משיבת נפש נ, ס, ע – ספרי רבי נחמן מברסלב

 משיבת נפש אות – נח

יֵשׁ נְפָשׁוֹת חֲלוּשׁוֹת מְאד שֶׁהֵם בִּבְחִינַת בֵּיצִים וַעֲלֵיהֶם עִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הַסִּטְרָא אַחֲרָא קְלִפַּת עֲמָלֵק, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ", וְהַצַּדִּיקֵי אֱמֶת עוֹסְקִים בְּכָל דּוֹר לְתַקֵּן גַּם הַנְּפָשׁוֹת הַלָּלוּ, וּבִשְׁבִיל זֶה עִקַּר אֲרִיכַת הַגָּלוּת שֶׁהוּא בִּשְׁבִיל שֶׁיִּתְתַּקְּנוּ גַּם כָּל הַנְּפָשׁוֹת הַחֲלוּשׁוֹת. וְאֵלּוּ הַנְּפָשׁוֹת כְּשֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְצַדִּיקֵי אֱמֶת וּלְהַתְחִיל לְהִתְתַּקֵּן, בְּוַדַּאי צְרִיכִים שֶׁיַּעֲבר עֲלֵיהֶם יְגִיעוֹת וְיִסּוּרִים וּמְרִירוּת הַרְבֵּה מְאד בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן בְּכַמָּה וְכַמָּה בְּחִינוֹת שׁוֹנוֹת, כַּמְבאָר בְּמָקוֹם אַחֵר וְעִקַּר טָהֳרָתָם הוּא שֶׁיִּתְחַזְּקוּ מְאד וְאַל יִתְיָאֲשׁוּ בְּעַצְמָן לְעוֹלָם, רַק יְקַוּוּ תָּמִיד לִישׁוּעָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם". כִּי בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְשׁוּם אָדָם בִּכְלָל וּבִפְרָט לָבוֹא אֶל הַתִּקְוָה הַטּוֹבָה כִּי אִם עַל יְדֵי צַעַר וְיִסּוּרִין וּמְרִירוּת גָּדוֹל שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁצְּרִיכִין לְהִתְמַרְמֵר מְאד עַל חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. וְהָעִקָּר עַל שֶׁאָנוּ רְחוֹקִין כָּל כָּךְ בְּגָלוּתֵנוּ מֵאָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם. וְכֵן כָּל אֶחָד בִּפְרָט צָרִיךְ לְהִתְמַרְמֵר מְאד עַל גָּלוּת נַפְשׁוֹ שֶׁהִיא רְחוֹקָה כָּל כָּךְ מֵאָבִיהָ שֶׁבַּשָּׁמַיִם וּבְכָל פַּעַם מִתְגַּבֵּר הָרָע בְּיוֹתֵר שֶׁהָיָה אֶפְשָׁר לִטְעוֹת וְלוֹמַר, אָבַד נִצְחִי וְתוֹחַלְתִּי מֵה חַס וְשָׁלוֹם. אֲבָל צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק מְאד וּלְנַחֵם אֶת עַצְמוֹ בְּכָל פַּעַם וְלִהְיוֹת בִּכְלַל אֲסִירֵי הַתִּקְוָה שֶׁנֶּאֱמַר עֲלֵיהֶם: "שׁוּבוּ לְבִצָּרוֹן אֲסִירֵי הַתִּקְוָה" "אֲסִירֵי" דַּיְקָא כִּי צָרִיךְ לִהְיוֹת נֶאֱסָר וְנִקְשָׁר בְּהַתִּקְוָה הָאֲמִתִּית בְּתַּכְלִית הַהִתְקַשְּׁרוּת וְלא יַנִּיחַ אֶת תִּקְוָתוֹ לְעוֹלָם, "כִּי חַסְדֵּי ה כִּי לא תָמְנוּ", וְהַחֲסָדִים מִתְחַדְּשִׁים בְּכָל בּקֶר, עַל כֵּן "טוֹב וְיָחִיל וְדֻמָּם לִתְשׁוּעַת ה". כִּי בְּוַדַּאי בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיַּעֲבר עַל כָּל אֶחָד הָרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב אֶל הַקְּדֻשָּׁה בֶּאֱמֶת מְרִירוּת גָּדוֹל בְּלִי שִׁעוּר, רַק שֶׁהָעִקָּר שֶׁיִּהְיֶה חָזָק בַּתִּקְוָה דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל וְזֶה מְרֻמָּז בַּמֶּה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, עַל סִימָנֵי בֵּיצִים טְהוֹרִים שֶׁאִם שְׁנֵי רָאשֵׁיהֶם כַּדִּים אוֹ חַדִּים בְּוַדַּאי טְמֵאִים, כִּי זֶה דֶרֶךְ הָרְשָׁעִים וְכָל הָרְחוֹקִים מִן הָאֱמֶת שֶׁכְּשֶׁנּוֹפֵל עֲלֵיהֶם אֵיזֶה צַעַר וְיִסּוּרִים, אֵינָם מְנַחֲמִים אֶת עַצְמוֹ כְּלָל וְאֵין מְקַוִּים לָצֵאת מִשָּׁם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לא יַאֲמִין שׁוּב מִנִּי חֹשֶׁךְ", וְנִשְׁאָרִים שְׁקוּעִים בִּדְאָגָה וּמָרָה שְׁחֹרָה גְּדוֹלָה וּמְיָאֲשִׁים אֶת עַצְמָם מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְגַמְרֵי. וְלִפְעָמִים לְהֵפֶךְ, כְּשֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֵיזֶה טוֹב אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וְכַיּוֹצֵא, אֲזַי מְמַלְּאִים פִּיהֶם שְׂחוֹק וְעוֹשִׂים כָּל יְמֵיהֶם כַּחַגִּים וְאֵינָם מְשִׂימִים לִבָּם כְּלָל אֶל הָאַחֲרִית. וְזֶה בְּחִינַת: "שְׁנֵי רָאשֵׁיהֶם כַּדִּים", מְרַמֵּז עַל הִתְגַּבְּרוּת הָעַצְבוּת וְהָאֲבֵלוּת שֶׁלָּהֶם שֶׁזֶּה בְּחִינַת כַּד כַּמְבאָר בִּפְנִים. אוֹ שְׁנֵי רָאשֵׁיהֶם חַדִּים מְרַמֵּז עַל הַשְּׂחוֹק וְהַשִּׂמְחָה שֶׁלָּהֶם, כְּאִלּוּ כָּל הַשִּׂמְחָה הִיא בְּזֶה הָעוֹלָם חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל שִׂמְחָה כָּזוֹ נֶאֱמַר: "וּלְשִׂמְחָה מַה זּוֹ עוֹשָׂה", אֲבָל הַכְּשֵׁרִים הֵם בִּבְחִינַת: ראשׁוֹ אֶחָד כַּד וְאֶחָד חַד, כִּי אֶצְלָם מְקֻשָּׁר הַצַּעַר וְהַיִּסּוּרִין עִם הַתִּקְוָה וְהַנֶּחָמָה כִּי הֵם אֲסִירֵי הַתִּקְוָה כַּנַּ"ל, כִּי יוֹדְעִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְתַכְלִית הַתִּקְוָה טוֹבָה כִּי אִם עַל יְדֵי יִסּוּרִים. וְכֵן בִּשְׁעַת הַיִּסּוּרִין הֵם מְחַזְּקִין וּמְחַיִּין אֶת עַצְמָם בְּהַתִּקְוָה וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין בֶּאֱמֶת לְאַחֲרִית טוֹב. אַךְ אֲפִלּוּ אִם ראשׁוֹ אֶחָד כַּד וְאֶחָד חַד גַּם כֵּן אֵין לִסְמךְ עַל זֶה לְאָכְלָן, כִּי לִפְעָמִים נִמְצָא בְּאפֶן כָּזֶה גַּם אֵצֶל הָרְשָׁעִים שֶׁסּוֹבְלִין צַעַר וּמְרִירוּת גָּדוֹל בִּשְׁבִיל אֵיזֶה תִּקְוָה מִתַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה, לְהַשִּׂיג עַל יְדֵי זֶה מָמוֹן אוֹ כָבוֹד וְכַיּוֹצֵא וּבִשְׁעַת הַיִּסּוּרִין הֵם מְנַחֲמִין אֶת עַצְמָם בַּמֶּה שֶּׁאַחַר כָּךְ יַשִּׂיג עַל יְדֵי זֶה תַּאֲוָתוֹ מֵעוֹלָם הַזֶּה. וְצַעַר כָּזֶה וְתִקְוָה כָּזאת הִיא בְּוַדַּאי לא טוֹב מֵאַחַר שֶׁהַכּל בִּשְׁבִיל תַּאֲוַת עוֹלָם הַזֶּה. עַל כֵּן אַפִלּוּ ראשׁוֹ אֶחָד כַּד וְאֶחָר חַד אֵין לְאָכְלָן, עַד שֶׁיֵּדַע שֶׁהוּא מִמִּין טָהוֹר, הַיְנוּ שֶׁהַצַּעַר וְהַתִּקְוָה הוּא רַק בִּשְׁבִיל תַּכְלִית הַנִּצְחִי

 משיבת נפש אות – נט

עִנְיַן הִתְחַזְּקוּת לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם מֵחָדָשׁ, [עַיֵּן יִרְאָה וַעֲבוֹדָה אוֹת נ"ד בּוּשָׁה וְעַזּוּת אוֹת ג] (עַיֵּן בַּהַשְׁמָטוֹת)