נועם אלימלך

נועם אלימלך

כא' באדר – יום פטירת ר' אלימלך מליז'ענסק זצוק"ל (הנועם אלימלך)

רבינו רבי נחמן מברסלב – על ה"נועם אלימלך", חיי מוהר"ן סימן תקנג.

…כשראה (רבי נחמן מברסלב) את הספר הקדוש "נועם אלימלך" התפלא מאד ואמר:

שקדושת מעלת הרב הקדוש רבי אלימלך ז"ל נשגבה למעלה למעלה ממה שנראה ומובן מתוך ספריו הקדושים הנ"ל.
וגם בקדושת אחיו הרב הקדוש רבי זוסיא זכרונו לברכה הפליג מאד מאד וכו' כידוע אצלנו.

בעל ה"תפארת שלמה" מרודומסק אמר כי ביום זה עומד רבי אלימלך וכפיו פרוסות, והוא מברך וממליץ טוב בעד השופכים שיח על ציונו וקוראים מספריו הקדושים ללמוד ולקיים !!

אודות הנועם אלימלך :

רבי אלימלך וייסבלום מליז'ענסק, נולד בשנת ה'תע"ז, בלאפאחי כפר קטן הסמוך לעיר טיקטין שבגליציה, לאביו רבי אליעזר ליפמאן ולאמו מרת מירל.

בכ"א אדר שנת ה'תקמ"ז עלתה נשמתו בסערה השמיימה ומנחותו כבוד בעיר רבנותו ליז'ענסק שבפולין. סמוך לפטירתו סמך רבנו את ידיו על ראשי תלמידיו ומסר להם מכוחו הרחוני: לחוזה מלובלין מסר את מאור עיניו, למגיד מקוז'ניץ את רוחו שבלב, לר' אברהם יהושע העשיל את כוחו שבפיו ולרבי מענדל מרימנוב את הנשמה שבמוחו.

רבנו נקבר בעיר רבנותו ליז'ענסק, קברו הפך למקום עלייה להמונים ובפרט בכ"א אדר יום פטירתו אז מגיעים מאות איש מכל רחבי העולם לשפוך צקון לחשם, לבקש ולהתפלל על קברו.

מתלמידיו המפורסמים של ה"נועם אלימלך":

החוזה מלובלין, המגיד מקוזניץ, רבי מנחם מענדל מרימנוב, רבי יהושע העשיל מאפטא, רבי קלונימוס קלמן הלוי בעל המאור ושמש, רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי משה לייב מסאסוב, רבי נפתלי מרופשיץ.

מספריו: 

ליקוטי שושנה, "נועם אלימלך" כולל את משנתו של ר' אלימלך באמצעות שיחותיו על פרשיות השבוע שנאמרו בדרך כלל בסעודה השלישית בשבת. זהו אחד מספרי היסוד של החסידות והוא בולט בעמקותו ובפשטותו כאחד. "צעטיל קטן" – חיבור קטן ובו הנהגות יומיומיות.

תפילת אלימלך – היא תפילה שחיבר איש האלקים מורינו הרה"ק הרבי ר' אלימלך מליז'ענסק זצ"ל.

והיא מסוגלת שיפתחו שערי שמיים ויתקבלו תפילותינו.

וטוב לומר אותה כל יום יש אומרים לפני התפילה !

לחצו והורידו את תפילת רבי אלימלך מליזענסק.

לחצו לעבור לקרוא את התפילה באתר ! תפילת רבי אלימלך.

המשך קורות חייו וסיפורים :

מינקותו חשק בלימוד התורה הק', אך גודל יראתו ושקדנותו לא באה בנקל, יחד עם אחיו רבי זושא מאניפולי ישב והגה בתורה, יחדיו מלאו את כריסם בתנ"ך הלכה ש"ס ופוסקים, לאחר מכן פנו ללמוד קבלה בקדושה וטהרה, משגדל הילד שלחוהו הוריו לעיר טיקטין הסמוכה למקום מגוריהם כדי ללמוד שם בישיבה. ר' אלימלך נשא לאשה את מרת שפרינצא בתו של רבי אהרן רוקח ובזיווג שני נשא את מרת גיטל בת רבי יעקב מרגלית.

לאחר שעזב רבנו את הישיבה חבר שוב לאחיו רבי זושא, והם שהוי קדושים וטהורים הרגישו שעדיין אין ליבם שלם, כאילו ועדיין צריכים הם לחזור בתשובה ולכפר על עוונותיהם, להדבק באביהם שבשמים.

שני האחים שבלשון החסידות מכונים "האחים הקדושים" קבלו על עצמם לגלות בתוך הגלות, להסתגף עד כדי נקיון מכל חטא ולו הקטן ביותר, שמונה שנים היו רבנו ואחיו רבי זושא בגלות, בכל אותם שנים עברו סבל ועינויים בל יתוארו, מעולם לא ישנו פעמיים באותו עיר ולא לקחו עימם אוכל ושתיה כי כדי קיום הגוף.

כשהיו רבנו ואחיו רבי זושא מאניפולי מגיעים לעיר מסויימת היו פונים הם לאכסניה ושוכבים לישון על הרצפה מאחורי התנור, בחצות הלילה היו קמים שני האחים ובוכים על צער השכינה, על בית המקדש שחרב, על אחיהם היהודים השרויים בגלות וכהנה וכהנה.

כשרצו האחים להוכיח יהודי על עוונותיו או על מעשיו הרעים לא הוכיחו אותו באופן ישיר, אלא דברו לעצם או אחד לשני בקול רם, וכך צעקו: "מה לך אלימלך שראית לעשות כך" ואז היו אומרים את אותם חטאים שפגם אותו האיש, והיו ממשיכים לדבר בדברים הנוגעים לנפש: מה תשיב לבוראך ביום הדין, איזה פנים יהיו לך לפני בורא עולם, ואותו האדם היה מתעצב אל לבו ואומר לעצמו: "הלא גם אני חטאתי באותו דבר, ומה אומר אני ביום הדין" וע"י זה היה עושה תשובה. דווקא אותם דיבורים שכאילו לא היו מכוונים אליו, הם אלו שעוררו אותו לחזור בתשובה, וכך הוכיחו האחים הקדושים אלפי יהודים מבלי שייפגעו. במשך שנות גלותם סבלו האחים הקדושים סבל רב, לא אחת נחשדו בגניבה ואף הוכו קשות, עם כל זאת סרבו לגלות את זהותם וקבלו את היסורים באהבה, שהרי לשם כך יצאו לגלות כדי לכפר על עוונותיהם, כמאמר חז"ל "גלות מכפרת על הכל" (סנהדרין לז.).

סיפור – רבי אלימלך:

פעם אחת לאחר שנחשדו בגניבת סוסים ואף הוכו קשות ע"י בעליהם, פנה רבנו לאחיו רבי זושא ואמר לו: "זושא אחי, בא וראה ענשם של חוטאים, מה אנו שרק נחשדנו במעשה הגניבה ספגנו מכות כאלו אכזריות, על אחת כמה וכמה הגנבים עצמם עתידים ללקות עת יגיע זמנם להתייצב לפני בית דין של מעלה.

פעמים שאותם פוחזים שהתנכלו לרבנו היו נענשים בידי שמים, רבנו מאוד הצטער על כך ואף היה נעמד מיד מתפלל ומתחנן לפני הקב"ה כי יחוס על אנשים אלו, שחס וחלילה לא יענשו בגינו, ופעם אחת לאחר שקבל מכות נוראיות מידי איזה בעל אכסניה ומיד פרצה שריפה במקום, רבנו התפלל שתכבה השריפה, ומשלא פסקה קרא ואמר: "רבונו של עולם, לא אתפלל תפילת מנחה עד אשר תכבה השריפה באותה אכסניא".

פעם אחת נסע רבי זושא מאניפולי לביקור אצל דודו שגר בעיר מעזריטש שם פגש את רבי דב בער המגיד ממעזריטש אשר קרבו לחסידיות, מאז החל רבי זושא לעבוד את השם יתברך בהתבטלות ובהסתר, כמה שעות מהיום היה רבי זושא מבלה ביערות ומתבודד בינו לבינו קונו.

אחיו הצדיקים וביניהם רבנו לא הבינו מה קרה לאחיהם שבעבר לא זז משולחן הלימודים ולפתע ביום בהיר החל לסובב ביערות, פעם אחת לקח רבנו את אחיו הצעיר רבי זושא לשיחה ושאלו, זושא, למה חדלת מללמוד? למה הנך מסובב בטל ביערות? לאחר דין ודברים הבין רבנו כי אחיו רבי זושא נשאר כשהיה, קדוש וטהור ולאחר שראה כי רבי זושא כולו בוער באהבת השם שאלו לאחיו ממי ראה דרך זו בעבודת השם, השיב רבי זושא כי לאחרונה התקרב למגיד הגדול ממעזריטש, מיני אז החלו שניהם יחדיו לנסוע אל המגיד אשר קרבם באהבה יתרה ורבנו היה לאחד מהאריות שבחבורת תלמידי המגיד.

שנים ארוכות חיי רבנו חיי סבל אותם קבל באהבה, שנים ארוכות בהם סירב לגלות את זהותו, אך מאותו רגע שהגיע שעתו להתגלות בעולם החל רבנו להדריך רבים לעבודת ה' בדרך החסידות, אלפי איש קבלוהו עליהם כרב ומנהיג ביניהם גדולי עולם, רבנו דלה והשקה להם מתורת החסידות כפי שקבל מרבו המגיד ממעזריטש, אך עיקר הדגש היה על אמונה טהורה ותמימה, אמונה בהשם יתברך וערכה של אמונת צדיקים אשר תפקידם העיקרי לחבר את לבבות העם לאביהם שבשמים.

רבנו היה אומר "כי במלחמה עם היצר הרע אין אדם יכול להתגבר אלא בעזרת הצדיק" (נועם אלימלך פ' יתרו). לאחר פטירת המגיד ממעזריטש שהיה ממשיך דרכו של הבעל שם טוב הק', הסכימו החסידים למנות את רבנו כיורשו של המגיד וממשיך דרכו, ואכן רבנו מילא תפקיד זה בנאמנות יתרה. לאחר זמן מה קבע רבנו את מושבו בליז'ענסק שבפולין, המונים מבני ישראל נהרו למקום שבתו ובימי כהונתו גדלה החסידות והתפשטה לכל איזור פולין כולו.

אמרותיו הקדושות של רבי אלימלך "נועם אלימלך":

קבלה מידי רבנו כי אמירת התהילים שלשה פעמים ביום אחד חשובה כתענית משבת לשבת. "לא יטיל אדם אימה יתירה בתוך ביתו ולא יקפיד שום הקפדה בתוך ביתו, ויהיו דבריו בנחת עם בני אדם". קטע קצר מתוך תפילה שחיבר רבנו כהכנה לתפילת שחרית: אדרבה, תן בלבנו שנראה כל אחד מעלת חברינו ולא חסרונם, ושנדבר כל אחד את חברו בדרך הישר והרצוי לפניך, ואל יעלה בליבנו שום שנאה מאחד על חברו, חלילה, ותחזק אותנו באהבה אליך, כאשר גלוי וידוע לפניך, שיהא הכול נחת רוח אליך… אמן כן יהי רצון.

זכות הצדיקים יגן ויעמוד לנו ולכלל ישראל, להמתקת הדינים ולהתקרב לאבינו שבשמיים, אמן ואמן !

ישיבת נצח מאיר 050-4161022