משיבת נפש ל – מ | מספרי רבי נחמן מברסלב

 משיבת נפש אות – לא

אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, בַּמִּדְרָשׁ עַל פָּסוּק: "וַאֲנִי בְּרב חַסְדְּךָ אָבא בֵיתֶךָ" וְכוּ הַנִּסְמָךְ אַחַר פָּסוּק: "תְּאַבֵּד דּוֹבְרֵי כָזָב" וְכוּ, שֶׁזֶּה אָמַר דָּוִד עַל דּוֹאֵג וַאֲחִיתֹפֶל וְהַחוֹלְקִים עָלָיו. עַל זֶה סִיֵּם: "וַאֲנִי כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ כֵּן עָשִׂיתִי". אַךְ "בְּרב חַסְדֶּךָ אָבא בֵיתֶךָ" וְכוּ, וְכֵן צָרִיךְ כָּל אָדָם לוֹמַר עַל נַפְשׁוֹ בִּפְרָט כְּשֶׁיּוֹדֵעַ בְּנַפְשׁוֹ בֶּאֱמֶת כְּאֵב עֲווֹנוֹתָיו, אֲזַי צָרִיךְ לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ וּלְחַזֵּק נַפְשׁוֹ מְאד בְּהַחֲסָדִים שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁזָּכָה לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיק הָאֱמֶת וְעַל כָּל פָּנִים שֶׁאֵינוֹ חוֹלֵק עָלָיו וְזוֹכֶה לְהִכָּלֵל בְּתוֹךְ הַיְשִׁיבָה הַקְּדוֹשָׁה וְהַבֵּית הַמִּדְרָשׁ הַקָּדוֹשׁ שֶׁל הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, וְלוֹמַר לְנַפְשׁוֹ וַאֲנִי כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ הַחוֹלְקִים כֵּן עָשִׂיתִי גַּם אֲנִי, אַךְ אַף עַל פִּי כֵן בְּרב חַסְדְּךָ שֶׁגָּמַלְתָּ עָלַי אָבא בֵיתֶךָ הַיְנוּ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ הַנַּ"ל שֶׁעַל יְדֵי זֶה כָּל תִּקְווֹתַי לָנֶצַח כִּי בֶּאֱמֶת נִמְצָא בְּכָל דּוֹר יְשִׁיבָה שֶׁל תַּלְמִידִים עִם רַבִּי אֱמֶת שֶׁעוֹסְקִין בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ שֶׁלָּהֶם בְּחִדּוּשֵׁי תּוֹרָה אֲמִתִּיִּים, שֶׁיְּכוֹלִין לְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּל הַנְּפָשׁוֹת הָרְחוֹקוֹת מְאד עַד שֶׁקָּשֶׁה לְתָפְסָם וּלְקָרְבָם אֶל הַקְּדֻשָּׁה. וְיֵשׁ שֶׁנָּפְלוּ לְעֵמֶק הַבָּכָא בְּעמֶק הַגֵּיהִנּם וּבִשְׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת עַל יְדֵי מַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים, וְהָעִקָּר עַל יְדֵי רִבּוּי זֻהֲמַת הַמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת שֶׁלָּהֶם בִּפְרָט בְּתַאֲוַת נִאוּף שֶׁזֶּה עִקַּר הַיֵּצֶר הָרָע כַּמְבאָר בַּזּהַר הַקָּדוֹשׁ. עַד שֶׁיֵּשׁ יֵצֶר הָרָע שֶׁהוּא מְנֻוָּל מַמָּשׁ שֶׁהוּא מָאוּס וּמְזהָם מְאד וּמִי שֶׁפּוֹגֵעַ בּוֹ הַמְנֻוָּל הַזֶּה חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי קָשֶׁה לוֹ לְהִנָּצֵל מִמֶּנּוּ, כִּי הוּא מְנֻוָּל וּמְזהָם מְאד וְכָרוּךְ מְאד אַחֲרֵי הָאָדָם הָרוֹצֶה לְתָפְסוֹ בִּמְצוּדָתוֹ וּפוֹגֵעַ בְּהָאָדָם בְּכָל עֵת וְהוּא עִקַּר הַפֶּגַע רַע שֶׁאָנוּ מִתְפַּלְּלִים בְּכָל יוֹם לְהִנָּצֵל מִמֶּנּוּ. וְעַל זֶה אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: אִם פָּגַע בְּךָ מְנֻוָּל זֶה מָשְׁכֵהוּ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ, כִּי זֶה עִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁיַּמְשִׁיךְ מַחֲשַׁבְתּוֹ לְתוֹךְ הַבֵּית הַמִּדְרָשׁ הַקָּדוֹשׁ הַנַּ"ל, שֶׁעַל יְדֵי זֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁיַּזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ שֶׁהוּא בִּכְלַל הַקִּבּוּץ הַנַּ"ל עַל יְדֵי זֶה, אִם אֶבֶן הוּא נִמּוֹחַ וְכוּ, כִּי מִבֵּית הַמִּדְרָשׁ הַנַּ"ל יוֹצֵא מַעְיָן קָדוֹשׁ וְטָהוֹר כָּזֶה שֶׁיָּכוֹל לְטַהֵר כָּל הַנְּפָשׁוֹת הַיְרוּדוֹת מְאד עַל יְדֵי הָעֵצוֹת עֲמֻקּוֹת וּקְדוֹשׁוֹת הַנּוֹבְעִים מִמֶּנּוּ וּלְהַעֲלוֹתָם מֵעֵמֶק הַבָּכָא וְלַהֲשִׁיבָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַל כֵּן מִי שֶׁזּוֹכֶה לְהִכָּלֵל בְּתוֹךְ הַבֵּית הַמִּדְרָשׁ הַזֶּה, צָרִיךְ לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ מְאד וּלְהַאֲמִין וְלֵידַע, כִּי כָּל נְקֻדָּה טוֹבָה וְכָל אֵיזֶה הִתְעוֹרְרוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא מִתְעוֹרֵר בְּכָל עֵת לְנַתֵּק אֶת עַצְמוֹ מִמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת וּלְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ מַחֲשָׁבוֹת קְדוֹשׁוֹת. וְכָל מַה שֶּׁהוּא חוֹתֵר בְּכָל יְכָלְתּוֹ לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה טוֹב אַף עַל פִּי שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינוֹ נַעֲשָׂה עִמּוֹ מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה וּכְבָר הָיָה כֵּן אֲלָפִים פְּעָמִים אַף עַל פִּי כֵן שׁוּם נְקֻדָּה טוֹב אֵינוֹ נֶאֱבָד. כִּי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא הָראשׁ יְשִׁיבָה, ראשׁ הַבֵּית הַמִּדְרָשׁ הַקָּדוֹשׁ מֵרִים וּמְקַבֵּץ וּמְאַסֵּף הַכּל לְתוֹךְ בֵּית הַקְּדֻשָּׁה וּבוֹנֶה מֵהֶם בִּנְיָנִים נִפְלָאִים עַל יְדֵי שֶׁמַּעֲלֶה בְּחִינַת אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא מִמְּקוֹמוֹת נְמוֹכִים כָּאֵלֶה דַּיְקָא שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן כָּל הָעוֹלָמוֹת הַתָּלוּי בְּאִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא שֶׁל הָאָדָם הַבַּעַל בְּחִירָה דַּיְקָא וְכָל מַה שֶּׁהַדַּרְגָּא נָמוֹךְ יוֹתֵר אֲזַי יָקָר וְחָשׁוּב בְּיוֹתֵר כְּשֶׁעוֹלֶה מִשָּׁם אֵיזֶה הִתְעוֹרְרוּת דִּקְדֻשָּׁה, וְעַל יְדֵי זֶה בּוֹנִין הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת הַבְּחִינָה מִשְׁכָּן וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ בְּכָל דּוֹר עַד שֶׁעַל יְדֵי זֶה יִבָּנֶה בֶּאֱמֶת וּבִשְׁלֵמוּת גָּמוּר הַבַּיִת הָאַחֲרוֹן שֶׁיִּתְקַיֵּם לָעַד (שָׁם ס"ה ס"ו ס"ז ס"ח ס"ט פ"ב פ"ג פ"ז)

 משיבת נפש אות – לא

צָרִיךְ לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם וְהָבֵן הַדָּבָר הֵיטֵב, כִּי עַל כָּל אָדָם שֶׁרוֹצֶה לְהִכָּנֵס בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם וַאֲפִלּוּ הַקָּטָן שֶׁבַּקְּטַנִּים, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיַּעֲבר עָלָיו עֲלִיּוֹת וִירִידוֹת בְּלִי מִסְפָּר וְכַמָּה מִינֵי נְפִילוֹת וְהַשְׁלָכוֹת. כִּי לִפְעָמִים יֵשׁ שֶׁמַּפִּילִין אֶחָד בְּכַוָּנָה מֵעֲבוֹדַת הַשֵּׁם. וְעַל כָּל זֶה צְרִיכִין לְהִתְחַזְּקוּת גָּדוֹל בְּלִי שִׁעוּר וְכַמְבאָר מִזֶּה קְצָת לְמַעְלָה. וְכַמָּה פְּעָמִים הוּא צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְאַחֵז עַצְמוֹ רַק בְּדֶרֶךְ עַקְשָׁנוּת וּצְרִיכִין עַקְשָׁנוּת גָּדוֹל מְאד מְאד בָּזֶה, וּזְכר דָּבָר זֶה הֵיטֵב כִּי תִּצְטָרֵךְ לָזֶה מְאד (שָׁם ח)