משיבת נפש כו, כז, כח, כט, ל
משיבת נפש אות – כז
כְּשֶׁהָאָדָם עוֹלֶה מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם זֶה בְּחִינַת בְּרִיאָה חֲדָשָׁה, כִּי נַעֲשֶׂה בְּרִיָּה חֲדָשָׁה מַמָּשׁ, בִּבְחִינַת: "אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ" הַנֶּאֱמַר עַל הָאָדָם כְּשֶׁנַעֲשֶׂה בַּר מִצְוָה, דְּהַיְנוּ בֶּן שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה שֶׁנִּתְחַיֵּב בְּמִצְווֹת, כַּמְבאָר בַּזּהַר הַקָּדוֹשׁ, וּכְמוֹ כֵן הוּא בְּכָל עֵת שֶׁהָאָדָם מְקַדֵּשׁ וּמְטַהֵר עַצְמוֹ וּמְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ על עֲבוֹדַת הַשֵּׁם בְּיוֹתֵר, שֶׁאָז נֶאֱמַר עָלָיו, אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ, כִּי נַעֲשֶׂה בְּרִיאָה חֲדָשָׁה מַמָּשׁ, וְעַל כֵּן קדֶם שֶׁזּוֹכֶה לָזֶה לַעֲלוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה בְּרִיָּה חֲדָשָׁה, קדֶם לָזֶה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה יְרִידָה שֶׁהוּא תַּכְלִית הָעֲלִיָּה, כִּי הַיְרִידָה הִיא מִבְּחִינַת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי שֶׁהָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת קדֶם הַבְּרִיאָה כַּיָּדוּעַ, וְזֶה בְּחִינַת מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: צַדִּיקִים תְּחִלָּתָן יִסּוּרִין וְסוֹפָן שַׁלְוָה, כִּי הַיִּסּוּרִים בָּאִים מֵהַצִּמְצוּם שֶׁקּדֶם לַבְּרִיאָה, וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַמְּנִיעוֹת וְעִכּוּבִים שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם קדֶם שֶׁזּוֹכֶה לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה מִצְוָה אוֹ דָּבָר שֶׁבִּקְּדֻשָּׁה, כִּי בְּכָל דָּבָר שֶׁבִּקְּדֻשָּׁה בּוֹרְאִים עוֹלָמוֹת כַּיָּדוּעַ וְעַל כֵּן צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה הַצִּמְצוּם קדֶם, וְזֶה בְּחִינַת הַמְּנִיעוֹת הַקּוֹדְמִין לְהַדָּבָר שֶׁבִּקְּדֻשָּׁה (הִלְכוֹת תְּפִלַּת הַמִּנְחָה הֲלָכָה ד אוֹת ה)
משיבת נפש אות – כז
וְצָרִיךְ הָאָדָם לִזָּהֵר מְאד לֵילֵךְ עַל דֶּרֶךְ זֶה, כִּי הוּא כְּלָל וִיסוֹד גָּדוֹל לְמִי שֶׁיִּרְצֶה לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַל יאבַד עוֹלָמוֹ לְגַמְרֵי חַס וְשָׁלוֹם. כִּי הָעִקָּר הוּא לְהַרְחִיק מֵעַצְמוֹ עַצְבוּת וּמָרָה שְׁחֹרָה בְּכָל מַה דְּאֶפְשָׁר, כִּי רב בְּנֵי אָדָם שֶׁרְחוֹקִים מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עִקַּר רִחוּקָם הוּא מֵחֲמַת מָרָה שְׁחֹרָה וְעַצְבוּת וּמֵחֲמַת שֶׁנּוֹפְלִים בְּדַעְתָּם עַל יְדֵי שֶׁרוֹאִים בְּעַצְמָם עצֶם קִלְקוּלָם, שֶׁרב מַעֲשֵׂיהֶם מְקֻלְקָלִים כְּפִי מַה שֶׁיּוֹדֵעַ כָּל אֶחָד בְּנַפְשׁוֹ אֶת נִגְעֵי לְבָבוֹ וּמַכְאוֹבָיו, וּמֵחֲמַת זֶה הֵם נוֹפְלִים בְּדַעְתָּם וְרֻבָּם מְיָאֲשִׁים עַצְמָם לְגַמְרֵי רַחֲמָנָא לִצְלָן, וְאֵינָם מִתְפַּלְּלִים בְּכַוָּנָה כְּלָל וְאֵינָם עוֹשִׂים בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם אֲפִלּוּ מַה שֶּׁהָיוּ יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת עֲדַיִן. עַל כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְהַשְׂכִּיל מְאד עַל דָּבָר זֶה, כִּי הַרְבֵּה נְפָשׁוֹת שָׁקְעוּ עַל יְדֵי זֶה, כִּי הַיֵּאוּשׁ חַס וְשָׁלוֹם, קָשֶׁה מִן הַכּל. עַל כֵּן צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק מְאד לֵילֵךְ עִם הַדֶּרֶךְ הַזֶּה הַנִּזְכָּר לְעֵיל לְחַפֵּשׂ בְּעַצְמוֹ נֶקֻדּוֹת בְּכָל פַּעַם, כְּדֵי לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד וְעַל יְדֵי זֶה יוּכַל לְהִתְפַּלֵּל בְּחֵשֶׁק וּבְחִיּוּת וּבְשִׂמְחָה תָּמִיד וְלָשׁוּב אֶל הַשֵּׁם בֶּאֱמֶת, כַּנִּזְכָּר לְעֵיל (שָׁם)
