נקודה טובה היא התוכחה הכי טובה | פרשת בראשית

(בראשית א-ג,ד,ה) "ויאמר אלקים 'יהי אור', ויהי אור: וירא אלקים את האור כי טוב, ויבדל בין האור ובין החושך: ויקרא אלקים לאור יום".

נקודה טובה היא התוכחה הכי טובה

ארבע פעמים ברצף הזכיר הפסוק את ה"אור", ללמדך שיש להתעסק מה יותר במידת האפשר עם הטוב והחיובי.

וללמדך שהמלמדים מורים / מורות יש להם להחדיר מה יותר את החיובי ע"י שמזכירים את הטוב והחיובי שוב ושוב, ודבר זה טוב לתלמידים כדי שיקלטו ויופנמו הדברים בלב ובמוח מה יותר.

צא ולמד מעולם הפירסומות שמזכירים ומבליטים שוב ושוב שם המותג המעוניינים לפרסם, ולדוגמא קוקה קולה, ושים לב גם בטיקט של הבקבוק או בקבוקון או פחית שלהם שמופיע שוב ושוב שם המותג שמעוניינים לפרסם ולהחדיר לקהל.

וע"כ מנהג הדרשנים והמגידים והמרצים שחוזרים שוב ושוב על המסר המרכזי, ועל המילים המרכזיות, ואם לדוגמא ולמשל הנושא הוא 'אמונה' – יש להזכיר שוב ושוב את האמונה, האמונה הקדושה.

ואם הנושא הוא לימוד ועסק התורה ועמל התורה – יש להזכירם שוב ושוב.

ותמיד עדיף להתעסק באור מלהתעסק בחושך, כיתרון האור מן החושך (קהלת ב-יג), ועדיף להזכיר שכר הרב והטוב בזה ובבא בגן עדן, מלהרבות להזכיר גודל העונש והפגם, בזה ובבא בגיהנום.

וכן יש להזכיר שוב ושוב מעלת היראת שמים, יותר מהחסרון של יר"ש ע"י פגם האמונה, ופריקות עול.

וכבר מפורסמים דברי גאון עוזינו מוהרנ"ת ז"ל שאמר שעל כל כפית של התעוררות שמעוררים אנו את חבירינו וזולתינו, יש לשפוך חבית של התחזקות.

כי צריכים להתעסק הרבה יותר בהתחזקות מאשר בהתעוררות, כי העיסוק בחיובי תמיד עדיף, משא"כ העוסק בהתעוררות לפעמים יכול להזיק מאד, ולקבל תוצאות הפוכות ממה שרוצים להשיג, כי מי שנמצא במוחין דקטנות שהוא דבר השכיח בדורות האחרונים הרבה פעמים נשבר ומתייאש ומתקומם ובורח מדברי ההתעוררות שבמצבו אין ביכולתו להכיל.

ודבר זה יש לו הדים ועדים במ"ש חז"ל (פסחים ג,א) ותנא דידן [דנקט 'אור לי"ד' מאי טעמא לא קתני "לילי"? לישנא מעליא נקט, דאמר ר' יהושע בן לוי לעולם אל יוציא אדם דבר מגונה מפיו, שהרי עקם הכתוב שמונה אותיות ולא הוציא דבר מגונה מפיו שנאמר (בראשית ז-ח) מן הבהמה הטהורה, ומן הבהמה אשר איננה טהורה.

רב פפא אמר תשע שנאמר (דברים כג,א) כי יהיה בך איש אשר לא יהיה טהור, מקרה לילה.

תניא דבי רבי ישמעאל לעולם יספר אדם בלשון נקיה, ועיי"ש כמה סיפורים מאלפים.

ואיתא בחובת הלבבות (שער הכניעה, פ"ו) נאמר על אחד מן החסידים שעבר על יד נבלת כלב מסרחת מאד, ואמרו לו תלמידיו כמה מסרחת נבלה זאת? אמר להם כמה לבנות שיניה? ונתחרטו על מה שסיפרו בגנותה, וכיון שהוא גנאי לספר בגנות כלב מת, כל שכן באדם חי.

וכיון שהוא טוב לשבח נבלת כלב בלובן שיניה, כל שכן שהוא חובה לפי זה לשבח אדם משכיל ומבין. ע"כ.

וכל הנ"ל כלול במה שכתוב (איוב טו-ה) ותבחר לשון ערומים.

ועכ"פ ברור שתמיד עדיף להתעסק ולדבר מהחיובי מאשר בשלילי, וסימנך תוכחה, שכל העולם סולד ממנה ולא אוהב לשמוע, על אף שזה לטובתו גם הניצחית, ומאידך אוהב אדם לשמוע על נקודה טובה שיש לו, והאחרון מביא תועלת מעשית הרבה יותר מהראשון, ויהי רצון שתמיד יהי אור במעשינו, בדיבורינו ובמחשבותינו.

בברכת התורה וכטו"ס שמעון יוסף הכהן ויזנפלד – ישיבת נצח מאיר

• מצוות תוכחה אבל עם טעם טוב
• קורס מקוצר על חינוך ותוכחה בטעם טוב
• תוכחה של צדיק מעלה ריח טוב
• תפילה לאהבה עצמית