משיבת נפש פ – צ

משיבת נפש אות – פו

יֵשׁ בְּנֵי אָדָם הַרְבֵּה כְּשֶׁמְּעַיְּנִים בְּסִפְרֵי מוּסָר, שֶׁמְּדַבְּרִים מֵעצֶם גּדֶל הַפְּגָם שֶׁל הַחֲטָאִים וּמֵעצֶם מְרִירַת הָעֳנָשִׁים שֶׁל גֵּיהִנּם וְכַיּוֹצֵא וְכוּ, הֵם מִתְפַּחֲדִים מְאד. אֲבָל הַבַּעַל דָּבָר מִתְגָּרֶה בָּהֶם וּמַפִּילָם עַל יְדֵי זֶה לְעַצְבוּת גָּדוֹל יוֹתֵר מִבַּתְּחִלָּה, עַד שֶׁלִּפְעָמִים נוֹפְלִים עַל יְדֵי זֶה בְּיוֹתֵר חַס וְשָׁלוֹם, וְיֵשׁ שֶׁנּוֹפְלִים חַס וְשָׁלוֹם, כָּל כָּךְ עַד שֶׁבָּאִים לִכְפִירוֹת גְּמוּרוֹת חַס וְשָׁלוֹם. וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁלּא זָכוּ לְקַבֵּל הַדַּעַת הָאֲמִתִּי מִצַּדִּיקֵי אֱמֶת לְהַחֲיוֹת וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמָם וְנִדְמֶה לָהֶם שֶׁכְּבָר נִשְׁקְעוּ בְּדַרְכֵיהֶם כָּל כָּךְ חַס וְשָׁלוֹם, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב עוֹד, וְעַל כֵּן כָּל מַה שֶּׁרוֹאִין יִרְאַת הָעֳנָשִׁים נוֹפְלִים בְּעֵינֵי עַצְמָן יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְזֶה עִקַּר בְּחִינַת מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק שֶׁבְּכָל דּוֹר, כַּמְבאָר בִּפְנִים אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חוֹמֵל עַל עַמּוֹ וְשׁוֹלֵחַ עָלֵינוּ הֶאָרָה נִפְלָאָה עַל יְדֵי צַדִּיקֵי הַדּוֹר מִבְּחִינַת הַיִּרְאָה שֶׁל מָשִׁיחַ, שֶׁיַּמְשִׁיךְ הַיִּרְאָה בְּשֵׂכֶל עֶלְיוֹן כָּל כָּךְ עַד שֶׁתַּגִּיעַ הַיִּרְאָה לְטוֹבָה אֲפִלּוּ לַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים, שֶׁאֲפִלּוּ הָרָחוֹק מְאד מְאד יִהְיֶה לוֹ דַּעַת אֲמִתִּי לְהַבְחִין הָאֱמֶת, שֶׁגַּם הוּא יֵשׁ לוֹ תִּקְוָה כִּי רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ רַבִּים מְאד. וְעַל כֵּן בְּוַדַּאי לא יִפּל עַל יְדֵי יִרְאַת הָענֶשׁ אַדְּרַבָּא, מִיִּרְאַת הָענֶשׁ יְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ לִמְצא בְּעַצְמוֹ נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת וּלְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ בַּמֶּה שֶּׁהוּא מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל עַל כָּל פָּנִים. וְדַיְקָא עַל יְדֵי יִרְאַת הָענֶשׁ יָבוֹא לְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה, כִּי יִרְאַת הָענֶשׁ תַּכְרִיחֵהוּ לְקַיֵּם דִּבְרֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁמַּזְהִירִים מְאד אֶת הַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים, שֶׁיִּתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּשִׂמְחָה תָּמִיד עַל פִּי דַּרְכֵי עֲצוֹתֵיהֶם הַקְּדוֹשׁוֹת. וּבְוַדַּאי צְרִיכִין אֲנַחְנוּ לְהִתְיָרֵא מְאד לִשְׁמעַ לְדִבְרֵיהֶם הָאֲמִתִּיִּים וּלְקַיְּמָם בֶּאֱמֶת, וְעַל כֵּן בְּסוֹף הַתּוֹכָחָה שֶׁהוּא יִרְאַת הָענֶשׁ כְּתִיב, תַּחַת אֲשֶׁר לא עָבַדְתָּ אֶת ה אֱלקֶיךָ בְּשִׂמְחָה, נִמְצָא שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְיָרֵא מְאד מִיִּרְאַת הָענֶשׁ, עַד אֲשֶׁר יִתְחַזֵּק עַל יְדֵי זֶה לְקַיֵּם דִּבְרֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁמַּזְהִירִים אֶת הַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים לְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ בִּנְקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁמּוֹצֵא בּוֹ עֲדַיִן וְלַעֲבד אֶת הַשֵּׁם בְּשִׂמְחָה (שָׁם אוֹת י"ז כ)