משיבת נפש נ, ס, ע – ספרי רבי נחמן מברסלב

 משיבת נפש אות – סג

מְבאָר בְּמָקוֹם אַחֵר שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת ה, וְזֶה הָעִנְיָן שֶׁל הָעַקְשָׁנוּת הוּא הִתְחַזְּקוּת נִפְלָא לִבְלִי לִפּל בְּשׁוּם אפֶן בָּעוֹלָם. וְזֶה בְּחִינַת "לא תִירָא לְבֵיתָהּ מִשָּׁלֶג כִּי כָל בֵיתָהּ לָבוּשׁ שָׁנִים", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, אַל תִּקְרֵי שָׁנִים אֶלָּא שְׁנַיִם, "נָתוֹן תִּתֵּן" "פָּתוֹחַ תִּפְתָּח" "הַעֲנֵק תַּעֲנִיק" וְכוּ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הָעַקְשָׁנוּת הַנַּ"ל שֶׁכָּל קִיּוּם הַתּוֹרָה תָּלוּי בָּזֶה שֶׁיִּתְחַזֵּק לִשְׁנוֹת וְלִכְפּל כָּל עֻבְדָּה טוֹבָה, אוֹ לִמּוּד תּוֹרָה וְכוּ, שֶׁהִתְחִיל לְהַרְגִּיל עַצְמוֹ. שֶׁיִּתְחַזֵּק בְּכָל פַּעַם לַחֲזר וְלַעֲשׂוֹת אוֹתוֹ הַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה אֲפִלּוּ אֶלֶף פְּעָמִים אֲפִלּוּ אִם עָבַר עָלָיו מַה שֶּׁעָבַר, כִּי זֶה עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁצְּרִיכִין לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם וְלַעֲשׂוֹת הַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה אֲפִלּוּ בְּדֶרֶךְ עַקְשָׁנוּת אֲפִלּוּ אֲלָפִים פְּעָמִים וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל עַל שׁוּם חֲלִישׁוּת הַדַּעַת, שֶׁהַבַּעַל דָּבָר וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא וְהַלֵּיצָנִים מַחֲלִישִׁין דַּעְתּוֹ וְזֶהוּ עִקַּר הַהִתְחַזְּקוּת דִּקְדֻשָּׁה, וְעַל יְדֵי זֶה אֵינוֹ מִתְיָרֵא מִגֵּיהִנּם שֶׁל שֶׁלֶג. כִּי יֵשׁ גֵּיהִנּם שֶׁל אֵשׁ וְגֵיהִנּם שֶׁל שֶׁלֶג כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וְגֵיהִנּם שֶׁל אֵשׁ מַגִּיעַ עַל שֶׁנִּתְחַמֵּם לִדְבַר עֲבֵרָה וְתַאֲוָה חַס וְשָׁלוֹם, אֲבָל גֵּיהִנּם שֶׁל שֶׁלֶג הוּא עַל חֲלִישׁוּתוֹ אַחַר כָּךְ כְּשֶׁבָּא לוֹ הִתְעוֹרְרוּת לִתְשׁוּבָה, כִּי הַכּל מְלֵאִים חֲרָטוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. אֲבָל עַל פִּי רב עִקַּר עִכּוּבוֹ מִתְּשׁוּבָה הוּא מֵחֲמַת חֲלִישַׁת הַדַּעַת, שֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ עוֹד לָשׁוּב וְאֵינוֹ מוֹעִיל לוֹ עוֹד תְּשׁוּבָה לְרִבּוּי הָעֲווֹנוֹת הָעֲצוּמִים מְאד וְעַל יְדֵי זֶה הוּא מִתְיָאֵשׁ לְגַמְרֵי מִלְּהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בִּפְרָט אוֹתָן שֶׁהִתְחִילוּ כְּבָר קְצָת בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם וְאַחַר כָּךְ נָפְלוּ מִזֶּה, וְעִקָּר הוּא מֵחֲמַת חֲלִישׁוּת הַדַּעַת וְהַקְּרִירוּת שֶׁמַּפִּיל עָלָיו הַבַּעַל דָּבָר וְעַל כֵּן עַל זֶה נִדּוֹן בְּקְרִירוּת הֶעָצוּם וְהַמַּר שֶׁל גֵּיהִנּם שֶׁל שֶׁלֶג, אֲבָל עַל יְדֵי הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה וְהָעַקְשָׁנוּת וְהַהִתְחַזְּקוּת הַנַּ"ל לִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ בְּשׁוּם אפֶן, רַק לְקַיֵּם וְלַחֲזר וּלְקַיֵּם קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת כָּל מַה שֶּׁיּוּכַל לַחֲטף בָּזֶה הַצֵּל עוֹבֵר כָּל יְמֵי חַיָּיו אֲפִלּוּ אִם יַעֲבר עָלָיו מָה וְאֵינוֹ מַנִּיחַ לְקָרֵר עַצְמוֹ חַס וְשָׁלוֹם, מִתּוֹרָה וּמִצְווֹת יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה. עַל יְדֵי זֶה בְּוַדַּאי לא יִהְיֶה נִדּוֹן בְּגֵיהִנּם שֶׁל שֶׁלֶג וּקְרִירוּת, וְזֶה: "לא תִירָא לְבֵיתָהּ מִשָּׁלֶג כִּי כָל בֵּיתָהּ לָבוּשׁ שָׁנִים" כַּנַּ"ל (שָׁם הֲלָכָה ה אוֹת כ"ז כ"ט)

 משיבת נפש אות – סד

אַף עַל פִּי שֶׁיָּרַד הָאָדָם כְּמוֹ שֶׁיָּרַד חַס וְשָׁלוֹם, אִם הוּא חָזָק בִּרְצוֹנוֹ וְהִשְׁתּוֹקְקוּתוֹ אֶל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ יָכוֹל לַעֲלוֹת עַל יְדֵי הַיְרִידָה דַּיְקָא לְמָקוֹם גָּבוֹהַּ מְאד שֶׁזֶּה בְּחִינַת יְרִידָה תַּכְלִית הָעֲלִיָּה עַיֵּן פְּנִים (הִלְכוֹת הֶכְשֵׁר כֵּלִים הֲלָכָה ד אוֹת כ"ב)

 משיבת נפש אות – סה

אֲפִלּוּ הַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים יִהְיֶה מִי שֶׁיִּהְיֶה צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְאַמֵּץ, לְיַחֵל וּלְקַוּוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלִבְלִי לִרְפּוֹת וּלְרַשֵּׁל אֶת הָרָצוֹן הַטּוֹב לְעוֹלָם, וּבְוַדַּאי יִזְכֶּה לִפְעל עַל יְדֵי זֶה הַרְבֵּה טוֹבוֹת אֲמִתִּיּוֹת וְנִצְחִיּוֹת כַּאֲשֶׁר כְּבָר פָּעֲלוּ יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים הַרְבֵּה עַל יְדֵי הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה וְחִזּוּק הָרָצוֹן שֶׁלָּהֶם דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל יְדֵי זֶה יָצָאנוּ מִמִּצְרַיִם וְקָרַע לָנוּ אֶת הַיָּם וְזָכִינוּ לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה הַרְבֵּה יְשׁוּעוֹת אֲמִתִּיּוֹת, שֶׁזָּכוּ יִשְׂרָאֵל בְּכָל דּוֹר עַל יְדֵי תּקֶף הָרָצוֹן שֶׁלָּהֶם אֶל הַקְּדֻשָּׁה בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ מַמָּשׁ. וְעַל יְדֵי שֶׁאָנוּ זוֹכְרִין אֶת כָּל זאת בְּכָל פַּעַם עַל יְדֵי זֶה יֵשׁ לָנוּ כּחַ גַּם עַתָּה לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בַּתּוֹחֶלֶת וְהַתִּקְוָה וְהָרָצוֹן דִּקְדֻשָּׁה עַד שֶׁנִּזְכֶּה עַל יְדֵי זֶה לִשְׁבּר אֶת כָּל הַמְּנִיעוֹת וְלָבוֹא לְתַכְלִית הַטּוֹב. וְזֶה: "חִזְקוּ וְיַאֲמֵץ לְבַבְכֶם כָּל הַמְיַחֲלִים" "הַמְיַחֲלִים" דַּיְקָא שֶׁהוּא בְּחִינַת חִזּוּק הָרָצוֹן שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁזֶּה יָמִים רַבִּים שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה אֶל הַטּוֹב אַף עַל פִּי כֵן הוּא מְיַחֵל וּמְקַוֶּה וּמְצַפֶּה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַד יַשְׁקִיף וְיֵרֶא ה מִשָּׁמַיִם וְזֶה כָּל הַמְיַחֲלִים, כָּל דַּיְקָא יִהְיֶה מִי שֶׁיִּהְיֶה כַּנַּ"ל (שָׁם אוֹת כ"ו כ"ז כ"ח כ"ט)

 משיבת נפש אות – סו

צְרִיכִין עז וְתַעֲצוּמוֹת וְהִתְחַזְּקוּת עָצוּם מְאד בְּזֶה הָעוֹלָם מִסְפַּר יְמֵי חַיֵּי הֶבְלוֹ, לַעֲמד כְּנֶגֶד כָּל הַדְּחִיּוֹת וְכוּ, שֶׁהַבַּעַל דָּבָר רוֹצֶה לְהַדִּיחוֹ חַס וְשָׁלוֹם, בְּכָל עֵת. וְהָעִקָּר עַל יְדֵי הַסְּבָרוֹת שֶׁקֶר שֶׁלּוֹ עַל יְדֵי שֶׁמְּצַיֵּר הָאוֹר לְהֵפֶךְ חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל יְדֵי זֶה מַסִּיתוֹ לִדְבַר עֲבֵרָה חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹשֶׂה אֶצְלוֹ מֵאִסּוּר הֶתֵּר וּמֵעֲבֵרָה מִצְוָה. וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁנִּכְשַׁל כְּבָר הוּא בָּא עוֹד הַפַּעַם וּמִתְלַבֵּשׁ עַצְמוֹ בְּמִצְווֹת וְרוֹצֶה לְהַפִּיל אֶת הָאָדָם וְלִדְחוֹתוֹ לְגַמְרֵי חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה וְכַיּוֹצֵא בּוֹ נִמְשָׁךְ מֵהַקְּלִפָּה וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא, וְהָעִקָּר מִבְּחִינַת קְלִפַּת בִּלְעָם שֶׁרוֹצֶה לְצַיֵּר אוֹר הַתּוֹרָה לְהֵפֶךְ מִן הָאֱמֶת. וְעַל כֵּן צְרִיכִין עז וְהִתְחַזְּקוּת עָצוּם נֶגְדּוֹ בְּלִי שִׁעוּר, וְעַל זֶה נֶאֱמַר: "אַשְׁרֵי אָדָם עז לוֹ בָּךְ מְסִלּוֹת" וְכוּ, רָאשֵׁי תֵּבוֹת בִּלְעָ"ם כַּמְבאָר בִּפְנִים (הִלְכוֹת יֵין נֶסֶךְ הֲלָכָה ד אוֹת כ"ח בְּסוֹפוֹ)

 משיבת נפש אות – סז

לִפְעָמִים נוֹפֵל הָאָדָם מְאד וְנִתְרַחֵק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל יְדֵי הָאֱמֶת, כִּי יוֹדֵעַ בֶּאֱמֶת שֶׁפָּגַם וְקִלְקֵל מְאד, וְגַם עַתָּה הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא וְעַל כֵּן מִתְיָאֵשׁ בְּעַצְמוֹ לְגַמְרֵי, אֲבָל בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לְהִתְרַחֵק מֵהָאֱמֶת כָּזֶה וְכוּ (עַיֵּן אֱמֶת אוֹת כ"ז וְעַיֵּן שָׁם עוֹד אוֹת ל)

 משיבת נפש אות – סח

עצֶם גְּדֻלַּת רַחֲמָיו וַחֲסָדָיו יִתְבָּרַךְ הֵם עַד אֵין סוֹף וְאֵין תַּכְלִית וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג כְּלָל עֶצֶם אֲמִתַּת כַּוָּנָתוֹ יִתְבָּרַךְ אֲפִלּוּ בְּתֹקֶף כַּעֲסוֹ וַחֲרוֹן אַפּוֹ חַס וְשָׁלוֹם, כִּי גַּם אָז רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁנְּבַקֵּשׁ וְנִתְפַּלֵּל לְפָנָיו וְחָפֵץ לְהוֹשִׁיעֵנוּ בֶּאֱמֶת יְשׁוּעָה שְׁלֵמָה. וְעַל כֵּן גַּם אָז צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בִּתְפִלָּה וּלְהִתְחַנֵּן לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ וְלִבְטחַ בְּרב רַחֲמָיו וַחֲסָדָיו אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג כְּלָל. וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לְאַחַר חֵטְא הָעֵגֶל וַיּאמֶר לְהַשְׁמִידָם חַס וְשָׁלוֹם, אָז הֵבִין משֶׁה לִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל עַל פַּשְׁטִיּוּת דְּבָרָיו יִתְבָּרַךְ שֶׁנִּדְמֶה כְּאִלּוּ חָפֵץ לְכַלּוֹתָם חַס וְשָׁלוֹם. אֲבָל בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ אֵינוֹ כֵּן רַק הַכּל כְּדֵי לְזָרְזָוֹ שֶׁיִּתְחַזֵּק בִּתְפִלָּה לְהַמְתִּיק הַדִּינִים וְהַקִּטְרוּגִים מֵעַל יִשְׂרָאֵל. וְעַל כֵּן הִתְחַזֵּק משֶׁה אָז בַּתְּפִלָּה מְאד עַד שֶׁנִּתְרַצָּה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְמשֶׁה "וַיִּנָּחֶם ה עַל הָרָעָה" וְכוּ, וְאָז לִמְּדוֹ סֵדֶר הַתְּפִלָּה וְגִלָּה לוֹ שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים. וְשָׁם גִּלָּה לוֹ הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, שֶׁעֶצֶם אֲמִתָּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא רִבּוּי רַחֲמָיו וַחֲסָדָיו לָנֶצַח, שֶׁאֵינוֹ נִפְסָק לְעוֹלָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת" וְכוּ, הַיְנוּ שֶׁזֶּה עִקַּר הָאֱמֶת שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁרַחֲמָיו וַחֲסָדָיו אֵינָם כָּלִים לְעוֹלָם יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, וְתָמִיד מוֹעִיל תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים וּצְעָקָה וְשַׁוְּעָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אַחַר כָּל הַכְּעָסִים שֶׁמַּכְעִיסִים אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עֲדַיִן רַחֲמֵי אֲמִתָּתוֹ אֵינָם כָּלִים לְעוֹלָם וּבְכָל דּוֹר וָדוֹר נִמְצָאִים צַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים שֶׁמִּתְחַזְּקִים בִּתְפִלָּה תָּמִיד, וְעַל יְדֵי זֶה הֵם מַמְתִּיקִים כָּל הַדִּינִים שֶׁבָּעוֹלָם וּמְבַטְּלִים כָּל הַגְּזֵרוֹת רָעוֹת מִיִּשְׂרָאֵל וּמַכְנִיסִים הַדַּעַת הָאֲמִתִּי בְּיִשְׂרָאֵל, לְהִתְחַזֵּק בִּתְפִלָּה וְתַחֲנוּנִים תָּמִיד. כִּי זֶהוּ עִקַּר הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "קָרוֹב ה לְכָל קוֹרְאָיו לְכל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת", וּכְתִיב: "וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ וְכוּ עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ" בֶּאֱמֶת דַּיְקָא כִּי אֲנִי מַאֲמִין שֶׁבֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ גַּם עַתָּה אַחַר שֶׁעָשִׂיתִי מַה שֶּׁעָשִׂיתִי וְעָבַר עָלַי מַה שֶּׁעָבַר, עֲדַיִן עֲדַיִן אַתָּה חָפֵץ לְהוֹשִׁיעֵנִי וְעַל כֵּן אֲנִי מִתְחַזֵּק וּמִתְפַּלֵּל, עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ, וְהָבֵן הֵיטֵב הֵיטֵב כַּמָּה וְכַמָּה צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בִּתְפִלָּה תָּמִיד יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה (הִלְכוֹת רִבִּית הֲלָכָה ה אוֹת ל"ג)