משיבת נפש ק – קיט

משיבת נפש אות – קטז

צָרִיךְ כָּל אֶחָד אֲפִלּוּ אִם נָפַל וְנִתְרַחֵק כְּמוֹ שֶׁהוּא, אַף עַל פִּי כֵן צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר לַחֲטף אֵיזֶה טוֹב בְּכָל עֵת וְלִלְמד עַל כָּל פָּנִים מְעַט בְּכָל יוֹם וָיוֹם אֵיזֶה הֲלָכוֹת מֵהִלְכוֹת הַתּוֹרָה, וּלְהַטּוֹת אָזְנוֹ הֵיטֵב לִשְׁמעַ וּלְדַבֵּק עַצְמוֹ בְּקוֹל הַשֵּׁם הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא הַקּוֹרֵא בְּלֵב הָאָדָם בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת שֶׁיָּשׁוּב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְצָרִיךְ כָּל אָדָם לְהַטּוֹת אָזְנָיו וְלִבּוֹ לִשְׁמעַ בְּקוֹל הַשֵּׁם שֶׁעַל כָּל פָּנִים יִהְיוּ לוֹ רְצוֹנוֹת חֲזָקִים וְכִסּוּפִין גְּדוֹלִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁזֶּה יָקָר מְאד. וְהָעִקָּר לִשְׂמחַ בְּכָל עז וּלְבָרֵךְ וּלְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל עֵת עַל הַחֶסֶד הַנִּפְלָא וְהַנּוֹרָא שֶׁעָשָׂה עִמָּנוּ, אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים וְנָתַן לָנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ חֶמְדָּה גְּנוּזָה אֲשֶׁר הִיא חַיֵּינוּ וְכוּ וְזֶה עִקַּר בִּרְכַּת הַתּוֹרָה שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לְהִזָּהֵר בָּהּ מְאד, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, הַיְנוּ לְהוֹדוֹת וּלְבָרֵךְ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל עֵת עַל מְעַט דִּמְעַט הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עֲדַיִן מֵהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה. וְעִקַּר כָּל הַחֻרְבָּן וְגָלוּת יִשְׂרָאֵל הָיָה רַק בִּשְׁבִיל זֶה, שֶׁלּא קִיְּמוּ כְּכָל הַנַּ"ל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עַל מָה אָבְדָה הָאָרֶץ וְכוּ עַל עָזְבָם אֶת תּוֹרָתִי, הַיְנוּ שֶׁעֲזָבוּהָ לְגַמְרֵי וְלא נִזְהֲרוּ לַחֲטף עַל כָּל פָּנִים מְעַט לִמּוּד הַתּוֹרָה בְּכָל יוֹם, וְזֶה וְלא שָׁמְעוּ בְּקוֹלִי, הַיְנוּ שֶׁלּא הִטּוּ אֶת אָזְנָם לִשְׁמעַ בְּקוֹל הַשֵּׁם הַקּוֹרֵא בְּלִבָּם בְּכָל עֵת. וְעִקַּר וְלא הָלְכוּ בָהּ וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁלּא בֵּרְכוּ בַּתּוֹרָה תְּחִלָּה, הַיְנוּ כַּנַּ"ל, וְזֶהוּ וְלא הָלְכוּ בָהּ דַּיְקָא, כִּי זֶה הִלּוּךְ וְדֶרֶךְ נִפְלָא מְאד לְהִתְקָרֵב עַצְמוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִכָּל מִינֵי נְפִילוֹת וִירִידוֹת שֶׁבָּעוֹלָם עַל יְדֵי בְּחִינַת בִּרְכַּת הַתּוֹרָה, הַיְנוּ לְבָרֵךְ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל עֵת עַל נְעִימַת חֶלְקֵנוּ וְגוֹרָלֵנוּ שֶׁזָּכִינוּ לְתוֹרָה קְדוֹשָׁה כָּזאת. וְאֵיךְ שֶׁהוּא אֵיךְ שֶׁהוּא אַף עַל פִּי כֵן אָנוּ זוֹכִין בְּכָל יוֹם לַחֲטף אֵיזֶה נִיצוֹצוֹת וּנְקֻדּוֹת טוֹבוֹת מֵהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה. וּבָזֶה יֵשׁ לָנוּ לְשַׂמֵּחַ נַפְשֵׁנוּ מְאד וּלְחַזֵּק לְבָבֵנוּ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְאִם הָיוּ הוֹלְכִים גַּם אָז בְּדֶרֶךְ זֶה לא הָיוּ בָּאִים לִידֵי נְפִילוֹת כָּאֵלּוּ, רַחֲמָנָא לִצְלָן, שֶׁהָיָה בְּבַיִת רִאשׁוֹן גִּלּוּי עֲרָיוֹת וַעֲבוֹדָה זָרָה וְכוּ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וְלא הָיוּ לָהֶם צָרוֹת כָּאֵלֶה וְגָלֻיּוֹת וְכוּ. וְעַתָּה כָּל תִּקְוָתֵנוּ לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ וּלְבֵית מִקְדָּשֵׁנוּ הוּא רַק עַל יְדֵי זֶה, כִּי לֵית מִלְּתָא דָּא תַּלְיָא אֶלָּא בִּתְיוּבְתָּא, וְעִקַּר הַתְּשׁוּבָה הוּא רַק עַל יְדֵי זֶה (שָׁם אוֹת ל"ה)