סגולה לשלום בית | פרשת השבוע ואתחנן
בס"ד. ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א, יום ו' עש"ק לסדר ואתחנן לכבוד... אחדשה"ט! בעזרת השי"ת אכתוב לך משהו הקשור לפרשת השבוע
וזהו (דברים-ג-כד) "ואתחנן אל ה' בעת ההוא לאמור".
סגולה לשלום בית | פרשת השבוע ואתחנן
אחת הסוגיאות הלא פשוטות שיש בחיים, והיא סוגיא ארוכה שלא נגמרת, היא סוגיאת ה"שלום בית", והיחסים התקינים בין איש לאישתו. הרבה נכתב על כך, והרבה נאמר על כך ועוד הרבה יאמר ויכתב, כי הסוגיא היא ארוכה מארץ מידה, ובסופו של דבר צריכים הרבה רצון טוב משני הצדדים והרבה סייעתא דישמיא. כיום יש מדריכים לחתן ומדריכות לכלה, לפני החתונה, להעמידם באור החיים, ובנוסף לכך החתן והכלה שומעים הדרכות נוספות מקרובים וידידים, ואח"כ במשך שבעת ימי המשתה תוך כדי הנאומים ודברי תורה ודברי בדיחותא מוסיפים להחכימם בעוד עצות, ובמשך הזמן כשלא בדיוק מסתדרים ביניהם ישנם יועצי נשואים למיניהם כל אחד עם עצותיו ופתרונותיו.
ומהם יצא הפתגם "אין זוג לא מתאים או לא מוצלח, יש זוג לא מתודרך" וזו פרסומת לפרנסה, לא רעה, ולא לגמרי אמיתית וצודקת, ולא תמיד צודקת, כי אכן יש זוג לא מתאים, וע"כ התורה הקדימה התרופה למכה, ובסדר המסכתות גיטין לפני קידושין.
וגם יש זוג מודרך הדרכה מעולה – אלא שלפחות אחד הצדדים לא מבצע את ההדרכה, או משום גאוה ואגו או משום עצלות, ועל אף שהוא יודע מה צריכים לעשות או להמנע מלעשות – הוא עושה ההיפך.
והנה יסוד הכל ועיקר הדבק בין בעל ואישתו הם מידות טובות,
כי כשיש מידות טובות, לא צועקים ומשמיעים, אלא בעיקר שותקים ולא מקפידים ומוותרים ומקשיבים, ומנסים עם כל הכוחות להבין כאב ומצוקת ורצון הלב של הצד השני.
ואם יעשו כן – בודאי רוב החיכוחים והוויכוחים יעלמו.
וכן העצלות גורמת הרבה צער מיותר לצד שכנגד, ויש שלא קולטים ולא מודים שיש בהם עצלות והם תולים מניעת מעשיהם הנדרשים כעת, בתורות ופילוסופיה שלא קיימת ולא אמיתית, ובאמת בסה"כ ישנה עצלות כרונית.
והנה אהבה גימטריא אחד, כי אהבה מביאה אחדות ואחדות מביא לאהבה, ואזי יש רצון עז לתת ולהיטיב לשותפו, וזה מוסיף אחדות ועוד אהבה. אלא שהנתינה צריכה למצוא חן בעיני המקבל, וא"כ הנותן צריך לפעול בענין זה לפי הראש והטעם של המקבל. כי אם הנותן יקנה תכשיט או מאכל שמוצא חן בעיניו ולא בעיני המקבל – לא עשה כלום, ולפעמים הכאיב.
ועל זה וכיוצ"ב נאמר "אהי' חכם ואל תהי' צודק", (ובמקרה הנ"ל הוא גם לא צודק!), ובכלל הפתגם הנ"ל 'להיות חכם', לענינינו חיינו ללמוד להעלים עין, ולא לראות ולא לשמוע כל דבר, ולדעת להעלים עין ואוזניים וכו'.
וללמוד לוותר מה יותר, ולהתאמץ לעשות רצון השותף מה יותר, עד כמה שמותר ומתאפשר. ועל הכל צריך סייעתא דשמיא ותפילה, כי השידוכים והזיווגים הם מן השמים, ואמרו חז"ל (מועד יח:) מן התורה ומן הנביאים ומן הכתובים מה' אשה לאיש.
וגם קיום הזיווג לאחר שנעשה השידוך והיתה החתונה הוא מן השמים, וכמו שצריך תפילה וס"ד לפני השידוך, כן צריך אח"כ כל החיים (מומלץ לומר : תפילה לשלום בית).
וזהו הנאמר בפרשת השבוע "ואתחנן אל ה' בעת ההוא" כתוב "ההוא" בלשון זכר, ונקרא בלשון נקבה 'ההיא', ושניהם באחדות אותה מילה, רמז על התחנונים והתפילה הנדרשת תמיד בדברים שבינו לבינה ושלום בית.
בברכת התורה וכטו"ס
ראש ישיבת ברסלב "נצח מאיר"
הר' שמעון יוסף הכהן ויזנפלד
