משיבת נפש אות א, ב, ג – מספרי ברסלב

משיבת נפש אות ב

אֲפִלּוּ בַּמַדְרֵגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת מְאד מֵאִיר אוֹר הָאֵין סוֹף יִתְבָּרַךְ, כַּמּוּבָן בִּכְתָבִים רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל וּבִלְבוּשִׁין רַבִּים, אֲבָל כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יָכוֹל לְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ מִכָּל מָקוֹם שֶׁהוּא, וְעַל זֶה נֶאֱמַר: "אַשְׁרֵי אִישׁ שֶׁלּא יִשְׁכָּחֶךָּ וּבֶן אָדָם יִתְאַמֵּץ בָּךְ", כִּי צְרִיכִין הִתְאַמְּצוּת וְהִתְחַזְּקוּת גָּדוֹל לְזֶה. וְכָל מִי שֶׁהוּא בְּמַדְרֵגָה נְמוֹכָה בְּיוֹתֵר צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְאַמֵּץ בָּזֶה בְּיוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי גַּם בְּתֹקֶף הַחֹשֶׁךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת יְכוֹלִין לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ אוֹר הָאֵין סוֹף עַל יְדֵי שֶׁיִּסְתּם עֵינָיו וִיבַטֵּל עַצְמוֹ אֵיזֶה שָׁעָה אֵלָיו יִתְבָּרַךְ וְעַל זֶה נֶאֱמַר: "גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי", וּכְתִיב: "כִּי אֵשֵׁב בַּחֹשֶךְ ה אוֹר לִי" (הִלְכוֹת נְטִילַת יָדַיִם שַׁחֲרִית הֲלָכָה ד אוֹת א)

# עִקַּר גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוּא שֶׁגַּם הָרְחוֹקִים מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ מְאד מְאד גַּם הֵם יִתְקָרְבוּ לַעֲבוֹדָתוֹ וּבָזֶה נִתְיַקֵּר וְנִתְעַלֶּה שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה. עַל כֵּן אֵין לָאָדָם לְיָאֵשׁ עַצְמוֹ מִלְּהִתְקָרֵב לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם מֵחֲמַת שֶׁנִּתְרַחֵק מְאד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל יְדֵי חֲטָאָיו הַמְרֻבִּים אַף שֶׁהִרְבָּה לַעֲשׂוֹת רַע חַס וְשָׁלוֹם. כִּי אַדְּרַבָּא, מִמֶּנּוּ דַּיְקָא יִתְעַלֶּה וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְגַּדֵּל כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ בְּיוֹתֵר כַּנַּ"ל. אֲבָל עִקַּר הִתְקָרְבוּת הָרְחוֹקִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא עַל יְדֵי צַדִּיקֵי הַדּוֹר (שָׁם י)

# צָרִיךְ הָאָדָם לְחַזֵּק עַצְמוֹ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בְּכָל מַה שֶּׁיּוּכַל אַף אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא וְיִסְמךְ עַל רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ הַמְרֻבִּים מְאד בְּלִי שִׁעוּר, כִּי בְּוַדַּאי לא יַעֲזב אוֹתוֹ אַף אִם עָבַר מַה שֶּׁעָבַר, הֶעָבָר אַיִן וְהָעִקָּר מִכָּאן וּלְהַבָּא לא יַעֲשֶׂה עוֹד וְיִהְיֶה שֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה עַל כָּל פָּנִים הֵן בְּמַעֲשֶׂה הֵן בְּמַּחֲשָׁבָה, כִּי גַּם הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁל אֲנָשִׁים כָּאֵלּוּ הוּא גַּם כֵּן עֲשִׂיָּה, כִּי גַּם בְּעוֹלַם הָעֲשִׂיָּה יֵשׁ מַחֲשָׁבָה וְצָרִיךְ לִהְיוֹת שֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה בְּמַּעֲשֶׂה וּבְמַּחֲשָׁבָה, כַּנִּזְכָּר לְעֵיל, וּמַה שֶּׁנַּעֲשָׂה עִמּוֹ מִמֵּילָא אַל יָחוּשׁ וְאַל יִסְתַּכֵּל עַל זֶה כְּלָל. וְדַע, כִּי בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיַּעֲבר עָלָיו כָּל זֶה הַנִּזְכָּר לְעֵיל, כִּי זֶה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה הַשְּׁלֵמָה כְּשֶׁאָדָם עוֹבֵר בְּאֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת וְהַבְּחִינוֹת אֵלּוּ מַמָּשׁ, שֶׁהָיָה בָּהֶם מִקּדֶם וְעַכְשָׁו הוּא פּוֹנֶה ערֶף מֵהֶם וְכוֹפֶה יִצְרוֹ לִבְלִי לַעֲשׂוֹת עוֹד מַה שֶּׁעָשָׂה הֵן בְּמַעֲשֶׂה הֵן בְּמַחֲשָׁבָה, כַּנִּזְכָּר לְעֵיל, וְזֶהוּ עִקַּר הַתְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה (שָׁם)