משיבת נפש ז, ח, ט, י – מספרי רבי נחמן מברסלב

משיבת נפש אות ח

הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְתוֹרָתוֹ הוּא אֵין סוֹף וְאֵין תַּכְלִית וּכְמוֹ שֶׁאֵין עֲלִיָּה בָּעוֹלָם לְפִי גְּדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ כִּי גָּבוֹהַּ מֵעַל גָּבוֹהַּ וְכוּ, כְּמוֹ כֵן אֵין יְרִידָה בָּעוֹלָם, כִּי בְּכָל הַיְרִידוֹת חַס וְשָׁלוֹם, יֵשׁ יְרִידָה גְּרוּעָה בְּיוֹתֵר וּמֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ יְרִידָה גָּרוּעַ מִזּוֹ חַס וְשָׁלוֹם, צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק לִבְלִי לִפּל יוֹתֵר חַס וְשָׁלוֹם. וְעִקַּר הַהִתְחַזְּקוּת הוּא בְּכחַ הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים, שֶׁלּא עָמְדוּ לְעוֹלָם עַל מַדְרֵגָה אַחַת וְעָלוּ בְּכָל פַּעַם יוֹתֵר וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁהִגִּיעוּ לְמַדְרֵגָה גָּבוֹהַּ שֶׁבַּמַּדְרֵגוֹת אֲפִלּוּ לְמַדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה וְנוֹרָאָה מְאד אַף עַל פִּי כֵן לא הִסְתַּפְּקוּ אֶת עַצְמָן בָּזֶה וְאוֹמְרִים, הֲלא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵין סוֹף וּמִי יוֹדֵעַ מַה שֶּׁיְּכוֹלִים בְּזֶה הָעוֹלָם לְהַשִּׂיג עוֹד. עַל כֵּן הֵם מַתְחִילִים בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ עַד שֶׁבֶּאֱמֶת בָּאִים בְּכָל פַּעַם לְמַדְרֵגָה גְּבוֹהָ יְתֵרָה מְאד וְכֵן לְעוֹלָם עַל כֵּן בְּכחַ צַדִּיקִים אֵלּוּ יֵשׁ תִּקְוָה לְכָל הַנּוֹפְלִים וְאֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל. כִּי אַף עַל פִּי שֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁמִּירִידָה כָּזאת אִי אֶפְשָׁר לַעֲלוֹת חַס וְשָׁלוֹם. אַף עַל פִּי כֵן מִי יוֹדֵעַ גְּדֻלַּת חַסְדֵּי ה, כִּי יֵשׁ חֶסֶד כָּזֶה אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁגַּם מִשָּׁם יְכוֹלִין לַעֲלוֹת וְכָל צְעָקָה וּצְעָקָה שֶׁצּוֹעֵק אֲפִלּוּ בִּשְׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת אֵינוֹ נֶאֱבָד לְעוֹלָם יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה אַחַר כָּךְ. כִּי הַצַּדִּיקִים הַנַּ"ל מַשִּׂיגִים, שֶׁכְּמוֹ שֶׁאֵין עֲלִיָּה לְעוֹלָם כְּמוֹ כֵן אֵין יְרִידָה לְעוֹלָם, שֶׁלּא יוּכְלוּ לַעֲלוֹת מִשָּׁם וּבֶאֱמֶת הַכּל אֶחָד, כִּי כָּל מַה שֶּׁהַצַּדִּיק עוֹלֶה לְמַדְרֵגָה גָּבוֹהַּ יוֹתֵר וּמַשִּׂיג יוֹתֵר גְּדֻלַּת הַשֵּׁם, הוּא מַשִּׂיג יוֹתֵר חַסְדֵּי הַשֵּׁם שֶׁזֶּהוּ עִקַּר גְּדֻלַּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי מִדַּת הַחֶסֶד נִקְרֵאת גְּדֻלָּה כַּיָּדוּעַ. וְעַל כֵּן אֵלּוּ הַצַּדִּיקִים שֶׁזּוֹכִים לְהַשִּׂיג בְּכָל פַּעַם גְּדֻלַּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּיוֹתֵר, הַיְנוּ גּדֶל חֲסָדָיו עַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לְהַשִּׂיג, כִּי אֵין שׁוּם יְרִידָה וּנְפִילָה בָּעוֹלָם וְאֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כִּי מַשִּׂיגִין בְּכָל פַּעַם חֲסָדִים כָּאֵלּוּ שֶׁהֵם עִקַּר גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא עַד שֶׁעַל יְדֵי זֶה הַכּל יְכוֹלִין לַעֲלוֹת וְעַל כֵּן בֶּאֱמֶת אֲפִלּוּ הַקְּטַנִּים בְּמַעֲלָה מְאד וַאֲפִלּוּ אִם נָפְלוּ לְרִשְׁעוּת גָּמוּר חַס וְשָׁלוֹם, אַף עַל פִּי כֵן כָּל זְמַן שֶׁהַנְּשָׁמָה בְּקִרְבָּם כָּל זְמַן שֶׁיְּכוֹלִים לָזוּז עוֹד בְּאֵיבָר אֶחָד, צְרִיכִין לְהַאֲרִיךְ אַפָּם וְרוּחָם וּלְצַפּוֹת לִישׁוּעָה תָּמִיד וּלְהִתְגַּבֵּר לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ בְּכָל מַה שֶּׁיְּכוֹלִין יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, כִּי אֵין שׁוּם תְּנוּעָה דִּקְדֻשָּׁה וְלא שׁוּם אֲנָחָה וּצְעָקָה וְכִסּוּפִין דִּקְדֻשָּׁה וְכוּ נֶאֱבָד כְּלָל לְעוֹלָם, "כִּי לא יִזְנַח לְעוֹלָם ה" כִּי רַבִּים רַחֲמָיו וַחֲסָדָיו עַד אֵין סוֹף וְאֵין תַּכְלִית, כַּנִּזְכָּר לְעֵיל (שָׁם ט)

# עוֹד עֵצָה לָזֶה, שֶׁיְּשַׂמַּח אֶת עַצְמוֹ וְיָגִיל וְיָשִׂישׂ בִּנְקֻדָּתוֹ הַטּוֹבָה בַּמֶּה שֶּׁזָּכָה לִהְיוֹת מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל וּלְהִתְקָרֵב לְאַנְשֵׁי אֱמֶת הַמּוֹלִיכִין וּמַדְרִיכִין אוֹתוֹ בְּדֶרֶךְ הָאֱמֶת, אֲשֶׁר עַל יְדֵי זֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה יֵשׁ לוֹ תִּקְוָה טוֹבָה לָנֶצַח וְעַל יְדֵי הַשִּׂמְחָה הַזּאת הוּא מְשַׁבֵּר הַקְּלִפּוֹת שֶׁהֵם הַמְּנִיעוֹת וְכוּ שֶׁבְּכָל דַּרְגָּא (שָׁם)

# לְעִנְיַן קְצָת אֲנָשִׁים שֶׁמִּתְקָרְבִין לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאַחַר כָּךְ מִתְרַחֲקִין. וְאַף עַל פִּי כֵן גַּם הַהִתְקָרְבוּת שֶׁלְּפִי שָׁעָה יָקָר גַּם כֵּן בְּעֵינֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אַף עַל פִּי שֶׁאַחַר כָּךְ נַעֲשֶׂה מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה חַס וְשָׁלוֹם (שָׁם קכ"ג)

# לִפְעָמִים הַנְּפִילָה וְהַיְּרִידָה הִיא תַּכְלִית הָעֲלִיָּה. כִּי עִקַּר הַנְּפִילָה הוּא כְּדֵי שֶׁיִּתְחַזֵּק וְיַחֲזר וְיַתְחִיל וִיחַדֵּשׁ חִיּוּתוֹ וּמחוֹ שֶׁזֶּה עִקַּר הָעֲבוֹדָה, לִחְיוֹת חַיִּים חֲדָשִׁים בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל עֵת (שָׁם אוֹת כ"ב)