יח בחשון – יום פטירת ר' ישראל דב בער אודסר זצוק"ל

ר' ישראל נולד בשנת ה'תרמ"ו בטבריה, למשפחה חסידית מיוחסת של חסידי קרלין. בילדותו מצא בפח אשפה ספר בשם "השתפכות הנפש" אשר ליקט חסיד ברסלב [לא ברור אם המלקט הוא ר' אלתר מטעפליק או ר' ישראל קרדונר]. הספר היה ללא כריכה ור' ישראל שלא ידע מי המחבר התלהב מהספר למד בו כל הזמן ויישם את הכתוב בו – התבודד והתפלל. עם הגיעו לגיל מצוות למד בישיבת "רבי מאיר בעל הנס" והמשיך להגות בספר עד שאחד החסידים אמר לו שהספר הוא של ברסלב ולאחר ויכוח, לקח את הספר.

ר' ישראל כבר ידע אותו בעל פה וניסה להגיע לחסידות זו ולתהות על קנקנה. בגיל 17 פגש בר' ישראל קרדונר – חסיד ברסלב מצפת שהגיע לטבריה, התחבר אליו ונהיה לחסיד ברסלב. משפחתו התנגדה לכך, אביו אמר לו שיבחר איזו חסידות שרוצה מלבד ברסלב, אך ר' ישראל התעקש להמשיך בדרכו. אביו גרשו מביתו והוא הלך לביתו של ר' ישראל קרדונר.

לפני שנעשה לברסלבר התארס ונשא לאישה את בתו של ר' פנחס הכהן מוהליבר מצפת בתמיכתו של ישראל קרדונר. נולדו להם חמישה ילדים, הם סבלו מהתנכלויות מצד משפחת הכלה ומצד אנשי צפת ועברו לגור ליד ר' ישראל קרדונר. לאחר זמן עברו לירושלים כדי ללמוד שם מזקני חסידות ברסלב. הרב אודסר ניהל התכתבות עם הנשיא זלמן שזר ו32 ממכתביו אליו קובצו לאחר מכן בספר "אב"י הנח"ל".

בשנת ה'תרפ"ב הגיע לידיו פתק, באחרית ימיו גילה כי בפתק מסר לו ר' נחמן סוד נפלא ובו נכתב: 'נ נח נחמ נחמן מאומן' ובצוואה שכתב בד' אלול ה'תשנ"ב הקדיש את כל רכושו למען הדפסת והפצת ספרי ר' נחמן מברסלב.
דרומית לירושלים הוקם הישוב – אב"י הנחל, על שם ספרו.

נפטר במוצאי שבת ה'תשנ"ה.

מספריו: אב"י הנחל, שמע ישראל, ליקוטי אמונה, כתבי ישראל, ישראל סבא.

אודותיו מתוך האתר ויקפדיה – ר' ישראל דב אודסר, רבי ישראל דב אודסר (נולד בשנת ה'תרמ"ו 1886 בעיר טבריה, נפטר בי"ח בחשוון ה'תשנ"ה 1994) היה ממנהיגי חסידות ברסלב. מכונה גם "בעל הפתק" ו"סבא ישראל".

תולדות חייו

רבי ישראל דב אודסר נולד בשנת ה'תרמ"ו בעיר טבריה, למשפחה מיוחסת של חסידי קרלין. ר' ישראל סיפר שבילדותו מצא בגניזה את הספר "השתפכות הנפש", אולם הספר היה ללא כריכה והוא לא ידע מי המחבר. ישראל הקטן שהתלהב מהספר נהג ללמוד בו בקביעות וליישם את הכתוב בו, דהיינו להתבודד ולהתפלל.

לאחר בר המצווה נשלח ללמוד בישיבת אור תורה שעל ציון רבי מאיר בעל הנס מחוץ לטבריה, והמשיך להגות בספר. חסיד אחד שראה אותו הוגה בספר אמר לו שהספר הוא מספרי ברסלב שאסור ללמוד בהם, שכן חסידי ברסלב היו מוחרמים באותו זמן, ולאחר ויכוח לקח את הספר. אירוע זה הביא את אודסר לחפש קרבה לחסידות ברסלב. בגיל 17 פגש את רבי ישראל היילפרין ("קרדונר"), חסיד ברסלב מצפת שהגיע לטבריה, ששימש עבורו מורה דרך. הוא הפך להיות חסיד ברסלב והתגורר בביתו של רבי ישראל קרדונר אשר גם עזר לו להתחתן. רבי ישראל אודסר גר בסמוך ובשכנות לרבי מרדכי חיים קסטלניץ ("ר' מאטיל דיין") אשר קירבו וסייע לו כלכלית ודאג לו לדירת מגורים למרות היותו שייך לזרם חסידי סלונים שהתנגדו לחסידות ברסלב.

בהמשך עבר ישראל אודסר גם לירושלים כדי ללמוד שם מזקני חסידות ברסלב, ולאחר זמן חזר שוב לעיר טבריה. במרוצת הזמן התקבצה סביבו חבורה של חסידים שלמדו אצלו.

הרב אודסר ניהל התכתבות עם הנשיא זלמן שזר ו-32 ממכתביו אליו קובצו לאחר מכן בספר "אב"י הנח"ל".

נקבר בהר המנוחות בירושלים. לאחר פטירתו הקימו תלמידיו חברת הוצאה לאור הנקראת "קרן ר' ישראל דב אודסר" על שמו שמדפיסה ומפיצה את ספריו עם שאר ספרי חסידות ברסלב. בשנת תשנ"ט התאגדו כמה מחסידיו והקימו על שמו את היישוב אבי הנחל במזרח גוש עציון על גבול מדבר יהודה.

"הפתק"

ערך מורחב – נ נח נחמ נחמן מאומן

"הפתק" ובו הססמה "נ נח נחמ נחמן מאומן"

הרב אודסר התפרסם בעיקר בשל פתק שמצא בשנת תרפ"ב, ועליו מכתב המופנה אליו וחתום בידי רבי נחמן מברסלב, שנפטר כמאה ועשר שנים קודם לכן. המכתב כלל את הססמה "נ נח נחמ נחמן מאומן". הרב אודסר האמין שרבי נחמן שלח לו את הפתק משמיים. אחרים טענו שתלמיד בישיבה שלמד בה אז הרב אודסר חמד איתו לצון ושם את הפתק בתוך ספריו.

הרב אודסר שמר במשך שנים בסוד את קיום הפתק וסיפר עליו רק לילדיו. רק כעבור ארבעים וארבע שנה, בהיותו כבן שמונים, סיפר על כך ברבים. סיפורו זה הביא להתקבצות חסידים נוספים סביבו וליצירת קבוצה אשר חבריה מכונים "נ-נחים". תלמידים אלה החלו להפיץ את הסיסמה ואת סיפור הפתק.

משפחתו

רבי ישראל דב ואשתו התגוררו ליד רבי ישראל קרדונר ונולדו להם תשעה ילדים. אחת מבנותיו נישאה לרב שמואל קרויזר, מעורכי האנציקלופדיה התלמודית ומתרגם סדרת ילקוט מעם לועז. נכדו, בן בתו חוה, הוא גיל שפר.