משיבת נפש ל – מ | מספרי רבי נחמן מברסלב

 משיבת נפש אות – מ

מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק שֶׁהוּא מִלְחֶמֶת הַיֵּצֶר הִיא מִלְחָמָה אֲרֻכָּה מְאד, וְעִקַּר הַכְנָעָתוֹ הוּא עַל יְדֵי הִתְחַזְּקוּת, שֶׁבְּכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עַל הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו יִהְיֶה חָזָק מְאד לִבְלִי לְהַנִּיחַ לְהַפִּיל אֶת עַצְמוֹ בְּשׁוּם אפֶן, בִּבְחִינַת: "וְאַצִּיעָה שְׁאוֹל הִנֶּךָּ". וְגַם מִשָּׁם יִקְרָא וְיִצְעַק אֶל ה בִּכְלוֹת הַנֶּפֶשׁ בִּבְחִינַת: "מִבֶּטֶן שְׁאוֹל שִׁוַּעְתִּי" וְכוּ. וְזֶה עִקַּר דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה שֶׁאָנוּ עוֹסְקִים לְהַמְשִׁיךְ בַּיָּמִים הַנּוֹרָאִים הַקְּדוֹשִׁים ראשׁ הַשָּׁנָה וַעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה וְיוֹם כִּפֻּרִים וְזֶה עִקַּר נִצְחוֹן הַמִּלְחָמָה שֶׁאָנוּ עוֹסְקִים בַּיָּמִים הַלָּלוּ. כִּי כָּל זְמַן שֶׁהָאָדָם אֵינוֹ מְיָאֵשׁ אֶת עַצְמוֹ וּמְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ אֵיךְ שֶׁהוּא, הוּא נִקְרָא נוֹצֵחַ אֶת הַמִּלְחָמָה, כִּי בֶּאֱמֶת לַשֵּׁם הַמִּלְחָמָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהָאָדָם בְּעַצְמוֹ לְנַצְּחוֹ כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: אִלְמָלֵא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹזְרוֹ וְכוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "מִלְחָמָה לַה בַּעֲמָלֵק" וְכוּ, רַק שֶׁהָאָדָם מְחֻיָּב לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ לִבְלִי לִהְיוֹת נָסוֹג אָחוֹר מִמִּלְחָמָה הַזּאת וְלִבְלִי לְיָאֵשׁ אֶת עַצְמוֹ בְּשׁוּם אפֶן. וְזֶה מְרֻמָּז בְּדִבְרֵי הַזּהַר הַקָּדוֹשׁ שֶׁאָמַר: מַאן נָצַח מַאן דְּאָחִיד מָאנֵי קְרָבָא בְּיָדוֹהִי, כִּי וַדַּאי בַּמִּלְחָמָה הַזּאת אֵין רוֹאִין עֲדַיִן בְּחוּשׁ מַאן נָצַח, כִּי עֲדַיִן הַמִּלְחָמָה אֲרֻכָּה מְאד וְהַגָּלוּת מִתְגַּבֵּר וְעַל כָּל אֶחָד עוֹבֵר מַה שֶּׁעוֹבֵר, אַף עַל פִּי כֵן כָּל זְמַן שֶׁאוֹחֲזִין עֲדַיִן הַכְּלֵי זַיִן בְּיָדֵינוּ וְעִקַּר הַכְּלֵי זַיִן שֶׁלָּנוּ הוּא תְּפִלָּה, כַּמְבאָר בְּמָקוֹם אֲחֵר, וְכָל זְמַן שֶׁאֵין אָנוּ מְיָאֲשִׁין עַצְמֵנוּ מִמִּלְחָמָה הַזּאת חַס וְשָׁלוֹם, וְאוֹחֲזִין עֲדַיִן הַכְּלֵי מִלְחָמָה בְּוַדַּאי אֲנַחְנוּ מְנַצְּחִים, כִּי כָּל זְמַן שֶׁהָאָדָם מְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בִּתְפִלָּה וּצְעָקָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בִּכְלַל מְנַצֵּחַ אֶת הַמִּלְחָמָה, כִּי זֶה עִקַּר הַנִּצָּחוֹן כַּנַּ"ל (שָׁם אוֹת נ"ד)

 משיבת נפש אות – מ

כְּבָר מְבאָר שֶׁאֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל, וּבָזֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא רוֹאֶה אֶת עַצְמוֹ רָחוֹק מְאד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּתַכְלִית הָרִחוּק, בָּזֶה בְּעַצְמוֹ רָאוּי לוֹ לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ מֵאַחַר שֶׁעַל כָּל פָּנִים הוּא יוֹדֵעַ שֶׁהוּא רָחוֹק. כִּי הָיָה אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה רָחוֹק כָּל כָּךְ עַד שֶׁלּא יֵדַע כְּלָל שֶׁהוּא רָחוֹק, וּמֵאַחַר שֶׁעַל כָּל פָּנִים הוּא יוֹדֵעַ גּדֶל רִחוּקוֹ אַף עַל פִּי שֶׁהַאֱמֶת הוּא כֵּן, אַף עַל פִּי כֵן זֶה בְּעַצְמוֹ הוּא חָשׁוּב אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַה שֶּׁהוּא עַל כָּל פָּנִים יוֹדֵעַ רִחוּקוֹ. וְעַל יְדֵי זֶה בְּעַצְמוֹ רָאוּי לוֹ לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּכָל מַה שֶּׁיּוּכַל