֱלֵיתִי עָלָיו עוֹלוֹת וּזְבָחִים. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי־פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ. יְהֹוָה צוּרִי וְגֹאֲלִי:

תְּפִלָּה לָסַנְדָק

לְשֵׁם יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְכִינְתֵּהּ, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ, לְיַחֲדָא שֵׁם אוֹת יוּ"ד אוֹת הֵ"א בְּאוֹת וָא"ו אוֹת הֵ"א, בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל־יִשְׂרָאֵל, הִנֵּה אָנֹכִי בָּא לִהְיוֹת סַנְדָּק וְאֶהְיֶה כִּסֵּא וּמִזְבֵּחַ לַעֲשׂוֹת עַל יְרֵכַי הַמִּילָה. וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁיִּהְיֶה מִזְבַּח כַּפָּרָה, וּתְכַפֵּר עַל כָּל־חַטֹּאתַי, עֲוֹנוֹתַי וּפְשָׁעַי, וּבִפְרַט מַה שֶּׁפָּגַמְתִּי בִּירֵכַי וּבְאוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ. וְתַעֲלֶה עָלֵינוּ כְּאִלּוּ כִּוָנוּ כּל־הַכַּוָּנוֹת הָֽרְאוּיוֹת לְכַוֵּן, וּלְתַקֵּן אֶת־שָׁרְשָׁהּ בְּמָקוֹם עֶלְיוֹן, לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְיוֹצְרֵנוּ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹן בּוֹרְאֵנוּ. וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ. וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ:

(כשמביאים התינוק לבית־הכנסת עומדים כל הקהל ואומרים:)

בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְהֹוָה:

(וכשלוקח אבי הבן את התינוק בידיו אומר:)

שָׂשׂ אָנֹכִי עַל־אִמְרָתֶךָ, כְּמוֹצֵא שָׁלָל רָב: זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה, לֵב־נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה, אֱלֹהִים לֹא תִבְזֶה: הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת־צִיּוֹן, תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלָיִם: אָז תַּחְפּוֹץ זִבְחֵי־צֶדֶק עוֹלָה וְכָלִיל, אָז יַעֲלוּ עַל־מִזְבַּחֲךָ פָרִים:

(ואחר־כך יאמר אבי הבן:)

אַשְׁרֵי תִּבְחַר וּתְקָרֵב יִשְׁכֹּן חֲצֵרֶיךָ.

(ועונים העומדים:)

נִשְׂבְּעָה בְּטוּב בֵּיתֶךָ, קֹדֶשׁ הֵיכָלֶךָ:

(בארץ־יִשְׂרָאֵל נוהגים להוסיף פסוקים אלה:)

אִם־אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָיִם תִּשְׁכַּח יְמִינִי: תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם־לֹא אֶזְכְּרֵכִי, אִם־לֹא אַעֲלֶה אֶת־יְרוּשָׁלַיִם, עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי:

(ואחר־כך אומר:)

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ יְהֹוָה אֶחָד:

יֶהוֶה מֶלֶךְ יָהוָה מָלָךְ יִהְוֹה יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד: (ב' פעמים)

אָֽנָּא יְהֹוָה הוֹשִׁיעָה נָא: (ב' פעמים)

אָֽנָּא יְהֹוָה הַצְלִיחָה נָא: (ב' פעמים)

(אומר אבי הבן:)

בִּרְשׁוּת מוֹרַי ורַבּוֹתַי:

(ומברך בעמידה:)

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה , אֱלֹהֵֽינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַכְנִיסוֹ בִּבְרִיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ:

(והקהל והמוהל אומר:)

כְּשֵׁם שֶׁהִכְנַסְתּוֹ לַבְּרִית, כָּךְ תִּזְכֶּה לְהַכְנִיסוֹ לַתּוֹרָה וְלַמִּצְוֹת וְלַחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים:

(וישב הסנדק על הכסא ומניח התינוק על ברכיו, ואומר המוהל:)

זֶה הַכִּסֵּא שֶׁל אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא מַלְאַךְ הַבְּרִית זָכוּר לַטּוֹב:

(המוהל לפני שימול יברך ברכה זו:)

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה , אֱלֹהֵֽינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל הַמִּילָה:

(ואחרי שימול יברך אבי הבן ברכה זו:)

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה , אֱלֹהֵֽינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָֽינוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה:

(ולוקח המוהל או אָדָם אחר כוס יין ומברך:)

סַבְרֵי מָרָנָן. (עונים:) לְחַיִּים.

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה , אֱלֹהֵֽינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן:

(ואחר־כך לוקח הדס ומברך:)

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה , אֱלֹהֵֽינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא עֲצֵי בְשָׂמִים:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה , אֱלֹהֵֽינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדֵּשׁ יְדִיד מִבֶּטֶן וְחוֹק בִּשְׁאֵרוֹ שָׂם וְצֶאֱצָאָיו חָתַם בְּאוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ. עַל כֵּן בִּשְׂכַר זוֹ אֵל חַי חֶלְקֵנוּ צוּרֵנוּ צַוֵּה לְהַצִּיל יְדִידוּת זֶרַע קֹדֶשׁ שְׁאֵרֵנוּ מִשַּׁחַת, לְמַעַן בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר שָׂם בִּבְשָׂרֵנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה , כּוֹרֵת הַבְּרִית:

אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ קַיֵּים אֶת־הַיֶּלֶד (בּנִי) הַזֶּה לְאָבִיו (לִי) וּלְאִמּוֹ וְיִקָּרֵא שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל (פּלוֹנִי). יִשְׂמַח הָאִישׁ (וכשהאב הוּא מברך אומר: יהי רצון שאשמח ביוצא חלצי) בְּיוֹצֵא חֲלָצָיו, וְתָגֵל הָאִשָּׁה בִּפְרִי בִטְנָהּ כָּאָמוּר: יִשְׂמַח־אָבִיךָ וְאִמֶּךָ, וְתָגֵל יוֹלַדְתֶּךָ: וְנֶאֱמַר: וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי (נותן יין באצבעו בפי התינוק, וכן בפעם השניה כשחוזר לומר "ואומר לך") וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי: וְנֶאֱמַר: זָכַר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ, דָּבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר: אֲשֶׁר כָּרַת אֶת־אַבְרָהָם, וּשְׁבוּעָתוֹ לְיִשְׂחָק: וַיַּעֲמִידֶהָ לְיַעֲקֹב לְחֹק, לְיִשְׂרָאֵל בְּרִית עוֹלָם: הוֹדוּ לַיהוָה כִּי־טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: (פלוני) זֶה הַקָּטָן, אֱלֹהִים יְגַדְּלֵהוּ, כְּשֵׁם שֶׁנִּכְנַס לַבְּרִית כָּךְ יִכָּנֵס לַתּוֹרָה וְלַמִּצְוֹת וְלָחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים. וְכֵן יְהִי רָצוֹן וְנֹאמַר אָמֵן:

שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אַשְׁרֵי כָּל־יְרֵא יְהוָה, הַהֹלֵךְ בִּדְרָכָיו: יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ: אֶשְׁתּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ בָּנֶיךָ כִּשְׁתִילֵי זֵיתִים, סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ: הִנֵּה כִי־כֵן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא יְהוָה: יְבָרֶכךָ יְהֹוָה מִצִּיּוֹן וּרְאֵה בְּטוּב יְרוּשָׁלָיִם, כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ: וּרְאֵה־בָנִים לְבָנֶיךָ שָׁלוֹם עַל־יִשְׂרָאֵל:

(ואומרים קדיש יהא שלמא:)