בנושא "נוער נושר" ובעיות הנוער של הדור בכל המגזרים הוא נושא בעייתי ועמוק… ראש ישיבת ברסלב מדבר על הנושא הכאוב !
נוער נושר | פרשת השבוע ויגש
"כי עבדך ערב את הנער מעם אבי לאמר "אם לא אביאנו אליך, וחטאתי לאבי כל הימים". (בראשית מד-לב)
למעשה כבר אי אפשר לטאטא את הבעיה מתחת לשטיח, בעיית הבעיות של הדור הזה, היא בעיית הנוער הנושר, מכותלי הישיבה והסמינר לרחוב הקורץ ומפתה. והרבה סיבות יש לדבר, ולא דומה סיפור לחבירו, וכל מקרה וסיבותיו הוא, הצד השווה שבהן שהן קיימים במציאות הכואבת, ובתופעה המתרחבת.
הכלל הגדול הוא שצריך לפנות הרבה זמן לנושא
והנה זה ברור כאור השמש, שצריכים להשקיע הרבה כוחות בכל ילדי ונערי המשפחה, ובמיוחד כשח"ו יש נער/ה כזה במשפחה, וגם ברור שצריכים להשקיע כסף להצלת נפשות, ובמיוחד שבביתו, וגם ברור שצריכים להשקיע זמן, הרבה זמן
שכל השקעות הנ"ל אילו הושקעו קודם, לפני שהתהוו הבעיות והתופעות, או בתחילת התהוותם, היה הדבר הרבה יותר רצוי, וקל, ועם תוצאות הרבה יותר טובות ומהירות, והדבר יש לה נפקא מינה עצום, לעוד ילדים נערים ונערות שבבית, להיות חכם הרואה את הנולד (תמיד דף לב.), ולפעול בתבונה כמתבקש בזמן,
כי הזמן לא יעשה את שלו ויפתור את הבעיות, אדרבא, ככל שהזמן חולף הבעיות מחריפות ומתעצמות, וכל יום הנזק הולך וגדל, ואפילו ההורים שעושים משהו בנידון ולא עושים מספיק אומרים לנפשם וכי אין לי בחיים עיסוקים נוספים, וכי אדם בטל ופנוי אנוכי, וכי אין לי ריחיים של עול הפרנסה על צווארי?
וכי אין אני צריך לעסוק בתורה ועכ"פ לקבוע עתים לתורה, וכי אין לי עוד ילדים שאני צריך להתמסר רובי לבעייתי הלזו? וכי לי אין צרכים, ואני לא בן אדם, הרי (ב"מ דף סב.) חייך קודמים,
והנה הכל אמת ויציב ונכון, ואעפ"כ הכל שקר למעשה, כי קודם כל בחלל הפנוי שבזמנו, קודם כל צריך להקציב זמן לבעיה הנוראית, כדי שלא תיפול בין הכיסאות, ושטף הזמן יזניח אותה,
ובתוך הזמן הנ"ל, יש להשקיע כוחות הנדרשים, הן לנער/ה הבעייתי הן לשלום הגשמי והנפשי ובעיקר הרוחני של הילד ונער/ה הנאמנים לה' ולתורתו הקדושה, כי בזה תלוי כל אושרם הניצחי (או ההיפך ח"ו).
ואחר כך יסתדר וימצא זמן לכל שאר הדברים, וכמו כל אדם שמוצא זמן גם הוא ימצא זמן, אבל המרכז והעדיפות הראשונה צריך להיות על הנ"ל, וכמ"ש (בראשית יח-יט) כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו אחריו, ושמרו דרך ה'.
וזה (נוער נושר וחינוך ילדים) בחי' "כי עבדך", היינו כל יהודי ואב למשפחה,
"ערב את הנער, מעם אבי" כי כל הורה, אחראי וערב לפני ה' על כל הנער ועל נערה שהוא ממונה ואחראי עליו
(וגם על שאר נערי ישראל, כפי היכולת, גם מדין ערבות גם מדין אהבת ישראל ומצוות (ויקרא יט-יח) ואהבת לרעך כמוך,
לאמור: "אם לא אביאנו אליך". אם ח"ו לא הביא אותו לפני הבית דין של מעלה בריא בנשמתו, נאמן להשי"ת ותורתו הקדושה, "וחטאתי לאבי" היינו כלפי השי"ת, "כל הימים", בעולם הזה ולעולם הבא. ח"ו.
וע"כ יש לעשות הכל, ולהתיעץ ולהתפלל הרבה ובדמעות. ואעפ"כ בכל שאר היום יהי' בשמחה, כי התיסכול והצער המיותר – לא עוזר ואין זה רצונו יתברך, ובשמחה ותקוה טובה – תצאו. קוה אל ה', חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה', ואין שום יאוש בעולם כלל.
בברכת התורה וכטו”ס
ראש ישיבת ברסלב – נצח מאיר
הרב שמעון יוסף הכהן ויזנפלד