נקמה | פרשת השבוע מטות.

נקמה.

והנה חשבון ארוך ארוך יש לנו עם אומות העולם על גודל רשעותם ועל ריבוי הצרות והרוע שעשו לנו במשך כל הדורות.., אבל נקמה תבוא מאת השם ולא מצידינו וצריך דעת תורה לכך…

כי כל אשר יקרהו מטוב ועד רע, הוא סיבה שתבוא עליו מאת ה' ברוך הוא, ומיד האדם מיד איש אחיו לא יהיה דבר בלתי רצון ה' ברוך הוא, על כן כשיצערהו או יכאבהו אדם ידע בנפשו, כי עוונותיו גרמו,

בס"ד

ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א, יום ו' עש"ק לסדר פרשת השבוע מטות.

לכבוד… אחדשה"ט! בעזרת השי"ת אכתוב לך משהו הקשור לפרשת השבוע,

וזהו (במדבר לא-א,ב) "וידבר ה' אל משה לאמור, נקום נקמת בני ישראל מאת המדינים". ותרגם אונקלוס אתפרע פורענות, היינו שהנקמה היא לשלם לעושה רע על רועה שעשה [או רצה לעשות אלא שלא עלתה בידו].

והנה חשבון ארוך ארוך יש לנו עם אומות העולם על גודל רשעותם ועל ריבוי הצרות והרוע שעשו לנו במשך כל הדורות, ועדיין הם עושים לנו, ועוד יותר רוצים לעשות בפעילות אינטנסיבית ובלתי פוסקת.

ויום הנקמה והתשלום בא יבא מאת הבורא יתברך שמו בעצמו, וכמ"ש (דברים לב, לה) לי נקם ושילם לעת תמוט רגלם, ואם באוהביו כך בשונאיו על אחת כמה וכמה, וכמ"ש (נחום א,ב) א-ל קנוא ונוקם ה', נוקם ה' ובעל חימה, נוקם ה' לצריו ונוטר הוא לאויביו, ה' ארך אפיים וגדול כח ונקה לא ינקה. וכתיב (ישעיה סג-ד) יום נקם בלבי ושנת גאולי באה, וכתיב (שם ג) פורה דרכתי לבדי, ומעמים אין איש אתי, ואדרכם באפי וארמסם בחמתי, וכתיב (דברים לב-מג) כי דם עבדיו יקום, וכתיב (תהלים קמט-ז) לעשות נקמה בגוים תוכחות בלאומים, וכתיב (יחזקאל כה-יד) ונתתי את נקמתי באדום.

וכתיב (תהלים צד, א) ב' א-ל נקמות ה', א-ל נקמות הופיע, הנשא שופט הארץ השב גמול על גאים, וכמ"ש (שם עט-י) יודע בגוים לעינינו נקמת דם עבדיך השפוך.

ואמרו חז"ל (ברכות לג.) גדולה נקמה שנתנה בין ב' אותיות (פ' שמות קודש) שנאמר (תהלים צד, א) א-ל נקמות הוי"ה. ואמרו (ב"ר נה-ג) אמרו ישראל לפני המקום רבון העולמים כתבת בתורתך (ויקרא יט-יח) לא תיקום ולא תטור ואתה נוקם ונוטר. שנאמר (נחום א-ב) נוקם ה' ובעל חמה? אמר להם הקב"ה אני כתבתי בתורה לא תקום ולא תטור את בני עמך, אבל נוקם ונוטר אני לעכו"ם. ואמרו (ויק"ר יט-ה) לפי שהיו ישראל אומרים (תהלים מב-ד) היתה לי דמעתי לחם יומם ולילה, יצתה בת קול ואמרה להן (ישעיה לה-ד) הנה אלקיכם נקם יבוא. ואמרו (במדב"ר כב-ב) אמר משה אם היינו ערלים או עובדי ע"ז וכו' לא היו שונאים ורודפים אותנו אלא בשביל תורה ומצוות שנתת לנו, הילכך הנקמה שלך וכו', ואמרו (תנא דבי אליהו רבא, א) פעם אחת הייתי מהלך בכרך גדול שבעולם (רומא) וראיתי שם מיטות מוצעות, וכלי זהב וכסף, אמרתי (תהלים צד-א) א-ל נקמות ה', א-ל נקמות הופיע.

לעשות נקמה בגויים.

ועכ"פ לעת עתה עד שיבא יום הפקודה – אין לשום יחיד או קבוצה לפעול על דעת עוצמה, ולעשות מעשי נקמה אשר מחירם והשלכותיהם לא יהיו למעשה לטובת עם ישראל אלא ח"ו להיפך, ועדיין בגלות תחת שילטון האומות אנחנו

(וגם המדינונת שהוקמה, פועלת מתוך התחשבות מירבית בגוים, ומתוך אילוצים, ומתוך ידע ברור שהכח והשילטון האמיתי לא בידם אלא בידי האומות, ואכמ"ל).

והנה כתוב בתורה (ויקרא יט-יח) לא תקום ולא תיטור את בני עמך, ואהבת לרֵעך כמוך, וכתב בספר החינוך (מצוה רמא) משורשי המצוה שידע האדם ויתן אל לבו. כי כל אשר יקרהו מטוב ועד רע, הוא סיבה שתבוא עליו מאת ה' ברוך הוא, ומיד האדם מיד איש אחיו לא יהיה דבר בלתי רצון ה' ברוך הוא, על כן כשיצערהו או יכאבהו אדם ידע בנפשו, כי עוונותיו גרמו, והשי"ת גזר עליו בכך, ולא ישית מחשבותיו לנקום ממנו, כי הוא אינו סיבת רעתו כי העוון הוא הסובב,

כמו שאמר דוד המלך עליו השלום (ש"ב טז) הניחו לו ויקלל, כי אמר לו ה', תלה הענין בחטאו ולא בשמעי בן גרא.

וכן כתב הרמב"ם (ה' דעות פ"ז ה"ז) הנוקם מחבירו עובר בלא תעשה, אע"פ שאינו לוקה עליו , דעה רעה היא מאד, אלא ראוי לו לאדם להיות מעביר על מידותיו על כל דברי העולם, שהכל אצל המבינים דברי הבל והבאי, ואינו כדאי לנקום עליהם. ע"כ.

ואעפ"כ הגוים המרושעים – הם ענין אחר (ופשוט ההבדל וטעמו) וכמ"ש חז"ל בתורת כהנים (ויקרא יט-יח) לא תקום ולא תטור את בני עמך, דוקא את בני עמך אי אתה נוקם ונוטר, אבל אתה נוקם ונוטר לעכו"ם. וכן הוא ברמב"ם (הנ"ל) הנוקם מחבירו.. כל הנוטר לאחד מישראל.. והדבר פשוט וכנ"ל.

ויהי רצון שנזכה להתנהג תמיד ע"פ השקפת תורתינו הקדושה כרצון ה'.

בברכת התורה וכל טוב סלע

ראש יישבת ברסלב

שמעון יוסף הכהן ויזנפלד