משיבת נפש ל – מ | מספרי רבי נחמן מברסלב

 משיבת נפש אות – מו

בְּעֶרֶב ראשׁ חֹדֶשׁ הַלְּבָנָה הִיא בְּתַכְלִית הַמִּעוּט וְאָז דַּוְקָא מַתְחֶלֶת לְהִתְמַלּאת מִיָּד בְּראשׁ חֹדֶשׁ, וְזֶה רֶמֶז עַל כְּלַל יִשְׂרָאֵל "שֶׁהֵם עֲתִידִים לְהִתְחַדֵּשׁ כְּמוֹתָהּ", כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים בְּבִרְכַּת קִדּוּשׁ לְבָנָה. כִּי כָּל יְמֵי עוֹלָם אָנוּ עוֹסְקִים בְּתִקּוּן פְּגִימַת הַלְּבָנָה וּבְכָל פַּעַם מְתַקְּנִים אוֹתָהּ מְעַט מְעַט, עַד שֶׁלֶּעָתִיד תִּתְמַלֵּא פְּגִימָתָהּ לְגַמְרֵי וְלא יִהְיֶה בָּהּ שׁוּם מִעוּט וְכוּ, וְאַף עַל פִּי שֶׁבְּגַשְׁמִיּוּת אֵין אָנוּ רוֹאִין עַתָּה עֲדַיִן בְּהַלְּבָנָה שׁוּם תִּקּוּן כִּי בְּכָל חֹדֶשׁ חוֹזֶרֶת וּמִתְמַעֶטֶת כְּבַתְּחִלָּה, אַף עַל פִּי כֵן אָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁאֵין יְגִיעָתֵנוּ לָרִיק, חַס וְשָׁלוֹם, וּבְוַדַּאי הִיא נִתְתַּקֶּנֶת בְּרוּחָנִיּוּת בְּכָל פַּעַם עַד שֶׁלֶּעָתִיד נִרְאֶה זאת עַיִן בְּעַיִן שֶׁנִּתְמַלְּאָה פְּגִימָתָהּ עַל יְדֵי קְדֻשַּׁת עֲבוֹדַת הַצַּדִּיקִים וְכָל יִשְׂרָאֵל. וּכְמוֹ כֵן הוּא אֵצֶל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֲלִיּוֹת וִירִידוֹת כָּל יָמָיו בְּלִי שִׁעוּר עַד שֶׁיֵּשׁ שֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁלּא פָּעַל כְּלוּם מֵאַחַר שֶׁבְּכָל פַּעַם חוֹזֵר וּמִתְמַעֵט אוֹ נִפְגָם חַס וְשָׁלוֹם. אַף עַל פִּי כֵן אֵין שׁוּם יְגִיעָה לָרִיק חַס וְשָׁלוֹם. וְהָעִקָּר הוּא תְּמִימוּת וּפְשִׁיטוּת לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּדַרְכֵי הַתְּמִימוּת וּפְשִׁיטוּת שֶׁל הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁעַל יְדֵי זֶה יֵשׁ לְכָל אֶחָד תִּקְוָה לְעוֹלָם הַצַּדִּיק אֵינוֹ צָרִיךְ כְּלָל לְהָעוֹלָם בִּשְׁבִיל עַצְמוֹ, כִּי אַדְּרַבָּא, מִמֶּנּוּ כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת וְכָל הָעֲשִׁירוּת שֶׁבָּעוֹלָם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וְעַל כֵּן כָּל מַה שֶּׁנּוֹתְנִין לוֹ מְקַבְּלִין מִמֶּנּוּ אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת יוֹתֵר, בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. וְעַל כֵּן גַּם כָּל מִי שֶׁטּוֹרֵחַ בְּגוּפוֹ לְשַׁמְּשׁוֹ וּלְהִתְקָרֵב אֵלָיו גַּם זֶה נִקְרָא צְדָקָה שֶׁהוּא כְּלָל בְּחִינַת אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא כִּי הַצַּדִּיק מִתְעַלֶּה וּמִתְגַּדֵּל מְאד עַל יְדֵי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא שֶׁל יִשְׂרָאֵל הַטּוֹרְחִים לְהִתְקָרֵב אֵלָיו וְנֶחֱשָׁב לָהֶם צְדָקָה

 משיבת נפש אות – מז

כְּלַל הַהִתְרַחֲקוּת מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִגָּדוֹל וְעַד קָטן, הָעִקָּר הוּא עַל יְדֵי זִקְנָה דְּסִטְרָא אַחֲרָא מַה שֶּׁנִּדְמֶה לְכָל אֶחָד כְּאִלּוּ הַכּל מִתְנַהֵג כַּסֵּדֶר הַיָּשָׁן וְהוּא כְּבָר זָקֵן בִּדְרָכָיו וְאִי אֶפְשָׁר לוֹ לָשׁוּב מֵהֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לא יַאֲמִין שׁוּב מִנִּי חֹשֶׁךְ" וְהַכּל עַל יְדֵי הַזִּקְנָה שֶׁמַּפִּיל עָלָיו הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁנִּקְרָא: "מֶלֶךְ זָקֵן וּכְסִיל". וְעַל כֵּן כָּל הַתִּקּוּן הוּא עַל יְדֵי הַחֲכָמִים, הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים וּמִתְחַדְּשִׁים כַּנֶּשֶׁר, בִּבְחִינַת "וְקוֵי ה יַחֲלִיפוּ כחַ" וְכוּ, וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לְחַדֵּשׁ בְּכָל עֵת חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה אֲמִתִּיִּים וְנִפְלָאִים, כִּי הֵם מִתְגַּבְּרִים בַּעֲבוֹדָתָם בְּכָל יוֹם מֵחָדָשׁ כְּאִלּוּ לא הִתְחִילוּ עֲדַיִן בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם כְּלָל, וְעַל יְדֵי זֶה מַשִּׂיגִין בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא בְּיוֹתֵר וּמְחַבְּרִים סְפָרִים קְדוֹשִׁים חֲדָשִׁים בְּכָל עֵת. וְהַכּל כְּדֵי לְבָאֵר וּלְגַלּוֹת גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּגְדֻלַּת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וּגְדֻלַּת קְדֻשַּׁת נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל, כִּי "אוֹרַיְתָא וְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְיִשְׂרָאֵל כֻּלָּא חָד". וְעַל יְדֵי זֶה הֵם מַמְשִׁיכִים חֲסָדִים חֲדָשִׁים בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הַתִּקְוָה לִזְכּוֹת לִתְשׁוּבָה כָּל הָרְחוֹקִים מְאד מְאד שֶׁכִּמְעַט כִּמְעַט אָבְדָה תִּקְוָתָם מִגּדֶל הַהִתְגָּרוּת וְהַהִתְגַּבְּרוּת, בִּבְחִינַת: "וָאמַר אָבַד נִצְחִי וְתוֹחַלְתִּי מֵה" אַךְ עִקַּר הַהִתְחַזְּקוּת, "חַסְדֵּי ה כִּי לא תָמְנוּ חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים" וְכוּ, כִּי חֲסָדָיו וְרַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ אֵינָם תָּמִים וְאֵינָם כָּלִים לְעוֹלָם וְלא עוֹד אֶלָּא שֶׁהַחֲסָדִים מִתְחַדְּשִׁים בְּכָל בּקֶר שֶׁזֶּה עִקַּר חִדּוּשׁ מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית שֶׁבְּכָל יוֹם, בִּבְחִינַת: "וּבְטוּבוֹ מְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם תָּמִיד" וְכוּ. וְזֶהוּ כָּל הַנֶּחָמָה וְהַתִּקְוָה שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מַה שֶּׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְחַדֵּשׁ חֲסָדִים חֲדָשִׁים וְנִפְלָאִים בְּכָל בּקֶר אֲשֶׁר לְפִי הַהִתְחַדְּשׁוּת הַחֲסָדִים יֵשׁ לַכּל תִּקְוָה בְּכָל עֵת. וְכָל זֶה מַמְשִׁיכִין עָלֵינוּ הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַמִּתְחַדְּשִׁים בְּכָל עֵת וְהֵם מַמְשִׁיכִין עָלֵינוּ חֲסָדִים חֲדָשִׁים בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּמְבַטְּלִין הַזִּקְנָה דְּסִטְרָא אַחֲרָא, וְזֶה כָּל תִּקְוָתֵנוּ עַל יְדֵי שֶׁאֵין יוֹדְעִין כְּלָל עַד הֵיכָן חֲסָדָיו מַגִּיעִים כִּי לִגְּדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר וְעִקַּר גְּדֻלָּתוֹ הִיא גְּדֻלַּת חֲסָדָיו, וַחֲסָדָיו יִתְבָּרַךְ מִתְחַדְּשִׁין תָּמִיד בְּכָל עֵת עַד אֵין קֵץ וְאֵין תַּכְלִית כַּנַּ"ל (הִלְכוֹת ראשׁ חֹדֶשׁ הֲלָכָה ז אוֹת י"ז)

 משיבת נפש אות – מח

כְּשֶׁאָדָם נִתְרַחֵק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חַס וְשָׁלוֹם, מִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁנּוֹפֵל לְתַאֲווֹת רָעוֹת וַעֲבֵרוֹת, רַחֲמָנָא לִצְלָן, אֲזַי הִיא בְּחִינַת: "רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ" וְכוּ, כִּי הַשְּׁכִינָה שֶׁהִיא קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל נִקְרֵאת "רָחֵל" כַּיָּדוּעַ, וַאֲזַי הִיא בִּבְחִינַת "כְּרָחֵל לִפְנֵי גוֹזְזֶיהָ נֶאֱלָמָה", כִּי הַקְּלִפּוֹת וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא גּוֹזְזִין אוֹתָהּ וְנוֹטְלִין מִמֶּנָּה כִּבְיָכוֹל הוֹדָהּ וְתִפְאַרְתָּהּ וְהִיא נֶאֱלָמָה בֵּינֵיהֶם, וְאָז הִיא בְּחִינַת "שְׁכִינָה מָה אוֹמֶרֶת קָלַנִי מֵראשִׁי" וְכוּ. וּכְשֶׁזֶּה הָרָחוֹק מְאד נִתְעוֹרֵר בְּעצֶם רִחוּקוֹ וְאֵינוֹ מְיָאֵשׁ אֶת עַצְמוֹ בְּשׁוּם אפֶן וּבוֹכֶה וְצוֹעֵק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תָּמִיד, זֶה בְּחִינַת: "קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְכִי תַמְרוּרִים", כִּי קְדֻשַּׁת נַפְשׁוֹ בּוֹכָה בִּמְרִירוּת גָּדוֹל מְאד "וּמֵאֲנָה לְהִנָּחֵם וְכוּ כִּי אֵינֶנּוּ", כִּי רוֹאָה שֶׁזֶּה זְמַן רַב אֲשֶׁר הִיא רְחוֹקָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּל כָּךְ. אֲבָל אַף עַל פִּי כֵן מֵאַחַר שֶׁהִיא מִתְחַזֶּקֶת אֶת עַצְמָהּ עֲדַיִן לִצְעק וְלִבְכּוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תָּמִיד, אֲזַי נִתְעוֹרְרִין רַחֲמֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמֵאִיר עָלֶיהָ הֶאָרָה וְהִתְחַזְּקוּת מִלְּמַעְלָה בִּבְחִינַת: "כּה אָמַר ה מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְעֵינַיִךְ מִדִּמְעָה כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ" וְכָל זֶה מוֹדִיעַ לָהּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רַק עַל יְדֵי צַדִּיק הַדּוֹר הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה מְאד שֶׁהוּא בְּחִינַת יִשָּׂשׂכָר, הַיְנוּ שֶׁמֵּאִיר בְּכָל נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל וּמוֹדִיעַ לָהּ כִּי עֲדַיִן "יִשׁ שָׂכָר" כִּי אֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם, כִּי אֵין שׁוּם דִּבּוּר וְלא שׁוּם צְעָקָה נֶאֱבָד אֲפִלּוּ צְעָקָה מִשְּׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת אֵינָהּ נֶאֱבֶדֶת לְעוֹלָם. וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁהַתַּאֲווֹת וְהַמְּנִיעוֹת מִתְגַּבְּרִין עָלָיו וּמִתְפַּשְּׁטִין לְפָנָיו מְאד עַד שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לָצֵאת מֵהֶם, אַף עַל פִּי כֵן גַּם אָז כְּשֶׁהוּא כּוֹסֵף וְחוֹמֵד בְּכָל עֵת לַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ מַנִּיחַ אֶת הָרָצוֹן וְהַכִּסּוּפִין לְעוֹלָם כָּל זֶה יָקָר מְאד בְּעֵינֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּמְבאָר בִּדְבָרֵינוּ בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת (הִלְכוֹת פֶּסַח הֲלָכָה ט)