מרה שחורה סגולה ליפול מאמונה !

צריך להזהר בדיבורים כי לדיבור יש כוח, אפילו מצחוקים שלא במקום או אפילו דיבורים רעים על עצמו – כי זה מזיק לאמונה, ומסוגל להכניס את האדם למרה שחורה. עוד בעלון לשבת מתי ומה הגבול לדקדק ולהחמיר במצוות?

(ויקרא יח-ה) "ושמרתם את חוקותי ואת משפטי, אשר יעשה אותם האדם וחי בהם".

וז"ל רבינו הקדוש ז"ל מברסלב (ליקוטי מוהר"ן תנינא מד) האמונה תולה בפה של האדם, בבחי' (תהלים פט) אודיע אמונתך בפי.

היינו על ידי שמדברים האמונה בפה, זהו בעצמו אמונה, וגם עי"ז בעצמו באים לאמונה.

ומחמת זה צריך להזהר מאד מדיבורים של כפירה ואפיקורסות, אע"פ שאינו אומרם מלבו, רק הוא אומר מה ששמע מאחרים והוא מתלוצץ מהם, אעפ"כ מזה צריך ליזהר מאד, כי הדיבור הזה של כפירה מזיק לאמונה (א"ה וכעין זה איתא בדברי רבינו הקדוש ז"ל מברסלב, בשיחות הר"ן סי' רלז)

וזה לשונו: אמר שצריך ליזהר מאד לבלי להוציא מפיו דיבור של רשעות ח"ו – אפילו בדרך ליצנות, דהיינו שלא לומר ח"ו על עצמו שיהיה רשע ח"ו, או שיעשה עבירה ח"ו, אף שאומר זאת בדרך ליצנות, ואין בלבו כלל לעשות זאת, אעפ"כ הדיבור מזיק לו מאד, ויכול להכריחו ח"ו לעשות מה שהוציא מפיו. ובזה נכשל יהוא המלך שאמר (מ"ב י-יח) יהוא יעבדנו הרבה, ולבסוף אכן נכשל ועבד ע"ז)

כי ברית כרותה לשפתיים (סנהדרין קב.).

גם הוא איסור גמור כי על השי"ת ב"ה, אסור לומר דברי הלצות אפילו בדרך שחוק.

מרה שחורה סגולה ליפול מאמונה !

גם מה שחושב וחוקר ומדקדק ביותר, אם הוא יוצא כראוי במה שעושה, כי בשר ודם אי אפשר לו שיצא ידי חובתו בשלימות, ואין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו (ע"ז ג.), ולא ניתנה תורה למלאכי השרת (קידושין נד.), ועל אלו המדקדקים ומחמירים בחומרות יתירות עליהם נאמר "וחי בהם" (כאן) – ולא שימות בהם (יומא פה:), כי אין להם שום חיות כלל, ותמיד הם במרה שחורה מחמת שידמה להם שאינם יוצאים ידי חובתם במצוות שעושים, ואין להם שום חיות משום מצוה, מחמת הדיקדוקים והמרה שחורה שלהם (ורבינו הקדוש ז"ל בעצמו לא החמיר שום חומרא יתירה כלל.

(א"ה וכמבואר בשיחות הר"ן סי' רלה, וז"ל כבר מבואר בלקוטי [מוהר"ן] תנינא סי' מד. שרבינו ז"ל הזהיר מאד לבלי להחמיר חומרות יתירות, בשום דבר כי אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו, ולא ניתנה התורה למלאכי השרת,

ואף שאיתא (עץ חיים שער מט-ה, ספר הגילגולים פ"ד) שראוי לכל אדם שיבחר לעצמו מצוה אחת, שבאותה המצוה ידקדק הרבה על כל החומרות והדיקדוקים ע"ש, אעפ"כ גם באותה המצוה – אל יכנוס בחומרות של שגעון ושטות ומרה שחורה, רק ידקדק בה בלי שגעון בכל החומרות,

אבל בשאר כל המצוות אין צריכים להחמיר כלל, והלואי שנזכה לקיים את כל מצוות התורה כפשוטן ממשי בלי שום חומרות. גם בענין החומרות יתירות בפסח – לא היה מסכים כלל על המרבים לדקדק יותר מדי, ונכנסים במרה שחורה גדולה, והתלוצץ והרבה לדבר בענין זה שאין צריכים לחפש אחר חומרות יתירות ושגעון ובלבולים.

ואמר שהוא בעצמו היה שקוע בענין זה מאד, שהיו עולים על דעתו חומרות יתירות מאד מאד, ונכנס בחומרות ומרה שחורה ודיקדוקים יתירים, אבל עכשיו הוא מתלוצץ מזה, כי אין צריכים לחפש אחר חומרות יתירות אפילו בפסח.

והאריך בשיחה זו הרבה, כי עיקר העבודה באמת הוא תמימות ופשיטות להרבות בתורה ותפילה ומעשים טובים, בלי לחפש לחדש דוקא חומרות יתירות, רק לילך בדרך אבותינו הקדמונים. עיי"ש.

בברכת התורה וכטו"ס שמעון יוסף הכהן ויזנפלד – ישיבת נצח מאיר