סגולה לזכרון | תפילה לזיכרון
כמה מילים וכמה עיצות סגולה לזכרון ולאחר מכן תפילה מועילה להצלחה במבחנים של החיים !
סגולה לזיכרון
כתוב בתורתינו הקדושה (שמות כח-ט,יב) "ולקחת את שתי אבני שוהם", ופיתחת עליהם שמות בני ישראל.. ושמת את שתי האבנים על כתפות האפוד, אבני זכרון לבני ישראל, ונשא אהרן את שמותם לפני ה' על שתי כתפיו לזכרון".
פירש רש"י, 'לזכרון' – שיראה הקב"ה השבטים כתובים לפניו, ויזכור צדקתם.
והנה הדבר פשוט ומובן לכל משכיל, כי אין הקב"ה צריך באמת שום תזכורת, שהרי הכל גלוי לפניו, אלא שאנחנו מצדינו צריכים לעשות פעולות באתערותא דלתתא, כדי שיתער כביכול לעילא, להראות ולגלות דעתינו שחשוב לנו שה' כביכול יזכור אותנו לטובה, דהיינו כל כלל ישראל.
פעולות לעורר את הזיכרון
ועל כל פנים רואים מהפסוק ברור שע"י פעולות שעושים לעורר את הזכרון של נושאים מסויימים, אכן זוכרים אותם, והרי הדברים קל וחומר, אם מה כלפי מעלה שבאמת אין שום צורך לעורר את הזכרון (כי אין שכחה כלל לפני כסא כבודו) אעפ"כ ע"י שמעוררים את הזכרון הדבר פועל פעולתו הטובה, קל וחומר להדיוט שבאמת כן צריך לעורר את הזכרון (כי אצל בני אדם השכחה מצויה, וההיסח הדעת מצוי) שיעשה פעולות וסימנים לעורר את הזכרון בענינים ונושאים שחשוב לזכור, והוא שוכח, או עלול לשכוח.
עיצה טובה – סגולה לזיכרון
למדנו מכאן שטוב שירגיל האדם לרשום (בפנקס קטן שישא אותו תמיד עמו בכיסו, או בדף מוגן ניילון או פלסטיק שקוף, או בפלאפון) דברים שחשובים מאד לו בחיים, אלא שהעומס, וההיסח הדעת וכו' משכיחים אותם ממנו, וחבל מאד שישכחם, כי בודאי יצטער ויתחרט על כך (ויש דברים שיתחרט על כך כל ימיו, או בסוף ימיו, ובעולם הנצחי),
כגון לזכור את "עלמא דאתי", וכמבואר בדברי רבינו הקדוש ז"ל מברסלב (לקוטי מוהר"ן קמא, סי' נד-א) וז"ל: כי צריכים לשמור מאד את הזכרון שלא יפול לשכחה, בחי' מיתת הלב, ועיקר הזכרון – הוא לזכור תמיד בעלמא דאתי (שהעוה"ז הבל הבלים וחולף מהר ויצטרך לתת דין וחשבון על כל מעשיו ודיבוריו ומחשבותיו, ממש ממש), שלא יהא בדעתו ח"ו שאין עולם אלא אחד,
וכך ראוי להיות מנהג יראי השם, תיכף בבוקר בהקיצו, קודם שיתחיל שום דבר- יזכור מיד בעלמא דאתי. ע"ש (ועל כן תיכף בהקיצו לפני אמירת "מודה אני", או אחרי אמירת "מודה אני" תיכף ומיד יאמר בפה מלא "יש עלמא דאתי, עיש עולם הבא" העולם הזה זמני חולף חבל לבזבז את הזמן והכוחות וכו'…)
עוד עיצות
– ולענינינו טוב שירשום (איפה שרושם, וכנ"ל) המילים "עלמא דאתי, עלמא דאתי, העוה"ז הבל הבלים".
וזכרון דבר זה יעזור לו ליישב דעתו ולאפס דעתו, מהו מהות ועיקר החיים.
– וכן ירשום בקיצור הדברים שהוא נכשל בהם (ומהן על בסיס יומי),
– וכן ירשום בקיצור הדברים שהוא צריך לעשות אבל מתעצל או שוכח וכו', כגון להחמיא לאשתו, וללטף בניו ובנותיו הקטנים ולהתמיד בלימודים מסויימים, ולהיות דבוק מה יותר בה' ולהתפלל ולברך בקול בחשק ובכוונה, ולעסוק בתורה בחשק ובהתעוררות, ולחתור לאמת, (והנני יכול לפרט כאן עשרות דברים, ופרטים, וכל אחד ירשום את הדברים שנוגעים לו, שהוא חייב לזכור לעשות או לימנע).
וכן ירשום שמות בניו ובנותיו (ונכדיו וניניו) וע"י שמותם ירשום בקיצור הנושא שכעת הם צריכים שיתפללו עליהם, ואכן יתפללו מקרב הלב על כל אחד ואחד מהם. ועכ"פ אלה שצריכים ישועה כעת.
וכן יתפלל על כלל ישראל, וירשום בקיצור הנושאים הבוערים, כגון שלום בתוך המחנה, ועם האויבים וכו', על סכנות קיומיות כגון על יושבי ארץ ישראל עם הפלסטינאים, ונשק האטומי של אירן, ושאר הנשק והטילים המסוכנים, וחומרים כימים, וארגונים אויבים למיניהם ועל יושבי חו"ל לפי הצורך והענין, ועל הסכנות הרוחניות של הכלל והפרט.
סיכום פרשת השבוע
וזה ג"כ בחי' "על שתי כתפיו לזיכרון" כי הדבר המוטל על האדם לעשותו והוא בתחום אחריותו נקרא בפי העולם שנושא 'על כתפיו'.
ויהי רצון שנזכה לזכור ולהתפלל תמיד, על מה שצריכים לזכור ולהתפלל תמיד.
