משיבת נפש נ, ס, ע – ספרי רבי נחמן מברסלב

 משיבת נפש אות – עד

לְעִנְיַן מַה שֶּׁיְּכוֹלִין לִזְכּוֹת עַל יְדֵי הַהִתְחַזְּקוּת בִּשְׁעַת יְרִידָה שֶׁתִּתְהַפֵּךְ הַיְרִידָה לַעֲלִיָּה וְשֶׁעַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא יִתְחַדֵּשׁ לְטוֹבָה בְּהִתְחַדְּשׁוּת נִפְלָא, [עַיֵּן טִלְטוּל וּנְסִיעָה אוֹת י]

 משיבת נפש אות – עה

מֵעִנְיַן מַה שֶּׁבְּמִצְוַת נְגָעִים מְרֻמָּז הִתְחַזְּקוּת גָּדוֹל לְהָאָדָם שֶׁלִּפְעָמִים דַּיְקָא כְּשֶׁמַּגִּיעַ לְתַכְלִית הַיְרִידָה אָז זוֹכֶה לְקַבֵּל טָהֳרָה וְתִקּוּן לְנַפְשׁוֹ וְלָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת בַּהֶרֶת כִּגְרִיס טָמֵא פָּרְחָה בְּכֻלּוֹ טָהוֹר וְכוּ, [עַיֵּן יִרְאָה אוֹת פ"ז]

 משיבת נפש אות – עו

לִפְעָמִים בְּחֶמְלַת הַשֵּׁם נִפְתָּח לְהָאָדָם אוֹר גָּדוֹל וְנִדְמֶה שֶׁבְּוַדַּאי יִהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר כָּרָאוּי וְאַחַר כָּךְ פִּתְאם נֶחְשָׁךְ לוֹ כְּאִלּוּ בָּא הַשֶּׁמֶשׁ מַמָּשׁ פִּתְאם שֶׁלּא בְּעוֹנָתָהּ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בְּיַעֲקב וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם, כִּי בְּאֲבְרָהָם נֶאֱמַר: וַיַּרְא אֶת הַמָּקוֹם מֵרָחוֹק, אֲבָל יַעֲקב אָבִינוּ זָכָה לִפְגּעַ מַמָּשׁ בַּמָּקוֹם כַּמּוּבָא בַּזּהַר הַקָּדוֹשׁ, וְאַף עַל פִּי כֵן כְּתִיב בַּתְרֵה וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁלּא בְּעוֹנָתָהּ, הַיְנוּ כַּנַּ"ל. וְאָז הוֹדִיעוּ לוֹ בַּחֲלוֹם שֶׁכָּל זֶה בְּחִינַת וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְראשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמַיְמָה, שֶׁזֶּהוּ כָּל עֲבוֹדַת הָאָדָם שֶׁצָּרִיךְ לֵילֵךְ מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא כְּמוֹ שֶׁעוֹלִין בַּסֻּלָּם וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלקִים עוֹלִין וְיוֹרְדִין בּוֹ, הַיְנוּ שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לְהַצַּדִּיקִים שֶׁנִּקְרָאִים מַלְאֲכֵי אֱלקִים כַּמָּה וְכַמָּה עֲלִיּוֹת וִירִידוֹת וְקדֶם הָעֲלִיָּה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה יְרִידָה וְהַיְּרִידָה הִיא תַּכְלִית הָעֲלִיָּה. עַל כֵּן אַל יִשְׁתּוֹמֵם הָאָדָם וְלא יִפּל בְּדַעְתּוֹ מִכָּל מַה שֶּׁיַּעֲבר עָלָיו, כִּי אֲפִלּוּ כְּשֶׁהוּא בִּבְחִינַת עֲלִיָּה שֶׁרוֹאֶה אֵיזֶה יְשׁוּעָה וְהִתְנוֹצְצוּת אַל יִטְעֶה שֶׁכְּבָר הָאוֹר שֶׁלּוֹ, רַק יֵדַע שֶׁעֲדַיִן הוּא רָחוֹק מְאד וְעַל יְדֵי זֶה לא יִפּל כְּשֶׁרוֹאֶה אַחַר כָּךְ שֶׁנֶּחְשַׁךְ אֶצְלוֹ הָאוֹר שֶׁזֶּה בְּחִינַת יְרִידָה. כִּי בֶּאֱמֶת אַף עַל פִּי כֵן הָאוֹר שֶׁכְּבָר הֵאִיר לוֹ לא נִכְבָּה וְלא יִסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ חַס וְשָׁלוֹם, כִּי אוֹר חַסְדּוֹ יִתְבָּרַךְ מֵאִיר עָלָיו תָּמִיד רַק שֶׁהַכּל הוּא בִּבְחִינַת מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָהּ וּבִבְחִינַת וַיַּרְא אֶת הַמָּקוֹם מֵרָחוֹק. אֲבָל סוֹף כָּל סוֹף יִגְמר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַה שֶּׁהִתְחִיל וְיֵיטִיב עִם כְּלַל יִשְׂרָאֵל וְעִם כָּל אֶחָד בִּפְרָטִיּוּת רַק צְרִיכִים לִהְיוֹת מְצַפִּים לִישׁוּעָה תָּמִיד וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר כִּי לִישׁוּעָתְךָ קִוִּינוּ כָּל הַיּוֹם וּמְצַפִּים לִישׁוּעָה [וְעַיֵּן יִרְאָה וַעֲבוֹדָה אוֹת פ"ט] (הִלְכוֹת שִׁלּוּחַ הַקֵּן הֲלָכָה ה אוֹת י)

 משיבת נפש אות – עז

יֵשׁ שֶׁיְּכוֹלִים לִטְעוֹת מֵאַחַר שֶׁרוֹאִים עצֶם רִחוּקָם מֵהָאוֹר, עַל כֵּן יָכוֹל לִפּל עֲלֵיהֶם עַצְבוּת וּמָרָה שְׁחֹרָה חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהוּא מַזִּיק מְאד בְּיוֹתֵר מִן הַכּל כַּיָּדוּעַ. עַל כֵּן מִי שֶׁחָס עַל עַצְמוֹ בֶּאֱמֶת צָרִיךְ לַהֲפךְ הַכּל לְשִׂמְחָה, שֶׁדַּיְקָא עַל יְדֵי שֶׁרוֹאֶה וּמֵבִין עצֶם הִתְרַחֲקוּת הָאוֹר מִמֶּנּוּ עַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא יָגִיל וְיִשְׂמַח מְאד, כִּי הֲלא אַף עַל פִּי כֵן הוּא רוֹאֶה שֶׁהָאוֹר אֶצְלוֹ מַמָּשׁ, כִּי הֲלא אַף עַל פִּי כֵן אָנוּ מַדְלִיקִים אוֹר הַקָּדוֹשׁ שֶׁל נֵר חֲנֻכָּה בְּבֵיתֵנוּ מַמָּשׁ. וְכֵן הַתְּפִלִּין שֶׁהֵם אוֹרוֹת נִשְׂגָּבִין מְאד וְאָנוּ מַנִּיחִין אוֹתָם עַל זְרוֹעֵנוּ וְעַל ראשֵׁינוּ, הֲיֵשׁ הִתְקָרְבוּת יוֹתֵר מִזֶּה. וְאִם שֶׁאָנוּ יוֹדְעִין שֶׁעֲדַיִן אוֹר הַתְּפִלִּין רָחוֹק מֵאִתָּנוּ מְאד, אַדְּרַבָּא, זֶהוּ שִׂמְחָתֵנוּ שֶׁמְּרַפְּאִים אוֹתָנוּ בִּרְפוּאוֹת יְקָרִים וְנִפְלָאִים כָּאֵלֶּה הַבָּאִים מִמֶּרְחָק גָּדוֹל כָּל כָּךְ, וּבָזֶה יֵשׁ לָנוּ תִּקְוָה גְּדוֹלָה, כִּי בְּוַדַּאי יוֹצִיאֵנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִכָּל צָרוֹתֵינוּ וִיקָרְבֵנוּ אֵלָיו בְּרַחֲמִים. וּמֵאַחַר שֶׁאָנוּ רוֹאִים בְּכָל עֵת אוֹרוֹת רְחוֹקִים וְנִשְׂגָּבִים כָּאֵלֶּה שֶׁהֵם אֶצְלֵנוּ מַמָּשׁ, וְאִם עֲדַיִן אָנוּ רְחוֹקִים מֵהֶם אַדְּרַבָּא, כָּל זֶה צָרִיךְ לֵידַע שֶׁלּא יִפּל בְּדַעְתּוֹ כְּשֶׁרוֹאֶה שֶׁעוֹבֵר עָלָיו מַה שֶּׁעוֹבֵר, אַף עַל פִּי שֶׁמַּנִּיחַ תְּפִלִּין וּמַדְלִיק נֵר חֲנֻכָּה וְכוּ וְכוּ. כִּי צָרִיךְ שֶׁיֵּדַע שֶׁעֲדַיִן הָאוֹר רָחוֹק מִמֶּנּוּ מְאד אַךְ אַף עַל פִּי כֵן צְרִיכִין לַהֲפךְ הַכּל לְשִׂמְחָה, כִּי אַף עַל פִּי כֵן הָאוֹר הָרָחוֹק הַנִּשְׂגָּב הַזֶּה הוּא אֶצְלִי וּבְבֵיתִי מַמָּשׁ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַהַלֵּל וְהַשִּׂמְחָה עַל תּקֶף הַנִּסִּים שֶׁנַּעֲשׂוּ לָנוּ בְּכָל הַיָּמִים טוֹבִים וְהַכּל כְּדֵי לְהִתְחַזֵּק עַל יְדֵי זֶה לְצַפּוֹת לִישׁוּעָה תָּמִיד, בִּבְחִינַת זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאוֹתָיו וְכוּ וְלִהְיוֹת בָּטוּחַ וְחָזָק שֶׁכְּמוֹ שֶׁגָּבַר עָלֵינוּ חַסְדּוֹ, לַעֲשׂוֹת לָנוּ נִסִּים כָּאֵלֶּה, שֶׁזָּכִינוּ לְאוֹרוֹת נִפְלָאִים כָּאֵלֶּה הַבָּאִים מִמֶּרְחָק מְאד מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָהּ, כְּדֵי לְרַפְּאוֹת תַּחֲלוּאֵי נַפְשׁוֹתֵינוּ, עַל יְדֵי זֶה אָנוּ בְּטוּחִים בְּבִטָּחוֹן חָזָק שֶׁבְּוַדַּאי יוֹשִׁיעֵנוּ בְּרַחֲמָיו וְיוֹסִיף, לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ נִסִּים חֲדָשִׁים וְנִפְלָאִים עַד אֲשֶׁר נָשׁוּב אֵלָיו בֶּאֱמֶת וְיִגְמר מַה שֶּׁהִתְחִיל כִּי דְבַר אֱלקֵינוּ יָקוּם לְעוֹלָם וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְאַתָּה מָרוֹם לְעוֹלָם ה (שָׁם אוֹת י"א)

 משיבת נפש אות – עח

עִקַּר הִתְקָרְבוּת רְחוֹקִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הַיְנוּ גֵּרִים וּבַעֲלֵי תְּשׁוּבָה הוּא עַל יְדֵי שֶׁיֵּדְעוּ וְיַכִּירוּ בְּעַצְמָם עצֶם הִתְרַחֲקוּתָם מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִצַּד עַצְמָם, וְאַף עַל פִּי כֵן יֵדְעוּ וְיַאֲמִינוּ גַּם לְהֵפֶךְ, שֶׁהֵם סְמוּכִים וּקְרוֹבִים מְאד אֵלָיו יִתְבָּרַךְ מִצַּד רַחֲמֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הַנִּפְלָאִים מְאד בְּלִי שִׁעוּר. שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, גֵּר שֶׁבָּא לְהִתְגַּיֵּר אוֹמְרִים לוֹ מָה רָאִיתָ וְכוּ, וְאִם אָמַר יוֹדֵעַ אֲנִי וְאֵינִי כְּדַאי, הַיְנוּ שֶׁמַּכִּיר בְּעַצְמוֹ גַּם כֵּן עצֶם הִתְרַחֲקוּתוֹ, רַק שֶׁאַף עַל פִּי כֵן חָפֵץ לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ מִצַּד שֶׁהוּא בּוֹטֵחַ בְּרַחֲמָיו הַמְרֻבִּים, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ אוֹהֵב גֵּר גַּם כֵּן, אָז מְקָרְבִין אוֹתוֹ וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרָה נָעֳמִי לְרוּת, אַרְבַּע מִיתוֹת בֵּית דִּין נִמְסְרוּ לְבֵית דִּין, וְאָמְרָה לָהּ בַּאֲשֶׁר תָּמוּתִי אָמוּת וְכוּ. וְלִכְאוֹרָה, הָיָה זֶה כְּמוֹ הִתְרַחֲקוּת, כִּי רוּת הָיְתָה צְנוּעָה כָּל כָּךְ וְרָצְתָה לְהִתְגַּיֵּר בִּתְשׁוּקָה גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ, וְהִיא אוֹמֶרֶת לָהּ אוּלַי תָּחוּבִי בְּחֵטְא שֶׁל אַרְבַּע מִיתוֹת בֵּית דִּין חַס וְשָׁלוֹם, וְגַם רוּת לָמָה הֵשִׁיבָה בַּאֲשֶׁר תָּמוּתִי אָמוּת, הַיְנוּ שֶׁהִיא מְרֻצָּה גַּם לָזֶה, הָיָה לָהּ לְהָשִׁיב בְּטוּחָה אֲנִי בְּתֻמִּי וְצִדְקָתִי שֶׁלּא אֶהְיֶה חַיֵּב מִיתַת בֵּית דִּין חַס וְשָׁלוֹם אַךְ כָּל זֶה הוּא עִנְיָן הַנַּ"ל, כִּי מֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הִתְקָרְבוּת הָרְחוֹקִים הוּא עַל יְדֵי בְּחִינַת הִתְרַחֲקוּת וְהִתְקָרְבוּת הַנַּ"ל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב. כִּי תֵּכֶף שֶׁיִּטְעֶה בְּעַצְמוֹ לוֹמַר, שֶׁכְּבָר הוּא קָרוֹב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אָז יֵדַע בְּוַדַּאי שֶׁהוּא רָחוֹק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, וּמִזֶּה הָיוּ כָּל הַחֻרְבָּנוֹת רַחֲמָנָא לִצְלָן. כִּי גַּם בִּזְמַן הַבַּיִת שֶׁאָז בְּוַדַּאי הָיָה זְמַן הִתְקָרְבוּת יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁזָּכוּ לַעֲמד בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ בְּעַצְמוֹ שֶׁשָּׁם תַּכְלִית שְׁלֵמוּת מְקוֹם הַהִתְקָרְבוּת, בִּפְרָט בְּבַיִת רִאשׁוֹן שֶׁהָיָה שָׁם עֲדַיִן הָאָרוֹן וְהַלּוּחוֹת וְכוּ, אַף עַל פִּי כֵן הָיוּ צְרִיכִין לֵידַע כַּמָּה הֵם רְחוֹקִים עֲדַיִן מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ וּמִקְּדֻשַּׁת הַמָּקוֹם הַנּוֹרָא הַזֶּה, רַק לַהֲפךְ הַכּל לְשִׂמְחָה וְלִבְטחַ בְּחַסְדֵּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא מְקָרֵב גַּם כָּל הָרְחוֹקִים, כְּמוֹ שֶׁרָאִינוּ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ בְּעַצְמוֹ שֶׁצִּמְצֵם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הַשְׁרָאַת שְׁכִינָתוֹ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, אֲשֶׁר הֵן הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לא יְכַלְכְּלוּךָ. וְכֵן מֵעצֶם רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ צִוָּה לְהַעֲלוֹת בְּהֵמָה גַשְׁמִית לְרֵיחַ נִיחוֹחַ. וּמֵחֲמַת שֶׁהֵם פָּגְמוּ אָז בָּזֶה וְסָבְרוּ, שֶׁכְּבָר כָּל טוּבָם בְּיָדָם וּכְבָר קְרוֹבִים הֵם מַמָּשׁ מִצַּד עַצְמָם וְעַל יְדֵי זֶה וַיָּרֶם לִבָּם עַל כֵּן שְׁכֵחוּנִי וְגָרְמוּ עַל יְדֵי זֶה כָּל הַחֻרְבָּן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הָסֵבִּי עֵינַיִךְ מִנֶּגְדִּי שֶׁהֵם הִרְהִיבֻנִי, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם וְעַל כֵּן גַּם נָעֳמִי דִּבְּרָה עִם רוּת בְּדֶרֶךְ זֶה, כִּי אַף עַל פִּי שֶׁעַתָּה בּוֹעֵר לִבֵּךְ מְאד לְהִתְקָרֵב אֶל הַקְּדֻשָּׁה, מִכָּל מָקוֹם מִי יוֹדֵעַ מַה יִּהְיֶה אַחַר כָּךְ, אוּלַי תִּתְחַיֵּב מִיתַת בֵּית דִּין, וְרוּת הַצַּדֶּקֶת אַף עַל פִּי שֶׁבְּוַדַּאי קִבְּלָה עַל עַצְמָהּ בְּמַחֲשַׁבְתָּהּ אָז לִהְיוֹת צַדֶּקֶת גְּמוּרָה וְלא שֶׁתִּתְחַיֵּב מִיתַת בֵּית דִּין חַס וְשָׁלוֹם, אַף עַל פִּי כֵן הֵשִׁיבָה לָהּ בִּתְמִימוּת צִדְקָתָהּ, כִּי בְּוַדַּאי אֵינֶנִּי בְּטוּחָה בְּצִדְקָתִי לְעוֹלָם וּמִי יוֹדֵעַ בַּמֶּה שֶּׁאוּכַל עוֹד לְהִכָּשֵׁל, חַס וְשָׁלוֹם. רַק יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה אֲפִלּוּ אִם יִתְגַּבֵּר הַבַּעַל דָּבָר חַס וְשָׁלוֹם, וִיבִיאֵנִי לְמַה שֶּׁיְּבִיאֵנִי שֶׁאֶתְחַיֵּב מִיתַת בֵּית דִּין חַס וְשָׁלוֹם, אַף עַל פִּי כֵן אֲנִי מְקַבֶּלֶת עָלַי קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל בֶּאֱמֶת וְיַעֲבר עָלַי מָה וּבַאֲשֶׁר תָּמוּתִי אָמוּת וְכוּ. וַאֲזַי קֵרְבָה אוֹתָהּ נָעֳמִי בְּהִתְקָרְבוּת גָּדוֹל וְנַעֲשֵׂית צַדֶּקֶת גְּדוֹלָה, עַד שֶׁזָּכְתָה שֶׁיֵּצֵא מִמֶּנָּה מָשִׁיחַ שֶׁיַּחֲזִיר כָּל הָעוֹלָם לְמוּטָב. וְכֵן הוּא בְּכָל אָדָם הַבָּא לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת, שֶׁעִקַּר הִתְקָרְבוּתוֹ עַל יְדֵי הִתְרַחֲקוּת. וַאֲפִלּוּ אַחַר כָּךְ כְּשֶׁנִּתְקָרֵב הַרְבֵּה צָרִיךְ לִזְכּר בְּכָל פַּעַם בְּהִתְרַחֲקוּתוֹ. רַק לא לְהִתְרַחֵק בֶּאֱמֶת עַל יְדֵי זֶה חַס וְשָׁלוֹם, רַק אַדְּרַבָּא, שֶׁהַהִתְרַחֲקוּת יִהְיֶה בִּשְׁבִיל תַּכְלִית הַהִתְקָרְבוּת, בְּחִינַת שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב כַּנַּ"ל (שָׁם אוֹת ט"ז י"ז)

 משיבת נפש אות – עט

לִפְעָמִים הָאָדָם נִכְנָס לַעֲבוֹדַת ה וּמַתְחִיל לַעֲלוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא, וּפִתְאם נִדְמֶה לוֹ, שֶׁהוּא נִתְרַחֵק מֵהַקְּדֻשָּׁה מְאד לִבְחִינַת קַצְוֵי אָרֶץ וְיָם רְחוֹקִים, כִּי רוֹאֶה שֶחוֹזְרִין וְעוֹלִין עַל מַחֲשַׁבְתּוֹ מַחֲשָׁבוֹת וְתַאֲווֹת וְהִרְהוּרִים וְכוּ, מַה שֶׁלּא עָלוּ עַל מַחֲשַׁבְתּוֹ זֶה כַּמָּה יָמִים אוֹ שָׁנִים. אַל יִפּל לֵב הָאָדָם עָלָיו עַל יְדֵי זֶה, כִּי לִפְעָמִים זֶהוּ לְתַּכְלִית שְׁלֵמוּת טוֹבָתוֹ, כִּי מֵחֲמַת שֶׁכְּבָר הִגִּיעַ לְמַדְרֵגָה כָּזוֹ, שֶׁהוּא בְּסָמוּךְ אֶל הַקְּדֻשָּׁה מַמָּשׁ וְרוֹצֶה לִכְנס לִפְנִימִיּוּת הַקְּדֻשָּׁה, עַל כֵּן אִי אֶפְשָׁר לוֹ לִכְנס לְשָׁם, עַד שֶׁיַּחֲזר וְיֵלֶךְ דֶּרֶךְ הַמְּקוֹמוֹת הַפְּגוּמִים, שֶׁהָיָה שָׁם בַּתְּחִלָּה וִיתַקֵּן מַה שֶּׁפָּגַם וְיַחֲזר וִיבָרֵר וְיַעֲלֶה כָּל הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת, שֶׁהוֹרִידָם לְשָׁם עַל יְדֵי עֲווֹנוֹתָיו. וְאָז נַעֲשֶׂה מִזֶּה תִּקּוּנִים גְּדוֹלִים בִּבְחִינַת קְטרֶת וְאָז יִזְכֶּה לִכְנס לִפְנִימִיּוּת הַקְּדֻשָּׁה מַמָּשׁ. כִּי זֶה עִקַּר תַּעֲנוּגָיו וְשַׁעֲשׁוּעָיו יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁמַּעֲלִין הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים מֵעִמְקֵי הַקְּלִפּוֹת. וְיָכוֹל לִהְיוֹת כְּשֶׁנִּתְרַחֵק הָאָדָם בְּיוֹתֵר וְאַף עַל פִּי כֵן הוּא מַמְשִׁיךְ עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל פַּעַם, שֶׁיְּקַבֵּל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִמֶּנּוּ נַחַת רוּחַ גָּדוֹל מְאד. כִּי מֵאַחַר שֶׁהוּא בִּמְקוֹמוֹת הָרְחוֹקִים מְאד וּמַמְשִׁיךְ עַצְמוֹ מִשָּׁם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲזַי בְּכָל תְּנוּעָה וּתְנוּעָה וּבְכָל הַמְשָׁכָה וְהַמְשָׁכָה הוּא גּוֹרֵם שַׁעֲשׁוּעִים גְּדוֹלִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְאִם יִהְיֶה חָזָק בְּדַעְתּוֹ לִמְשׁךְ אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה אֲזַי סוֹף כָּל סוֹף יַחְמל עָלָיו הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְיִכְנס עַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא לִפְנִים מַמָּשׁ לְתוֹךְ בֵּית הַקְּדֻשָּׁה עַיֵּן פְּנִים (הִלְכוֹת חֲלֻקַּת שֻׁתָּפוּת הֲלָכָה ה אוֹת ו ח)